אנליסטים: "מניות הבנקים האמריקניים אומרות לנו שהלאמה עומדת להתרחש"

מקור המקורב לממשל: המפקחים הפיננסיים יתחילו לערוך בקרוב "מבחני לחץ" כדי לקבוע אילו בנקים אמריקניים גדולים יצטרכו לקבל סיוע כספי נוסף

המפקחים הפיננסיים יתחילו לערוך בקרוב סדרה של "מבחני לחץ" כדי לקבוע אילו בנקים אמריקניים גדולים יצטרכו לקבל סיוע כספי נוסף במקרה של החרפת המיתון. כך מסר בסוף השבוע מקור שמקורב לתוכניות ממשל אובמה.

המקור, שביקש להישאר בעילום שם, מסר שאם יימצא שהמוסדות זקוקים להון נוסף, הרשויות הפיננסיות יספקו להם "ריפוד נוסף של תמיכה".

הבנקים אמורים לקבל מהמפקחים פרטים נוספים על מבחני הלחץ שייערכו להם בשבועות הקרובים, לדברי המקור. לדבריו, לבנקים האמריקניים הגדולים ביותר "אין בעיה של הון" יחסית לתנאים הכלכליים הנוכחיים, אך ממשל אובמה רוצה לוודא שהם יוכלו לעמוד גם באקלים כלכלי חריף יותר, ולמלא תפקיד חשוב בחידוש זרימת האשראי למשק.

התוכנית המקורית לביצוע "מבחני הלחץ" הוכרזה לפני כשבועיים, ב-10 בחודש, במסגרת תוכנית ייצוב המערכת הבנקאית של שר האוצר טימותי גייתנר, אך אתמול קישר המקור לראשונה בין מבחני הלחץ ובין סיוע ממשלתי נוסף לבנקים גדולים. המקור לא פירט באיזו צורה יינתן הסיוע הנוסף הזה.

מעט מאד יודעים על צורתם של "מבחני הלחץ", אך המקור תיאר אותם כ"עקביים, עם המבט קדימה ושמרניים".

ממשל אובמה ניסה ביום ו' לפזר את חששות השוק לכך שהממשל עומד להלאים כמה בנקים גדולים שנאבקים בהפסדים ובהיעדר אמון של משקיעים ולקוחות - בייחוד סיטיגרופ ובנק אוף אמריקה . המניות הבנקאיות צנחו שלשום בשיעורים חדים. מניית סיטיגרופ צנחה ב-22% אל מתחת ל-2 דולר - העמלה שנגבית מלקוחות שמושכים כספים בכספומטים של הבנק. מניית בנק אוף אמריקה נסחרת ברמה של כ-4 דולר.

דובר הבית הלבן רוברט גיבס אמר שלשום: "הממשל ממשיך להאמין מאד שמערכת בנקאית פרטית היא הדרך הנכונה ללכת בה".

סיטיגרופ ובנק אוף אמריקה כבר קיבלו כל אחד 45 מיליארד דולר מכספי משלם המסים בחודשים האחרונים, ביחד עם ערבויות נגד הפסדים מתיקי הנכסים הלא נזילים שלהם. היקף הסיוע כבר עובר את השווי הבורסאי של שניהם.

כאשר המשקיעים מאבדים אמון במגזר הבנקאי על רקע הצטברות לחצי המיתון על הלוואות לנדל"ן והלוואות מסחריות, אנליסטים אומרים שהממשל יצטרך לעשות יותר כדי לאושש את הבנקים הגדולים ביותר.

אך במקום להלאים אותם - כפי שמציע בין היתר יו"ר הפד לשעבר אלן גרינספן - הממשל עשוי לפעול בצורה הדרגתית יותר, כלומר לדרוש עוד קצת שליטה בכל פעם שבה שני הבנקים הגדולים יצטרכו הון נוסף, אומרים אנליסטים.

התערבויות גדולות במוסדות פיננסיים, כמו בבר סטרנס לפני 11 חודשים, בקבוצת AIG בספטמבר וסיבוב שני של השקעות בסיטיגרופ, התרחשו בעקבות צניחות גדולות במחירי המניות של המוסדות הללו, שהבהירו שהם לא יוכלו לגייס הון בכוחות עצמם.

"הממשל ינסה לעשות כל מה שביכולתו כדי להימנע מהלאמה, אך יכול להיות שבסופו של דבר הוא יצטרך להלאים", אמר לי דלפורטה, מנהל המחקר בקרן דרמן וליו מנג'מנט, שמנהלת 10 מיליארד דולר. "המניות הבנקאיות אומרות לנו שהלאמה עומדת להתרחש".

עד כה השקיע האוצר האמריקני כ-235 מיליארד דולר בבנקים, בעיקר באמצעות רכישת מניות בכורה (שנושאות דיבידנים קבועים), כדי להימנע מדילול של המניות הרגילות. על פי תכניתו של גייתנר, הזרמות ההון יכולות לבוא בצורה של רכישת מניות שיהיה ניתן להמיר למניות רגילות במידת הצורך.