ביהמ"ש: פוליסה תקנית לביטוח דירה מקנה פיצוי גם על ירידת ערך בשל הנזקים

לדירתה של עו"ד שושנה וינר ברמת-אביב ג' נגרמו נזקים מהצפת מים. בפוליסה נקבע כי חברת האחים יהב אינסטלציה ושיפוצים אחראית לתיקון הנזק. וינר תבעה מחברת ביטוח ישיר כ-100 אלף שקל תגמולי ביטוח ו-80 אלף שקל פיצוי בגין עוגמת-נפש, בשל טיפולה הרשלני של האחים יהב.

המחלוקת המרכזית היתה האם יש לאפשר לווינר להחליף את כל הריצוף בדירה (ב-67 אלף שקל) כטענתה, או להחליף את המרצפות הפגומות בחדשות (בעלות של 6,700 שקל), כטענת הביטוח.

השופט יחזקאל הראל קבע כי יישום גישת המבוטחת אינה "השבת המצב לקדמותו" אלא התעשרותה, אך מנגד אימוץ גישת הביטוח משמעה ירידת ערך המתבטאת בפגיעה בחזות האסתטית של משטח הריצוף, שיש לפצות גם בגינה. "הבדלי הגוון בין המרצפות החדשות לישנות יבלטו לעין וזו פגיעה אסתטית בעלת ערך כלכלי", הסביר השופט. מלשון הפוליסה התקנית הסיק שהביטוח אינו מחויב להשבת המצב לקדמותו לחלוטין אלא להשיבו לקדמותו "ככל האפשר".

הוא ביצע אנלוגיה לפוליסה התקנית לביטוח מקיף לרכב, שגם בה הוראות הפיצוי דומות, והסיק שהמבוטח זכאי לפיצוי בגין ערכי שיפוי (ערך המרצפות המשומשות), כל עוד לא בוצע התיקון. הפיצוי בגין ההפרש בין ערכי השיפוי לערכי הכינון (עלות מרצפות דומות חדשות) ישולם למבוטח רק אחרי ביצוע הכינון בפועל.

הראל קיבל חלקית את הודעת צד ג' שהגיש הביטוח נגד אחים יהב, וחייבה בשיפוי חלק מהסכום. (ת.א. 14856/05).