הודעתו הדרמטית של היועץ המשפטי לממשלה בדבר ההחלטה להגיש, נגד משה קצב, כתב אישום, הכולל גם עבירות אונס, מעלה שאלות ותמיהות מטרידות ביותר. שאלות הסובבות סביב התנהלותם של פרקליטות המדינה ושל היועץ-עצמו לאורך הדרך. תמיהות של "איך זה יכול להיות?".
איך ייתכן שאותו יועץ משפטי, אשר בעומדו זקוף (?) בפני שופטי בג"ץ, מבקש להגן על עסקת הטיעון, שנרקמה בינו לבין פרקליטיו של קצב, טען בעוז, שלא ניתן להשיג הרשעה בעבירת אונס, מחליט עתה להאשים את אותו קצב באותה עבירה, שהרשעה בה נראתה בעיניו בלתי אפשרית?!
איך ייתכן שאותו יועץ משפטי, הסובר, במידה מספקת להגשת כתב אישום, כי קצב אנס עובדת שלו, הסכים להסתפק בעסקת טיעון, שכללה אישום בעבירה מינורית של "נגיעה פסולה"?! יהיה מי שישיב על תמיהה זו בכך שכשעסקת הטיעון נחתמה, לא היה די בחומר הראיות כדי להשיג הרשעה באונס, וכי עתה יש בידי הפרקליטות ראיות, המבססות הרשעה שכזו. ואם כך, איך זה יכול להיות, שעסקת הטיעון נכרתה עוד בטרם הושלמה החקירה או עוד בטרם היה בידי היועץ המשפטי לנתח, כדבעי, את חומר הראיות שבפניו?!
איך ייתכן שעסקת הטיעון נכרתה לפני, ולא אחרי, ניתוח יסודי של חומר הראיות?!
ואיך ייתכן כי א' ממשרד התיירות הפכה, בן-לילה, מ"ספינת פח רעועה" לאילן זקוף, אשר שורשיו נטועים היטב, עמוק באדמה, ואשר יעמוד איתן בפני רוחות הסערה, המתרגשות ובאות עדיו?!
דין בובליל כדינו של פרידמן
דינו של נשיא-לשעבר כדינו של כל "אזרח פשוט". אז איך יכול להיות שהליכי החקירה וההחלטה בעניינו של קצב, על כל הסתעפויותיהם ועל כל הספינים שלהם, התנהלו באורח, שבעיני הדיוט נראה שלומיאלי, חסר עקביות, חסר אסרטיביות?! האם היה לכך קשר לעובדה, שהיה מדובר בנשיא, ולאחר מכן בנשיא-לשעבר? לטוב ולרע?
מטריד לא פחות מאלה: עוד כשהפרשה הייתה בחיתוליה, קראנו לפרקליטים ולמקורבים "להרעיש" פחות בתקשורת ולהותיר את מלאכת ההכרעה בידיו של בית המשפט. לאחר חודשים רבים של שקט, התעוררנו אתמול ל"התקפה" מחודשת של "ספינרים", אשר המשיכה בדיוק מן המקום, שבו היא הופסקה זמנית.
הייתכן שזמן כה רב לאחר התפוצצות פרשת קצב, חוזר האזרח הישראלי, צרכן התקשורת, לשמש מטרה נייחת למעשי ידיהם ולמוצא פיהם של "אמני הספינים"?! איך זה יכול להיות, שלאחר שכבר האמנו, שטרדות הספינים התקשורתיים מאחורינו, נגזר עלינו לשוב ולהאזין לדברי הדמגוגיה, לעתים חסרי הבסיס, של אלה, המבקשים להטות את דעת הקהל (ואת דעת השופטים, העתידים לשבת בדין) לטובתו של צד זה או אחר?!
עוד רבה הדרך והדרמה
משפט קצב יימשך ככל שיימשך. דרמות רבות עוד צפויות לנו במהלכו. ספינים, הפתעות, מהלכים, שליפת שפנים מן הכובע ועוד (כבר הבוקר שמענו, כי היועץ המשפטי, מזוז, צפוי להיקרא לעדות מטעם ההגנה).
האם כשהמשפט יסתיים, נשאל/נתמה/נזעם איך זה יכול להיות שהיועץ המשפטי לממשלה (לשעבר) נטל על עצמו - אך יותר מכך, הטיל על הפרקליטות, על המדינה, עלינו - את הסיכון הכרוך בהגשתו, נגד הנשיא-לשעבר, של כתב אישום חמור, אשר כבר בעת הגשתו לא נתמך בראיות מספיקות לשם הרשעה בו?! ואם כך, מה הניע אותו לעשות כן? איך זה יכול להיות?!
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
