דחיית מס בישראל על הכנסה בינלאומית

בהשקעות בינלאומיות קיים אינטרס ממשי לדחות את תשלום המס בישראל עד למועד שבו המשקיעים מקבלים חלוקה בפועל של רווחים לכיסם. שיטת המס בישראל נשתנתה כליל כאשר ישראל אימצה בשנת 2003 את שיטת המיסוי האישית הכלל עולמית, לקראת כניסתה של ישראל למשא ומתן על הצטרפותה לארגון המדינות המתועשות ה-OECD, וזנחה את שיטת המיסוי האנגלית אשר היתה מבוססת על מקום קבלת ההכנסה.

מתוך ציפייה של שלטונות המס בישראל לניסיונות להמנע מתשלום מס על הפעילות הבינלאומית או לפחות לדחותו נוצרו מגוון אמצעים למניעת דחיית התשלום. כאמור, בעבר היה ניתן להשיג דחייה של תשלום המס על הכנסה זרה בישראל בפשטות על ידי המנעות מהעברת ההכנסה הזרה לישראל.

כיום, זרועו הארוכה של פקיד השומה הישראלי יכולה אף להגיע להכנסה של חברות זרות, דרך החקיקה היחסית חדשה לעניין חברה נשלטת זרה, חנ"ז (cfc). שיקולים עסקיים שונים עשויים לגרום לחברה, לעיתים, להימנע מחלוקת רווחיה לבעלי מניותיה. ואולם כאשר הדבר מתרחש בחנ"ז כי אז פקיד השומה רואה בהכנסה אשר לא חולקה כהכנסה אשר חולקה בתור ב"דיבידנד רעיוני" וסכום זה ימוסה בשיעור של 25%.

סכומים אלה ימוסו על אף שבעלי המניות טרם קיבלו סכום כלשהו לידיהם וכאשר רווחים אלה המונחים בבסיס דיבידנד רעיוני זה, אותן חברות הזרות עשויות להיות זקוקות להם בדחיפות מחוץ לישראל למען עסקיהן, ובמיוחד בימים טרופים אלה. יתר על כן, ברוב המקרים החברה הזרה לא יכולה אפילו להרשות לעצמה לחלק דיבידנד על מנת לאפשר לבעלי המניות שלה לשלם את המס האמור.

יש לציין כי האמצעי של המיסוי של חברה נשלטת זרה (ה-cfc) אינו המצאה ישראלית. בארה"ב וב-29 מדינות אחרות ברחבי העולם מונהגים חוקים דומים למניעת דחיית המס, זאת בעידוד מובהק, כבר במשך עשרות שנים, של ארגון ה-OECD. בישראל שלטונות המס הרחיקו לכת מעבר למה שמקובל במדינות אחרות שגם בהן מונהגת חקיקת חנ"ז.

ברבות ממדינות אלו משלם המיסים יכול לבחור בשקיפות החברה הנשלטת הזרה או בדחיית ההכנסה על ידי העברתה ל"סלים" או לבקש את דחיית המיסוי על פי תנאים הגיוניים שנקבעו מראש, אפשרויות אשר מוצעות על סמך הגיון כלכלי של רשויות המס. בישראל למרבה הצער, אין דרך מילוט שכזו. אפילו ב"חנינה" שהוענקה בשנת 2009 לדיבידנדים שמקורם מחוץ לישראל, על ידי הפחתת המס בגינם משיעור של 25% ל-5%, דיבידנד מחברה נשלטת זרה לא נכלל באופן תמוה באמצעי מבורך וראוי לציון זה.

החקיקה הישראלית הדרקונית למניעת דחייה מעניקה לפקיד השומה תחמושת נוספת לדיון עם משלם המס. פקיד שומה יכול לטעון לקיומו של אירוע רווחי בחברה הזרה, על בסיס הערכתו בלבד, כאשר על סמך כל סטנדרט חשבונאי, רווח לא יכול היה להיווצר, ולדרוש את חלקו בשיעור 25% ברווח רעיוני זה על ידי 'הערכת חלוקת דיבידנד'. דיונים אלו מסתיימים לרוב בפשרה כאשר הנישום לא היה צריך להיות מועמד מלכתחילה במעמד שבו עליו להחליט בין פשרה כואבת לשומה כואבת עוד יותר, וכל זאת, משום שרוב החברות הישראליות מעדיפות להתחמק מהחמרת היחס אליהן או מכיוון שהן חברות ציבוריות נסחרות אשר לא יכולות להרשות לעצמן- מסיבות רבות- עימות פומבי עם רשויות המס.

מומחי המס פיתחו דרך כלל את אותם הפתרונות כדי להתמודד עם השלכות מעמד החנ"ז, למעט אותם פתרונות מתקדמים אשר אף אחד מהם אינו מוכן לפרסם. מגוון הפתרונות הידועים נע בין הכנסת מהות עסקית אמיתית לפעילויות החברה הזרה כדוגמה תוך שימוש ב-"מוסד קבע", או על ידי ניסיון לחסות תחת ההגנות של אמנת המס הקיימת (אם קיימת) בין ישראל לבין מקום מושב החנ"ז. פתרון אחר מורכב מיצירת 'מגן' של מס תיאורטי המנוכה במקור כאשר מס תלוי ועומד זה יכול להתקזז כנגד שיעור המס של 25%. פתרון נוסף מושג באמצעות העמדת כספים על ידי החברה הזרה ברזרבה מול הרווחים החשופים על מנת להגן מפני סיכונים עסקיים אמיתיים.

פירמות רואי החשבון המוכרות אשר עוסקות בפיתוח פתרונות אלה, ופתרונות נוספים, בדומה להם עוסקות גם בעריכת הביקורת של חשיפת המס של לקוחותיהן, דבר אשר עשוי לעורר ניגוד עניינים מעניין עבורן. אנשי עסקים יצרו שדולות מטעמם ונהיו פעילים יותר בשיח אודות פרקים בחוקי המס הבינלאומי הישראליים, אשר גורמים להם קושי מיותר בהיבט המסחרי. כן הבינו אנשי עסקים אלה שהתעשייה אשר התפתחה סביב הנושא של מחירי העברה וחקיקת החנ"ז מהווים אבני ריחיים סביב צווארם ויוצרת חסמים ליחסי מסחר טבעיים.

פקיד השומה הישראלי מתעלם לעיתים מן המציאות הכלכלית והמיקום הממשי של מקור ההכנסה. ניתן להניח שגם בעלי המניות הישראלים בעצמם היו מעדיפים לפדות כבר את הרווחים אילו רק היו רווחים מספיקים לחלוקה. כולם מחכים לחברות הראשונות אשר יעזו לבחון את עמדת המס שלהם ואת הפתרונות שהן יישמו על מנת לסדוק את "בטון החברה הנשלטת הזרה" על ידי השיפוט של בית המשפט המלומד.

הנרייט פוקס - עו"ד (LLM) שותפה מיסוי בינלאומי ש. פרידמן ושות'.