כך תבדקו את הקרן שלכם

מתוקף היותו אושיה פיננסית מוכרת ומוערכת ולאור התשואות הגבוהות והסדרתיות שהניב, משקיעים רבים הלכו אחריו בעיניים עצומות, מאושרים שהתקבלו למועדון שלו, ולא שאלו שאלות. בסופו של דבר, הם שילמו על כך בכספי לקוחותיהם ובכספם שלהם.

אחרי התדהמה הראשונית התחילו לבעבע הכעס ושאלת השאלות, האם ניתן היה לזהות את ההונאה ולמנוע אותה מבעוד מועד. התשובה חיובית. אחרי שהפרשה התפוצצה החלו לראות אור חשדות (חלקם ראו אור קודם, אך איש לא התייחס אליהם ברצינות) של אנשים שעבדו עם מיידוף או השקיעו אצלו.

חמורה יותר הייתה מבוכתם של הרגולטורים האמריקניים: במשך 16 שנים ניהלו מספר רגולטורים שמונה בדיקות שונות ונפרדות לגבי החברה של מיידוף. רשות ני"ע האמריקנית (SEC) עצמה ביצעה שתי בדיקות על בסיס חשדות שהועלו נגד החברה.

למה הן לא הבשילו לזיהוי ההונאה לפני שהתנפחה כל כך? כי לא מקובל להשמיץ אחרים, כי הביצועים היו בכל זאת עקביים, כי כולם העריכו את מיידוף, וכי מיידוף היה וול סטריט.

שני לקחים חשוב שנלמד מפרשת מיידוף: ראשית, לעולם אסור לסמוך על אף אחד בעיניים עצומות, לא משנה מה הרקע שלו. ושנית, השקעה בקרנות מכל סוג שהוא דורשת תשומות של זמן ומאמץ בבדיקות מוקדמות שלהן. הבדיקות האלה יכולות לחסוך למשקיעים סבל וכסף רב בעתיד.

לשם כך, קרן ביילסקי, מנכ"ל חברת BSP המתמחה במחקר, ניתוח וייעוץ בנוגע לקרנות גידור, מציעה את הצ'ק-ליסט שלה לבדיקת קרנות.

הבדיקות במקורן רלבנטיות למנהלי קרנות גידור אך עברו התאמות כך שיהיו רלבנטיות גם לאפיקים אחרים, כמו קרנות נאמנות. שימו לב שכאשר בודקים קרנות יש לבצע בדיקות כמותיות ואיכותיות. אנו נתמקד בבדיקות הכמותיות.

1. תשואות

בדיקת התשואות של הקרן לאורך זמן היא הבדיקה הבסיסית ביותר. אף משקיע לא מעוניין להשקיע בקרן שמניבה תשואות שליליות או נמוכות בהשוואה לבנצ'מרק או ליעד התשואה ארוך הטווח אותו הוא מעוניין להשיג.

"צריך לבדוק האם רמת התשואות של הקרן עונה לתשואה המבוקשת של המשקיע, ובאופן יחסי - איך הקרן מתפקדת ביחס לקרנות דומות, עם אסטרטגיית השקעה דומה ובאותו שוק", אומרת ביילסקי.

2. גודל הקרן

ביילסקי ממליצה לקבוע רף מינימלי של היקף הנכסים המנוהלים בקרן, ולעיתים אף לבחון הצבת רף כזה בסך הנכסים המנוהלים אצל מנהל ההשקעות. "קרנות חייבות מאסה קריטית של נכסים מנוהלים כדי לתמוך בכוח האדם ובתשתיות ההכרחיות לניהול יסודי ומקיף של ההשקעות", היא מסבירה.

לדבריה, קרנות קטנות מדי עלולות להיתקל בקשיים בתקופות של ירידות בתשואות, המלוות בעזיבה של חלק מהמשקיעים. קשיים אלה עלולים לפגוע ביכולת מנהל הקרן לתמוך פיננסית במערך הבאק-אופיס, וביכולתו להמשיך ולהעסיק צוות איכותי, שינהל את הצד האופרטיבי של הקרן.

אך אין להסתפק בכך. מומלץ לבחון גם את תהליך גידול הנכסים בקרן לאורך זמן, האם הצמיחה לא הייתה מהירה מדי וכיצד הושפעו התשואות מהצמיחה בנכסי הקרן. "קיימת תפיסה לפיה קרנות גדולות משיגות תשואות טובות פחות, אך היא לא הוכחה אמפירית", אומרת ביילסקי. לכן, כדאי לבחון כל קרן באופן פרטני, שכן יש דוגמאות שדווקא מפריכות טענה זו.

3. יציבות ההנהלה

כל הבדיקות הללו הן, כאמור, רק שלב מקדמי לבדיקות האיכותיות, ותוצאותיהן לא רלבנטיות אם חל שינוי במנהל הקרן. לכן חשוב לבחון את היסטוריית מנהל הקרן, האם חל שינוי כלשהו ואיך הוא השפיע על ביצועי הקרן לאורך זמן.

4. יחסי תשואה וסיכון

חשוב לבדוק מה היחס בין התשואה שהושגה לרמת הסיכון שנלקחה לשם השגת התשואה הזו. "ההעדפה היא, כמובן, לקרנות שמשיגות את אותה תשואה ברמת סיכון נמוכה יותר מהמתחרות", אומרת ביילסקי.

יש פרמטרים שונים לבחינת רמת הסיכון בקרן. הנפוץ ביותר הוא סטיית התקן, שמתארת את רמת התנודתיות. "ככל שסטיית התקן של הקרן נמוכה יותר כך היא מגדילה את הסיכוי של המשקיע לקבל תשואות הקרובות לממוצע שהשיגה הקרן לאורך זמן", מסבירה ביילסקי.

מדדי סיכון מקובלים נוספים הם מדד שארפ ומדד סורטינו, שמודדים את יחס התשואה פר סיכון. מדדים נוספים, כמו התשואה השלילית המרבית אותה השיגה הקרן בחודש מסוים או במצטבר, וזמן ההתאוששות של הקרן לאחר ירידה, גם הם מומלצים ונוחים לבדיקה.

ביילסקי ממליצה גם לבדוק את אחוז החודשים החיוביים לעומת החודשים השליליים. המטרה היא לזהות ביצועים יציבים יותר לאורך זמן ולא רק בתקופות קצרות, כמו בסוף שנה. זו תופעה מוכרת בעולם קרנות הגידור, כאשר מנהלים "מנפחים" את התשואות שלהם לקראת סוף השנה הקלנדרית, כדי שיגיעו לרף התשואה שבו יקבלו דמי הצלחה - השמנת של מנהלי הגידור.

5. השוואת התשואות לבנצ'מרק

מומלץ לבדוק את ביצועי הקרנות מול מדדי היחס (בנצ'מרק) הרלבנטיים, כמו מדדי מניות, מדדים כלכליים ומדדים סקטוריאליים. הבדיקה צריכה להתבצע בפרמטרים של תשואה וביחסי התשואה והסיכון.

בענף קרנות הגידור, בו נהוגות כעשר אסטרטגיות עיקריות, מומלץ לבחון את תשואת הקרן מול מדד האסטרטגיה הרלבנטית לקרן. מדדים כאלו משוקללים על ידי גופים שונים דוגמת HFRI או CSFB/Tremont.

6. קורלציות

ביילסקי ממליצה לבדוק את המיתאם של ביצועי הקרן לענף או לעולם התוכן בו היא משקיעה. בדיקה זו רלוונטית במיוחד בקרנות הגידור, שם מחפשים את הקרן בעלת הקורלציה הנמוכה ביותר למדד. "עובדה חשובה שמשקיעים נוטים לשכוח כשהשוק עולה, אך השפעתה רבה וכואבת בשוק יורד", היא מסבירה.

בדומה להשוואת הביצועים, גם כאן מומלץ לבחון את הקורלציה מול מדדי הייחוס הרלבנטיים, שכן השוואתה למדדים הלא נכונים עלולה להטעות את המשקיעים ולהוביל אותם למסקנות שגויות.

7. אלפא

מעבר לקורלציה, על המשקיעים לבחון האם המנהל ידע לייצר תשואה עודפת (אלפא) על תשואת השוק, ולכן הוא מצדיק את העמלות שהוא גובה על ניהול ההשקעות בקרן.

8. אינטרוול הבדיקה

כל הבדיקות הללו חסרות משמעות אם הן לא מתבצעות לאורך זמן. אין טעם לבדוק את הקרנות ולשכוח מזה. "חשוב לבצע את הבדיקות לאורך פרקי זמן שונים, כדי לבחון האם בתקופות מסוימות הקרן מניבה תשואות שונות מהותית מאשר בתקופות אחרות, ולבחון מהן הסיבות לכך", אומרת ביילסקי.

מטרת הבדיקה לאורך זמן היא לזהות האם קרן מסוימת טובה רק בתקופות של שוק עולה או רק כאשר השוק יורד, האם היא שומרת על איכות הביצועים לאורך זמן או שחל שינוי מהותי בין שני פרקי זמן. שינוי כזה יכול להעיד, למשל, על שינוי פרסונלי של מנהלי ההשקעות.

9. מבחני לחץ (Stress Tests)

זו אחת הבדיקות המקובלות יותר בתעשיית קרנות הגידור, והיא רלבנטית למנהלי הקרנות כולן.

הבדיקה עושה שימוש במערכות מתמטיות-סטטיסטיות כדי לזהות את מנועי התשואה של הקרן, החשיפות שלה לסיכוני השוק, ביצועיה בתקופות שונות, כיצד היא מתפקדת בתקופות של לחץ בשווקים, אינדיקציות למינופים בהם היא משתמשת, האלפא מול מדדי השוק לאורך זמן, הקורלציה לאותם מדדים בתקופות של עליות וירידות ומובהקות הנתונים.

הכוונה היא לא להפוך את המשקיעים לתוכנה סטטיסטית של איש אחד, וברור שמבחנים כאלה אינם נגישים לכל אדם, מפני שהם דורשים עבודת איסוף וניתוח נתונים מאומצת. עם זאת, ניתן לאתר חלק מהנתונים בקלות באתר הבורסה בתל-אביב. שם, למשל, אפשר לצפות בדו"ח האחזקות שקל קרנות הנאמנות (בעיכוב של שלושה חודשים). *

שאל את עצמך: האם הקרן...

מניבה תשואות שמתאימות ליעדים שלי?

גדולה מדי? איך היא התנהגה בעבר כשנכסיה גדלו?

משיגה תשואה כמו קרנות דומות אבל בסיכון גבוה יותר?

משיגה את מדדי היחס הרלבנטיים?

מתנהגת כמו השוק שבו היא משקיעה?

מייצרת אלפא שמצדיקה את דמי הניהול?

מציגה ביצועים מרשימים גם בתקופות של ירידות?

יודעת לשמור על מנהלי ההשקעות האיכותיים?

עומדת בדרישות שלי לאורך זמן?