יותר מ-60% מהנשים המפוטרות בעת הריונן אינן ממצות את זכותן לקבל את הגנת המדינה

כך עולה ממחקר של הדוקטורנטית נירית תושב-אייכנר מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים

ממחקר של הדוקטורנטית נירית תושב-אייכנר, מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, עולה כי קיימות סתירות בפעולת המדינה בנוגע לנשים בהריון.

המחקר של תושב-אייכנר בחן את מידת ההגנה לה זוכות נשים בעת פיטורים תוך התחקות אחר האופן בו מתורגמת החקיקה למניעת פיטורי נשים הרות לפעולות יומיומיות ממוסדות.

ממחקרה עולה כי על אף שבמסגרת חוק "עבודת נשים" (1954) כל בקשה לפטר אישה בהריון אמורה להגיע למשרד התמ"ת המחליט האם לאשר או לסרב לבקשה, הרי שבפועל יותר מ-60% מהנשים המפוטרות מידי שנה בעת הריונן כלל אינן ממצות את זכותן החוקית לקבל את הגנת המדינה.

המשמעות החמורה ביותר של הממצא היא שמדי שנה כשני שלישים מהמעסיקים המפטרים נשים בהריון מתנערים מהגשת בקשה לפיטורים. בכך הם עוברים על החוק שהפרתו דינה קנס בגובה של כ-130 אלף שקל או עד שנת מאסר.

תושב-אייכנר הדגישה כי "נשים צריכות לנצל את ההגנה הניתנת להן על-ידי המדינה, על אף שהדבר כרוך בתהליך ביורוקרטי של שימוע במשרד התמ"ת. על-פי ממצאי המחקר, המדינה בפועל מגנה על כמחצית מהנשים ולכן מיצוי החוק יגדיל את סיכויי הנשים להישאר בתוך מעגל העבודה ובכך לצמצם את אי השוויון בשוק העבודה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988