"האזרחים רוצים בנייה ירוקה אבל לא ירצו לשלם על זה"

שלומי חסון, הבעלים ומנכ"ל חברת פריזט חסון הבונה באזור השרון אומר כי חשוב שהיזמים הישראליים יטמיעו את הבנייה הירוקה, אולם דבר זה לא ייעשה ללא תמריצים ממשלתיים

העיסוק בבנייה הירוקה תפס בתקופה האחרונה תאוצה. יותר ויותר פרויקטים מתהדרים ב"ירקרותם" והאג'נדה של איכות הסביבה נכנסה, לפחות לשיח הנדל"ני, אך מרבית הציבור והיזמים לא ממש יודעים כיצד להתייחס לבנייה הירוקה וכרגע בעיקר מדברים ופחות בונים, וגם הגדרת פרויקט כירוק לוטה בערפל. בימים חמישי ושישי השבוע יתקיים כנס איגוד המתכננים בישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. לקראת הכנס הכינה עמותת אדם טבע ודין (אד"ט) מסמך מקיף המתאר את המצב בתחום ואת תקני הבנייה הירוקה בישראל.

אחד הפרקים המסקרנים ביותר במסמך שהגיע ל"גלובס" הוא אופי החסמים הקיימים כיום העוצרים את הטמעת הבנייה הירוקה בארץ. באד"ט מאשימים בראשונה את העדרו של תכנון ירוק מערכתי בו אין עדיין הטמעה של עקרונות תכנון ירוקים או את העובדה שהאחראים לאמצעים השונים של בנייה ירוקה הם רבים ומשתייכים למשרדי ממשלה שונים. בנוסף, מערכת התכנון נעדרת תקנים והוראות מחייבות בנושא הבנייה הירוקה. גם אם קיימות הנחיות הן אינן מחייבות, והיענות להנחיות שכאלה נמוכה עד אפסית.

מבדיקות שונות שנערכו מתברר כי הציבור הישראלי בהחלט מתחבר לרעיון הבנייה הירוקה, אם כי לא מבין באמת את משמעויותיה. עם זאת, יזמים ורוכשים כאחד, מעלים את שאלת תוספת המחיר כמכריעה בהחלטתם האם לבנות ו/או לרכוש בית ירוק. עלות של בנייה ירוקה מוערכת כיקרה באחוזים בודדים ועד ל-10% ומעלה מבנייה רגילה, אך התומכים מסבירים כי מלבד היתרונות הסביבתיים, החיסכון בחשמל, מים ועוד, מחזיר את ההשקעה הנוספת תוך שנים בודדות.

במסמך שהכינו אומרים באד"ט כי התפיסה הרווחת של הבנייה הירוקה כיקרה יותר נובעת בין השאר מהתייחסות צרה אליה כמו דגש על אמצעים יקרים כמו תאים פוטו-וולטאים, כאשר למעשה בנייה ירוקה נשענת גם על אמצעים "פסיביים" רבים כגון העמדה נכונה של המבנה. מדידת החיסכון באנרגיה מחושבת רק עבור המשתמש כאשר למעשה נחסכות למדינה הוצאות על דלק ועלויות הקמת תחנות כוח נוספות. בנוסף, קיימת התעלמות מההוזלה הצפויה בעלויות הבנייה הירוקה ככל שתגדל כמות המבנים הירוקים, וכן הניסיון והידע בתחום.

חסמים נוספים שמציין הדו"ח הם: העדר מבחר של חומרים ממוחזרים

ומוצרים בעלי תקן ירוק; העדר ידע, מידע ומערך הסברה; וחוסר אמון ופתיחות מצד המערכת וקובעי המדיניות, למשל משרד הבריאות, אשר אוסר על שימוש במים אפורים (מים אשר השתמשו בהם במקלחת, במכונת כביסה ובכיורי הרחצה וניתנים לשימוש חוזר להשקיית הגינה ולמיכלי ההדחה בשירותים), בניגוד למדינות רבות בעולם.

עו"ד ציפי איסר-איציק מנכ"ל אדם טבע ודין "אנו עדים לכך שמיזמי נדל"ן רבים ממתגים עצמם בירוק, מבלי שיש לכך ביסוס בפועל. הדוח מלמד כי ניתן באמצעים חקיקתיים פשוטים להסיר חסמים בירוקראטיים שמונעים מקבלנים כיום להפוך את חזון הבנייה הירוקה למציאות. האתגר הגדול הרובץ לפתחו של שר הפנים הנכנס בנוגע לבנייה הירוקה הוא להדביק את הפער של לפחות שני עשורים בין המצב בארץ למצב המקביל בעולם המודרני בכל הנוגע לבנייה ירוקה".

בעבודה מציעים ליצוק תוכן אמיתי ומוחשי למיזמי בנייה המתהדרים במיתוג ירוק, ולהגדיר באופן מחייב מהי בנייה ירוקה. "כתוצאה מכך, לא יוכלו יזמים וקבלנים למכור נכסים המכונים ירוקים, אלא אם כן הם אכן כאלה. מאידך, מי שאכן יבנה לפי עקרונות הבנייה הירוקה, יהיה זכאי לתמריצים ולעידוד".

שלומי חסון, הבעלים ומנכ"ל חברת פריזט חסון הבונה באזור השרון אומר כי חשוב שהיזמים הישראליים יטמיעו את הבנייה הירוקה, אולם דבר זה לא ייעשה ללא תמריצים ממשלתיים. "עלות של בניית בניין ירוק מוערכת בתוספת עלויות של 5%-6%, וזה המון. האזרחים רוצים ירוק אבל לא יירצו לשלם על זה. אם יש שתי דירות באותו מחיר יעדיפו את הירוק, אבל להוסיף 4%-5% מכיסם זה טוב מכדי להיות אמיתי. אם המדינה תיתן למשל הנחה במסי קנייה או רכישה, תתחשב בקבלן בנושא המע"מ או אגרות פיתוח או תיתן תמריצים כמו תוספת אחוזי בנייה ע"י ועדות מקומיות ללא היטלי השבחה לבנייה ירוקה - זה יכול להביא את השינוי". חסון אומר כי "למרות העלויות הנוספות צריכים ללכת עם הירוק, אבל כמו שלמכונית ירוקה יש מס קנייה מופחת, אין שום סיבה שלא ייתנו מענק לקבלנים על עמידה בתקנים, שצריכים להיות הגיוניים ומעשיים יותר".