"עד היום הגג לא היה נכס מניב. מאז שיצאו התקנות לעידוד חיבור מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות ביולי האחרון יכול כל בעל גג ובעל מונה חשמל של חברת החשמל לרכוש מערכת סולארית, להתקין אותה על הגג והרי לו נכס מניב". כך אומרת טלי נחושתן, מנכ"ל שיכון ובינוי סולאריה, חברה בת של שיכון ובינוי Environment, הזרוע האקולוגית של הקבוצה. "התקנות החדשות, שמסדירות סובסידיה לבעלי מתקנים סולאריים, אומרות שהמדינה מחויבת לרכוש מכל בעל מתקן סולארי את כל החשמל שהוא מייצר למשך 20 שנה ולשלם לו תעריף הגבוה פי ארבעה מהתעריף שלפיו כל צרכן במדינת ישראל רוכש חשמל. התעריף מחזיר גם את עלות המערכת וגם משאיר הכנסה לבעל הגג".
שיכון ובינוי סולאריה מתכננת, משווקת ומתקינה מערכות פוטו-וולטאיות כחלק מאסטרטגיית הקבוצה, שבשליטת שרי אריסון, לקדם את תחום האנרגיות המתחדשות. המערכת מותקנת על גג הבית או העסק ומפיקה מאור השמש אנרגיה חשמלית זמינה. זוהי טכנולוגיה שמיושמת היום במדינות כמו ארה"ב, גרמניה, ספרד ואיטליה. האנרגיה המופקת מנוצלת לשימוש עצמי, והיתרה מועברת אוטומטית לחברת החשמל כסחורה שנושאת רווח לבעל המתקן.
החברה התקינה מערכות פוטו-וולטאיות בספרד, שם יש לה שדות סולאריים בהיקף של אלפי דונמים, ולאחרונה החלה להתקין מערכות כאלה בישראל, בנכסים תעשייתיים ובנכסים פרטיים.
גלובס: אילו גגות מתאימים למערכת סולארית?
נחושתן: "הגגות בישראל הם גגות שמתאימים להתקנת המערכת, שמותאמת לגגות שטוחים, משופעים וקלים. בישראל יש שפע שמש והפרשי הקרינה בין האזור הצפוני לדרומי קטן יחסית. כמעט כל גג יכול להתאים, ובמידה שמדובר בגג שטוח צריך לבחון שקיים שטח של כ-30 מ"ר, שמספיק למערכת ביתית. במידה שמדובר במבנה תעשייה אפשר להגיע גם לשטח מערכת של 600 מ"ר. לפי התקנות, בתי מגורים מורשים להתקין מערכות עד 15 קילו-וואט לשעה ומערכות לעסקים מוגבלות עד 50 קילו-וואט לשעה".
כל אחד יכול?
"ישנם שלושה צעדים להפיכת הגג או המרפסת לנכס מניב. צריך לוודא שאין צורך באחוזי בנייה, לקרוא ליועץ סולארי על מנת שיתאים את המערכת לנכס ולקבל היתר חתימה להסכם של 20 שנה עם חברת החשמל. השלב הבא הוא כמובן ההתקנה. לשם המחשה, גג בגודל 40 מ"ר יכול להניב כ-13 אלף שקל בשנה ואילו גג בגודל 500 מ"ר יכול להניב 160 אלף שקל לשנה. בעת מכירת הנכס אפשר להסב את ההסכם עם חברת החשמל לבעלים החדשים".
כיצד משפיע המשבר הכלכלי בארץ ובעולם על התחום?
"דווקא בתקופה של משבר פיננסי השקעה שהיא סולידית ובטוחה, שמניבה כ-10% תשואה בשנה ללא סיכון, היא פתרון הולם. היום בעצם כשיש למישהו סכום כסף מסוים שהוא מעוניין להשקיע אותו החלופות שלו הן שוק ההון, תוכניות חיסכון, פק"מים או נדל"ן. השקעות אלה מניבות בין תשואה שלילית לתשואה אפסית. לעומת זאת, השקעה סולארית היא השקעה שמניבה תשואה של 10% על ההשקעה. זו תשואה בטוחה ל-20 שנה."
מהם הפתרונות לבעיית המימון?
"לגבי צרכנים פרטיים ומערכות ביתיות קיימים כבר היום מספר רב של אפיקי מימון באמצעות בנקים, בנקים למשכנתאות וחברות כרטיסי האשראי שנותנים עד 110 אלף שקל, שמספיקים למערכת בסדר גודל ביתי. בנק הפועלים לדוגמא, נותן מסלול של עד 110 אלף שקל להקמת מערכת סולארית, בריביות של בין פריים פלוס 1 לפריים פלוס 2, תלוי בלווה, לתקופה של 10 שנים. השוק הזה רק עכשיו התחיל, הוא עושה את צעדיו הראשונים ומי שיהיה מספיק זריז ויתחבר לתעריף שהמדינה נותנת השנה, שהוא הכי גבוה שיהיה אי פעם ועומד על 1.97 שקל לקילו-וואט המיוצר על ידי מערכת סולארית פוטו-וולטאית, יוכל ליהנות למשך 20 שנה. המדינה גם הגבילה את מספר האנשים שיוכלו לקבל את הסובסידיה ל-50 מגה. זה אומר שבסביבות 10,000 בתי אב ועסקים יוכלו בסך הכל ליהנות מהתעריף. מי שיהיה ראשון - יספיק וירוויח. בשנה הבאה יהיה התעריף נמוך יותר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
