ביהמ"ש: לא הוכח כי הבנק למסחר קרס עקב התרשלות משרד רוה"ח קסלמן וקסלמן

פרשת המעילה בבנק למסחר ממשיכה להעסיק את בית המשפט. בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה בקשה לאשר תביעה ייצוגית בהיקף של 18 מיליון שקל נגד משרד רוה"ח קסלמן וקסלמן, ששימש כמבקר הבנק, בטענה כי הוא אחראי לאי חשיפת המעילה שביצעה אתי אלון ובכך גרם לקריסת הבנק.

השופטת ציפורה ברון קבעה כי לא הוכח שהבנק קרס עקב התרשלות המשרד ושהמשרד לא נהג בצורה סבירה - ולפיכך לא מתקיים קשר סיבתי בין קריסת הבנק לבין התנהגות המשרד.

התובע, שלמה צאייג, שהחזיק במניות של הבנק, טען כי רואי החשבון של קסלמן היו אמונים על עריכת ביקורת לבנק ולכן היו צריכים לגלות את המעילה, וכי רשלנותם היא שהביאה לקריסת הבנק.

בתגובה טען המשרד, באמצעות עו"ד ד"ר יעקב וינרוט, ישראל וולנרמן ואלירם בקל, כי עצם העובדה שהדו"חות לא היו נכונים והבנק קרס אינה מטילה על רואי החשבון את הנטל להפריך את רשלנותם.

עוד טען המשרד כי לא מתקיים קשר סיבתי בין טענת הרשלנות של המבקר החיצוני בשל אי גילוי המעילה לבין הנזק הנטען לבעלי המניות. לדברי המשרד, אופי המעילה, היקפה ומשך הזמן שלה מוכיח כי גילוי בשלב מוקדם לא היה מונע את קריסת הבנק.

הבדל מהותי

התביעה הוגשה תחילה כנגד 17 משיבים שונים ונדחתה על-ידי השופטת ברון ב-2002. בית המשפט העליון ביטל בהסכמת הצדדים את החלטת השופטת, והחזיר את התביעה נגד קסלמן וקסלמן בלבד לדיון מחודש בפני השופטת ברון.

ברון קבעה כעת כי היא אינה סבורה כי קיימים סיכוים להצלחת התביעה וכי התובע לא הצליח להוכיח את טענותיו. לדבריה, לא קיימת לתובע תשתית עובדתית שיכולה להוכיח כי קסלמן, שהינה חברת רואי חשבון חיצונית שאינה קשורה לעובדי הבנק, אכן אחראית בצורה כלשהי למעילה בבנק.

השופטת ציינה כי היא מסכימה עם טענת התובע לפיה קסלמן לא התנהג בצורה מושלמת, אך לאור האמור בפסיקה אין ציפייה כי רואי החשבון ינהג בצורה מושלמת כדי שלא יואשם ברשלנות.

השופטת קבעה עוד כי ההשוואה שערך התובע בין דירקטור בחברה לרואה חשבון חיצוני הינה תמוהה, משום שקיים הבדל מהותי ביניהם. לדבריה, תפקידו של רואה החשבון הינו לבדוק את הדו"חות הכספיים של החברה, והוא אינו בעל סמכות או יכולת לבדוק את עובדי החברה. השופטת הבהירה כי היא אינה סבורה כי ניתן להסיק מהגדרת תפקידם של רואי חשבון כי הם אחראים למעילות שמתבצעות בחברה המעסיקה אותם.

התובע חוייב לשלם למשרד קסלמן הוצאות בסך 40 אלף שקל.

יצויין כי ב-2007 הגיע משרד קסלמן לפשרה עם הכנ"ר, בתפקידו כמפרק הבנק למסחר, לפיה ישלם המשרד 23 מיליון שקל בשל אחריותו לאי חשיפת המעילה. זאת, במסגרת התביעה שהגיש הכנ"ר בסך כ-270 מיליון שקל כנגד 35 נתבעים, בהם קסלמן, בטענה לאחריותם למעילה. (ת.א. 1521/02).