מנכ"ל תנובה, ליעד כהן, הודיע במפתיע על התפטרותו לאחר שנה וחודשיים בלבד בתפקיד

מנכ"ל קבוצת תנובה, ליעד כהן, הודיע היום (ב') במפתיע על כוונתו לסיים את תפקידו עד סוף השנה הנוכחית. הרקע להחלטה הוא חילוקי דעות ניהוליים עם יו"ר תנובה ויו"ר אייפקס, זהבית כהן. לפי שעה לא ברור עדיין מי ימונה כמחליפו של כהן, שצפוי לסיים את התפקיד רק בחודש נובמבר 2009. כהן כיהן בתפקיד המנכ"ל שנה וחודשיים בלבד.

תנובה הוא תאגיד המזון הגדול ביותר בשוק הישראלי, ומחזור מכירותיו עומד על קרוב ל-7 מיליארד שקל בשנה.

בהתייחס להחלטה הפתאומית אומר היום ליעד ל"גלובס": "הגעתי למסקנה שאני רוצה לנסות דברים חדשים ולעשות דברים אחרים. אני מרגיש שהאתגר של העברת הבעלות הסתיים".

* לא התמנית לתפקיד כדי להעביר בעלות. את זה עשה קודמך בתפקיד, אריק רייכמן.

"זה נכון. אם כי אריק העביר בעלות על נייר. הוא לא בנה מסגרות ומטות ואני הייתי צריך גם למסור את תשלובת החלב למישהו אחר. זו אוניה גדולה שצריך להסיע. ברור שחשבתי שאשאר ליותר שנים אבל ברגע מסוים הבנתי שלא, וחשבתי שעכשיו זה הזמן הנכון. לפעמים אתה מחליט לקחת את גורלך בידיים ואני לא עושה זאת במריבה. אני אשתף פעולה ואני עדיין פה. אם הייתי נשאר עוד, זה היה לא בסדר מולם".

* למה?

"כי הם רוצים ללכת לדרכים חדשות".

* ההערכות בשוק הן כי בינך לבין זהבית כהן התגלעו חילוקי דעות ניהוליים ואסטרטגיים.

"זו לא הסיבה. ההחלטה היא שלי והיא מהמקום האישי שלי. את הפרשנויות אני משאיר לאחרים".

* אייפקס מוביל שינוי גדול בתמהיל הפעילות של תנובה, שבעיקרו הרצון להתמקד בעסקי הליבה ולצאת למשל מעסקי הביצים והדגים שהם פחות רווחיים. זו היתה גם הגישה שלך?

"שאנחנו צריכים להתרכז בעסקי הליבה? בוודאי. אין לנו חילוקי דעות אסטרטגיים. הייתי שותף לכל המהלכים האלה ואני עומד מאחוריהם. זה גם לא על רקע של תוצאות כי התוצאות מדברות בעד עצמן. אני שותף למהפכה שתנובה עשתה בעשור האחרון. אין מהלך אחד שעשו כאן בעשור האחרון ולא הייתי שותף אליו".

בן-טיפוחים

כהן החל את דרכו בתנובה לפני 14 שנה והיה בן-טיפוחיו של המנכ"ל הקודם, אריק רייכמן. שנתיים לאחר שנכנס לחברה ככלכלן הוא מונה, בגיל 29 בלבד, לסמנכ"ל המכירות וההפצה של תשלובת החלב, תפקיד אותו ביצע 5 שנים. בהמשך מונה כהן למנכ"ל תשלובת החלב.

עם רכישת תנובה על-ידי אייפקס שמיר בתחילת 2007 מונה כהן למנכ"ל קבוצת תנובה, במקומו של רייכמן. כהן ביצע בתקופתו כמה מינויים משמעותיים בקבוצת תנובה ובהם מינויו של אייל מאליס למנכ"ל תשלובת החלב ומינויו של דוד לרון ליו"ר החברות הבנות של תנובה, מינוי שנכנס לתוקף רק בחודש ינואר האחרון.

שינוי אסטרטגי

בתקופתו של כהן רשמה תנובה עלייה בנתח השוק שלה בשוק החלב. כמו כן, כהן הוביל שינוי אסטרטגי שכלל את הפעלת חברת הבשר של תנובה, אדום אדום, באופן שצפוי כעת להעביר את החברה מהפסד לרווח תפעולי.

זהבית כהן, יו"ר תנובה, אמרה היום: "יש לי הערכה רבה לפועלו של ליעד כהן בתנובה לאורך השנים ובמיוחד על התקופה בה עבדנו יחד. ליעד ילווה אותנו בחודשים הקרובים בהם נחליט על מינוי מנכ"ל לקבוצה". כהן ציינה בהודעתה כי ליעד משאיר אחריו מנהלים מוכשרים בקבוצה ובהם מאליס ולרון והוסיפה כי "אני בטוחה כי מנהלים אלה, עובדי תנובה ואני נמשיך בהובלת תנובה להישגים גדולים".

מיליארד סיבות ללחץ של בעלי השליטה / רקע - עירית אבישר

העסקה למכירת תנובה נחשבת לאחת העסקאות המורכבות ביותר שבוצעו במשק הישראלי. מכירת תנובה הושלמה בינואר אשתקד, ובמהלכה רכשו קרן ההשקעות אייפקס, שבניהולה של זהבית כהן ומבטח שמיר שבשליטת מאיר שמיר את החברה מידי נציגי הקיבוצים והמושבים. החברה נמכרה לאייפקס ומבטח שמיר לפי שווי של 1.025 מיליארד דולר.

העסקה לא עברה בקלות וכללה לא מעט התנגדויות, בעיקר מצד הרפתנים. לאחר ביצוע העסקה נותרו הקיבוצים עם אחזקה של כ-23%, כאשר יש ברשותם אופציה למכור את שארית האחזקות לאייפקס ולמבטח שמיר עד לינואר 2011.

לאחר העברת השליטה לאייפקס ולמבטח שמיר עזב המנכ"ל הוותיק של החברה, אריק רייכמן, ובמקומו מונה ליעד כהן, שהודיע היום על התפטרותו.

במהלך העסקה הרעיפו תנובה והרוכשים מחמאות אחד על השני.

בתנובה אמרו כי קיבלו הצעות גבוהות יותר משל קרן אייפקס אולם החליטו לבחור בה שכן האמינו שהיא תפתח בצורה הנכונה ביותר את החברה, במיוחד בכל הקשור לפעילות בחו"ל.

זהבית כהן אמרה מצידה כי אייפקס מאמינה בתנובה ובכך שתמשיך להוביל את שוק המזון בישראל, והגדירה את המנכ"ל היוצא רייכמן כמודל לחיקוי.

ואכן, חברת תנובה נחשבת לאחת מהחברות המובילות בתעשיית המזון הישראלית, אך הסתבר כי אייפקס ומבטח שמיר קיבלו את החברה במצב לא פשוט.

לפי פרסומים בתקשורת, תנובה הפסידה יותר מ-200 מיליון שקל בשנת 2007 לעומת רווח של 10 מיליון שקל בשנת 2006. ההפסדים הגיעו אף שהכנסות החברה דווקא צמחו בקרוב ל-10% לרמה של 6.2 מיליארד שקל.

על-פי פרסומים בתקשורת, המעבר להפסדים נבע מעלייה חדה של יותר מ-80% בהוצאות ההפצה, ועלייה של 60% בהוצאות השכר בעקבות פרישת בכירים בחברה.

עוד נציין כי בעוד עסקי החלב נחשבים לרווחיים וצומחים, הרי שעל תוצאות החברה העיבו בשנת 2007 הפסדים של פעילות המחלבה ברומניה ופעילות הבקר המתבצעת באמצעות חברת אדום אדום. תנובה ביצעה תוכנית התייעלות באדום אדום, שכללה בין השאר פיטורים וצמצום בקווי הייצור.

עוד הכבידו על תוצאות החברה גם הוצאות המימון הכבדות. בשנת 2007 טיפסו הוצאות המימון ביותר מ-50% לרמה של 100 מיליון שקל.

על-פי הערכות, לחברה חובות בהיקף המוערך בכמיליארד שקל.

תנובה היא חברה פרטית, ואף שהיא משתייכת למבטח שמיר הציבורית, החברה אינה מפרסמת את דוחות תנובה. יחד עם זאת אפשר להניח כי גם התקופה הנוכחית אינה פשוטה עבור החברה, על רקע המיתון במשק הישראלי, שצפוי להכביד גם על פעילות החלב, שנכון לשנת 2007 היתה רווחית וצומחת.

מלחמת תרבויות / פרשנות - אילנית חיות

הודעה המפתיעה כביכול שמסר היום מנכ"ל תנובה, ליעד כהן, על החלטתו לסיים את תפקידו, לא ממש הפתיעה את המקורבים לאייפקס-שמיר, בעלי השליטה בתנובה, וגם לא את המקורבים לליעד כהן.

במשך קצת יותר משנה שבה הם צועדים יחד, התגלעו לא מעט חילוקי דעות בין שני הצדדים. עיקר חילוקי הדעות נוגעים לתהליכי העבודה ודרך קבלת ההחלטות בקבוצה, כשהדרך מכאן ועד לחילוקי דעות אסטרטגיים היא קצרה מאוד.

ליעד, בחור מוכשר ובעל קבלות, גדל בתרבות הארגונית של תנובה. היו"ר, זהבית כהן, הגיעה לשם מתרבות שונה לחלוטין, תרבות ארגונית מסודרת הרבה יותר שדומה יותר לתרבות הניהולית של שטראוס. סופו של הפער בגישות הניהוליות השונות היה להתנגש, אם לא עכשיו, אז זמן קצר אחר כך.

בעוד שליעד ציפה שאייפקס שמיר יתנו לו להוביל את תנובה כראות עיניו, הוא גילה מהר מאוד שלבעלי המניות יש דעה מוצקה לא רק על היעד אלא גם על הדרך. מאידך, באייפקס-שמיר ציפו מליעד לעסוק באסטרטגיה ובחזון, ולא בתפעול.

להוציא את תשלובת החלב, שאליה מונה אייל מאליס למחליפו של ליעד כהן, כל יתר החברות הבנות של תנובה עבדו באופן נפרד, ללא סינרגיה. בינואר האחרון מונה דוד לרון כיו"ר החברות הבנות וקיבל למעשה לידיו אחריות על כל החברות הבנות לרבות סנפרוסט, טירת צבי, אדום אדום וכו', מתוך מטרה להקים תשלובת מזון. באייפקס ציפו שהתהליך הזה יתרחש עוד קודם לכן ומרגע שהוא כבר התרחש, ציפו מליעד לתת למאליס מצד אחד וללרון מצד שני, חופש פעולה ניהולי ו"לא להפריע להם יותר מדי".

ליעד התקשה להתנתק מהתפעול השוטף בעוד שבאייפקס ציפו ממנו לא רק לעשות זאת אלא גם להסתכל על עסקי הקבוצה מלמעלה, לדאוג שהמנהלים יעבדו בצורה שיטתית, להושיט להם עזרה במידת הצורך, לדאוג לסינרגיה בכלל עסקי הקבוצה, ולקדם את תנובה מבחינת החזון.

אף שליעד כהן וזהבית כהן הם שני אנשים מוכשרים במיוחד, התפיסה השונה כל כך של שניהם לא יכלה לשרוד יחד וליעד החליט לפעול לפי משפט ששגור בפיו: "קונטרול יור דסטני אור סמבודי אלס וויל".