IBM: ג'ננטק היא השותפה הנחשקת ביותר ע"י חברות ביומד קטנות ובינוניות

סקר שערך מכון IBM לערך עסקי יחד עם חברת Silico Research: בעשור האחרון עלה מספר העסקאות שסכומן מעל 100 מיליון דולר - מ-5 ב-1998 ועד יותר מ-90 ב-2008

חברות התרופות הגדולות, המוטרדות מהידלדלות החדשנות באגפי המחקר והפיתוח שלהן, פונות יותר ויותר לשיתופי פעולה עם חברות קטנות כדי לצמצם את הפער.

סקר שערך מכון IBM לערך עסקי יחד עם חברת Silico Research, העלה כי בעוד מספר שיתופי הפעולה וההיקף הכלכלי שלהם עלה חדות בעשור האחרון, לא חלה עלייה גדולה בערך שמביאים שיתופי הפעולה הללו לצדדים השותפים.

IBM מפעילה מכון של 60 חוקרים, העוסק באופן קבוע בחקר מגמות בשוק ואת תורת הניהול, עם דגש על עידוד חדשנות.

בדו"ח מודגש כי שיתופי הפעולה הללו הם הבון-טון של תעשיית הביומד. בעשור האחרון עלה מספר העסקאות שסכומן מעל 100 מיליון דולר - מ-5 ב-1998 ועד יותר מ-90 ב-2008, על אף היותה שנה לא קלה.

45% מהמרואיינים, מנכ"לים של חברות קטנות ובינוניות ומרכזים אקדמיים העוסקים בשת"פ עם התעשייה, טענו כי ישאפו לבצע עסקאות שת"פ גם בשנה הקרובה. 2009 אמורה להיות ידידותית לעסקאות כאלה, שכן לחברות הצעירות אין חלופות מימון טובות ומתוך כך נובעת ירידת מחירים שמהווה הזדמנות לחברות הגדולות.

החברות הגדולות מדברות על תוכניות שהן מפעילות לעידוד ושיפור שיתופי פעולה. עם זאת, כששואלים את נציגי החברות הבינוניות והקטנות מה דעתם על יכולות השת"פ של החברות הגדולות, מגלים כי בשנתיים האחרונות חלה עלייה רק של 3%-4% בתפיסה של החברות הקטנות את שותפותיהן.

הכי נחשקת גם נרכשת

הסקר בדק באופן פרטני עם אלו חברות כדאי לשתף פעולה. בכל הפרמטרים שנבחנו עלה שמה של Genentech האמריקנית: היא דורגה כפרטנרית הטובה ביותר לשת"פ באופן כללי, כמציעה את העסקאות הטובות ביותר וגם כזו שמנהלת באופן הטוב ביותר את הקשר עם השותפים.

כותבות הדו"ח מטעם IBM - הת'ר פרייז'ר, סלימה לין וג'וליה צ'אנג - מציינות כי ג'ננטק היא חברה צעירה יחסית לאחרות (הוקמה ב-1976), שמיומה הראשון התבססה על שיתופי פעולה ושמה דגש על מדע וחדשנות. האירוניה היא שג'ננטק עצמה עומדת להירכש על-ידי Roche השווייצרית, חברת פארמה ותיקה וקלאסית.

רוש עמדה בראש הרשימה של החברות הנחשקות לשת"פ ב-2006, אך התדרדרה בכל הפרמטרים מאז. נראה כי היא מודעת להבדלים במיצוב שלה לעומת ג'ננטק, שכן הצהירה עם רכישת האחרונה כי תותיר לה להמשיך לנהל את שיתופי הפעולה שלה באופן עצמאי.

החברות Merck האמריקנית ו-Eli Lilly שיפרו עמדתן ברשימת החברות שכדאי לעבוד איתן. שתי החברות, ובמיוחד מרק, הצהירו בשנים האחרונות על הגברת הפתיחות לשיתופי פעולה ונראה כי המסר עבר. באלי לילי התמקדו בשיפור ניהול שיתופי פעולה, ואכן חל שיפור בפרמטר הזה.

במקביל, ג'ונסון אנד ג'ונסון, Abbott ו-Astra Zeneca נפלטו מהחמישייה הפותחת בשלושת הפרמטרים בהם ג'ננטק זכתה.

מי שעוד איבדה גובה היא Amgen, אף היא חברת ביוטק צעירה שבלטה ברשימה של 2006. כותבי הדו"ח מסבירים כי החברה סובלת מצרות משלה - בעיות בטיחות של שלוש מן התרופות המובילות שלה - שהפכו אותה פחות אטרקטיביות לשיתופי פעולה ופחות ממוקדות בביצוע שלהם. גם ג'ונסון סבלה מבעיות בטיחות בשתי תרופות משמעותיות.

לא רק כסף

החברות הצעירות יודעות מה הן רוצות כשהן מחפשות שיתופי פעולה. הן מעוניינות קודם כל בכסף. עם זאת, חשובות להן היכולות של החברה מושא השת"פ בפיתוח התרופה וכן יכולותיה בתחום ניהול שיתופי הפעולה.

גם התרבות הארגונית חשובה ויכולות השיווק, אם כי פחות מיכולות הפיתוח. היכולות המדעיות של החברה הגדולה פחות חשובות לחברה הקטנה או הבינונית, נראה שמשום שהן לוקחות את החלק הזה על עצמן.

הדו"ח מציע לבחון את שיפור שיתופי הפעולה על-פי 3 קריטריונים - Alliance, כלומר תיאום אינטרסים בין שני הגופים; Boundaries - כמה חופש פעולה נותר לחברה הצעירה; ו-Commitment, עד כמה ניתן לסמוך על המחויבות. גישה של מימון פרויקטים בדידים תוך חלוקת סיכון (כלומר שת"פ המבוסס על מולקולה אחת ולא על רכישה של כל החברה) נראית כדרך הטובה ביותר לענות על שלוש הדרישות הללו.

ניתן לשפר את המצב עוד יותר, אם החברה הגדולה תציע לחברה הקטנה להשתמש בתשתיות שלה, תחלוק איתה מידע בקלות ותנטר את הפעילות מקרוב כדי לוודא כי הדברים אכן מתקדמים כמתוכנן. התהליך הזה צריך להיות איטרטיבי, כך שעל בסיס המדידות וההתקדמות יוקצו עוד משאבים, תשתיות וידע.

המודל שתואר לעיל אינו היחיד, והמחקר מזהיר מפני הניסיון של החברות לבצע את כל שיתופי הפעולה באותה השיטה. על-פי הדו"ח, כמחצית מהחברות אכן משתמשות היום בהסכמים יצירתיים יותר, המעידים כי התחום התבגר.