השופטים כבר לא מפחדים מהתאגידים: בחודשים האחרונים חל גידול חד באישור תביעות ייצוגיות

בשנה החולפת התקבלו כ-10 בקשות לאישור ייצוגיות, בנושאים מגוונים ובסכומים גבוהים - והיד עוד נטויה ; עורך דין המייצג תובעים ייצוגיים: "ברגע ששופט אחד או שניים התחילו לאשר, השער נפתח ושאר השופטים נכנסו בו"

במשך שנים הרגישו עורכי דין המייצגים תובעים ייצוגיות כדון קישוטים הנלחמים בטחנות-רוח. בדרכם לבית המשפט ליוותה אותם תחושה קשה, כי מלחמתם נגד העוולות שקיימות בשוק חסרת סיכוי, בייחוד על רקע גישתם המתבצרת של בתי המשפט נוכח הסכומים העצומים שנתבעו ודמות "התובע הייצוגי הטרדן" שהשתקפה מעיני רוב השופטים. הנתונים, שהראו כי רק אחוזים נמוכים מהבקשות לאישור תובענה ייצוגית אכן אושרו, תמכו בתחושותיהם הקשות.

אלא שבשנה האחרונה חל שינוי בולט בענף התביעות הייצוגיות ובדרך שבה מתייחסים אליהן השופטים. יותר ויותר בקשות לאישור תביעות ייצוגיות אושרו, יותר פשרות הושגו, וגם הערות של שופטים בפסקי-דין ובאולם הראו על שינוי מסוים בגישתם לתובעים הייצוגיים ולבאי-כוחם. בשנה החולפת אושרו יותר מ-10 בקשות לאישור תובענות ייצוגיות, בנושאים מגוונים ובסכומים גבוהים.

הבולטת בהן היתה הבקשה לאישור תביעה בסכום של 7 מיליארד שקל, הגבוה ביותר שאושר בבתי המשפט עד כה, נגד 3 הבנקים הגדולים, הפועלים, לאומי ודיסקונט, בגין תיאום שיעורי הריבית שהם גובים. גם פסקי-הדין הלכו צעד אחד קדימה, כשאבן-הדרך היתה פסק הדין שחייב את תנובה לשלם 55 מיליון שקל בפרשת הסיליקון בחלב.

האם מעמדו של האיש הפרטי, "האזרח הקטן", השתנה סוף-סוף מול תאגידי הענק? האם ה"שוט" של התביעות הייצוגיות מרתיע היום יותר מתמיד? ומה תרומתו של חוק התובענות הייצוגיות החדש, שנכנס לתוקפו לפני יותר מ-3 שנים, להלך הרוח המשתנה?. עורכי-הדין המייצגים נתבעים וגם אלו המייצגים תובעים, מספקים תשובות דומות לשאלות הללו. עידן חדש בתובענות ייצוגיות? "כן", עונים רובם. ורק עורך-דין אחד, שעורך בדיקה של הנתונים הסטטיסטיים, לא ממהר להצטרף ל"מקהלה".

ההתקפות ההדדיות נעשו מתונות

"מבחינה מעשית היום קל יותר לאשר תביעה ייצוגית. רואים זאת בשטח. ב-2007, אושרו מעט מאוד בקשות לתביעות ייצוגיות, 4-5 בלבד, ופתאום ב-2008 המספר קפץ משמעותית", אומר עו"ד יצחק אבירם, המייצג בעיקר תובעים ייצוגיים. אבירם ייצג, בין השאר, את תובעי עו"ד ישראל פרי (בפרשת הפנסיה הגרמנית), ואת תובעי חברות הלמן-אלדובי (בסך 66 מיליון שקל) ופריזמה (בסך 856 מיליון שקל), בעקבות הפסדיהן בתקופת המשבר הכלכלי. "החיים שלי, כעו"ד המייצג תובעים ייצוגיים, הרבה פחות קשים".

לדבריו, הסיבה העיקרית לשינוי היא ההפנמה, "סוף-סוף", של החוק החדש לתביעות ייצוגיות. "לקח שנה וחצי עד שבתי המשפט התחילו לעכל אותו. החוק חוסם את כל הטענות המקדמיות הפרוצדורליות שהיו קודם, ומאפשר לאשר תובענות ייצוגיות. קודם היה מלאי עצום של טענות ושאלות מקדמיות, שלגביהן התלבטו בתי המשפט לפני שדנו בתובענה. ההתאמה של התובע, ההתאמה של המייצג, הקיום של קבוצה, גובה הנזק, קטן מדי-גדול מדי-הרבה מדי, ועוד המון דברים. בא החוק וצמצם את כל אלה לשאלות הרבה יותר פשוטות".

החבל השתחרר והשער נפתח

עוד שינוי שהביא החוק היה הרחבת העילות שמכוחן ניתן להגיש תובענה ייצוגית. עם כניסתו לתוקף החלה התגוששות משפטית ותקשורתית בין עורכי-הדין המייצגים תובעים ייצוגיים לאלה המייצגים נתבעים, על רקע שיטפון התובענות הייצוגיות שהציף, ומציף, את בתי המשפט מראשית 2006. עורכי-הדין שייצגו נתבעים ייצוגיים פתחו במתקפה חזיתית נגד פרץ התביעות, בטענה שהחוק החדש פרץ סכר ש"הגן" על לקוחותיהם ועל בתי המשפט מקריסה, בעקבות הגשת תביעות-סרק.

חבריהם, מהצד השני של המתרס, המייצגים תובעים, טענו כי התביעות המרובות הן ברוח החוק החדש המעודד הגשת תביעות ייצוגיות ככלי להגנה על הצרכן ו"האזרח הקטן".

ב-2008 נדמה היה שהסערה שככה. החוק החדש כבר לא היה כל-כך חדש, ההתקפות ההדדיות הפכו למתונות יותר, וחלה רגיעה מסוימת בגזרה. אלא שאט-אט, בתוך השקט הזה, החלה להסתמן מגמה חדשה: בתי המשפט הפסיקו להירתע מהתובענות הייצוגיות שהוגשו להם, והחשש מהכמות, פינה את הדרך לבחינת האיכות.

לדברי אבירם, "התביעות הגדולות שאושרו בתחילת 2008, בסך 100 מיליון שקל או 7 מיליארד, הורידו את אפקט הפחד. לפני כמה שנים, כשניהלנו תביעות ייצוגיות ראינו שבתי המשפט נרתעו מהסכומים שנתבעו, שנראו להם ענקיים. באופן מוזר בתי המשפט התנהגו כאילו הם מגינים על הממסד, כאילו החברות הגדולות הן חלק מהממסד. מאוד הקפידו עם התובעים על הדברים הכי קטנים.

"היום החבל השתחרר. שופטים התרגלו לגובה הסכומים הנתבעים. ברגע ששופט אחד או שניים התחילו לאשר, השער נפתח, ושאר השופטים נכנסו בו. היום קל להם לאשר תביעה ייצוגית, כי אישור כזה, שהיה קודם יוצא דופן, הוא כבר לא משהו ייחודי".

גם בית המשפט העליון תורם היום את חלקו היחסי ("והמועט עדיין", לדברי עורכי-דין המייצגים תובעים), ל"חגיגה" של התובעים הייצוגיים. אחת מהוראות החוק החדש קובעת, כי הוא יחול באופן רטרואקטיבי גם על בקשות והליכים המתקיימים בפני בתי המשפט, על עניינים שאירעו זמן רב לפני פרסומו. בפסק-דין שניתן בדצמבר אשתקד, הרחיב בית המשפט העליון הוראה זו וקבע, כי החוק יחול אף על עניינים הנמצאים בערעור, אשר הוגש לאחר פרסומו. בעקבות קביעה זו, חזרו לא מעט תיקים ייצוגיים מהערכאה העליונה לבית המשפט המחוזי לצורך דיון מחודש בהם, ברוח החוק.

משתמשים בתביעות להעברת מסרים

עם זאת, אבירם משתדל להישאר עם שתי רגליים על הקרקע. "תביעה ייצוגית יכולה לשמש 'שוט' מאוד חזק, כיוון שכבר לא רואים אותנו כמטרד. מתייחסים לתובעים ייצוגיים בסובלנות רבה יותר". עם זאת, הוא מוסיף: "אמנם לא רואים אותנו כאורח לא רצוי, אבל עדיין לא פורשים בפנינו שטיח אדום".

הרוח החדשה אינה פוסחת גם על עורכי הדין המייצגים נתבעים. עו"ד גיל אוריון, שותף במשרד עוה"ד פישר, בכר, חן וול, אוריון, שמייצג נתבעים ייצוגיים, בהם מולטילוק, מנורה, טיב-טעם, הבנק הבינלאומי, בנק דיסקונט, מגדל, הפניקס, סונול ואחרים, מספק הסבר אפשרי לתופעה. "הסיכוי לעבור את רף אישור התביעה כייצוגית הוא גבוה באופן משמעותי. יותר ויותר תביעות ייצוגיות מאושרות, כיוון שחלק מהשופטים תופסים את עצמם, יותר מתמיד, כמעבירי מסרים חינוכיים, על דרך של אישור תביעה כייצוגית.

"הם מאשרים תביעות ייצוגיות בעיקר בתחום הצרכני, מתוך הערכה שהתביעות האלה בסופו של דבר משרתות את העקרונות שעליהם נסמך חוק הגנת הצרכן. התביעות הייצוגיות משמשות בידי בתי-משפט לצורך העברת מסרים - בתחומי צרכנות, עישון במקומות אסורים, איכות הסביבה ועוד. מאז חקיקת החוק החדש יש לשופטים כלי, שלצידו סנקציה חמורה, כדי להוביל את המשק להתנהלות ראויה, והם משתמשים בו".

עו"ד ברק טל, שותף במשרד עוה"ד יגאל ארנון, המייצג אף הוא נתבעים, ביניהם סלקום, אל-על, HOT, בנקים וחברות ביטוח, מוסיף, כי "מאז חקיקת החוק, לפני 3 שנים, ישנה עלייה ברורה ועקבית, שהולכת וגדלה משנה לשנה, של אישור תובענות ייצוגיות".

לדברי טל, "המצב המשפטי בתחום זה הלך והתגבש עם השנים בעקבות פסיקה רבה שניתנה. התבהרות הכללים ודחיית תביעות סרק בשנים עברו, הביאו לכך שהתביעות המוגשות בשנים האחרונות מנוסחות טוב יותר, ממוקדות יותר ומכוונות את החץ למקרים חזקים יותר. בנוסף, אני מסכים עם הטענה שככל שמאושרות יותר תביעות, גם כאלו עם פוטנציאל של מיליארדי שקלים, הדבר מביא לכך שבתי המשפט חוששים פחות מאישור תביעות ומסכומי העתק שלהן".

עו"ד מיקי קידר, שפרסם לפני כמה שנים קטלוג בן אלפי עמודים של "תובענות ייצוגיות" ועסוק עתה באיסוף ובשכלול הנתונים מהשנתיים האחרונות, מצנן מעט את ההתלהבות. לפחות מבחינה סטטיסטית. לדבריו, "בשנה האחרונה יש אמנם כמות יותר גדולה של אישורים, אבל הרושם שמתקבל מהבדיקה שלי הוא שהמגמה הזו נובעת ומושפעת מהיקף הגידול של התביעות שמוגשות. בשלב זה, בטרם סיימתי את הבדיקה, מצטייר כי מבחינת אחוזים, הנתונים דומים לשנים קודמות".

חולמים על שכר-הטרחה הנלווה

גם אם לנתונים הסטטיסטיים יהיה אפקט מצנן, חוקי המשחק בזירת ההתגוששות, שבה כיכבו עורכי-דינם של שני הצדדים למחלוקת הייצוגית, משתנים ומותאמים לעידן החדש, שבו יש לתובענות הייצוגיות מעמד מכובד. קודם כול, המיקום של הזירה השתנה באופן משמעותי.

"בשיחה שהיתה לי עם עורכי-דין נוספים שמייצגים נתבעים", מספר עו"ד גיל אוריון, "אמרנו בינינו לבין עצמנו, שעברנו מהשלב שבו אנחנו עושים את עיקר המלחמה בשלב אישור התביעה כייצוגית, לשלב שבו אנחנו מתחילים להתמודד עם התיק עצמו. הזירה עברה משלב האישור לשלב ההתמודדות עם התיק לגופו.

"בשעתו, כאשר אושרה תביעה כייצוגית זה היה מין אירוע מכונן ומכה קשה, והיום אתה אומר לעצמך: 'או-קיי, בפורטפוליו של 100 תביעות שאתה מברר באופן טבעי לאור המגמה, חלק מהן יהיו תביעות ייצוגיות מאושרות, שצריך יהיה להתמודד איתן אם בבקשת רשות ערעור לעליון על עצם האישור ואם בהתמודדות בתיק העיקרי.

עוד תופעה חדשה בזירה: עורכי-הדין בתחום, שעם הזמן נחלקו לפרקליטים המייצגים תובעים ייצוגיים, ולאלה המייצגים את הנתבעים, לוטשים עיניים לפינה השנייה של הזירה ולעיתים, בתיקים מסוימים, אף עורקים לצד שכנגד.

אוריון: "היום, לאחר שאושרו תביעות בסך עשרות מיליונים ואף מיליארדים, עורכי-דין רבים חולמים על שכר-הטרחה שנלווה אליהן. משכר-טרחה של 5 ספרות אנחנו מדברים על שכר-טרחה של שש ספרות ואפילו יותר. זה מתחיל להיות ביזנס משמעותי.

"2-3 סיפורי הצלחה יצרו מודעות גבוהה יותר בקרב עורכי-הדין. אם בעבר היו 2-3 משרדים שעסקו בייצוג תובעים, היום יותר משרדים עוסקים בזה. יותר מזה, ישנם גם משרדים גדולים, שבעבר ייצגו רק נתבעים, שמרשים לעצמם לעבור לצד השני. אני מייצג היום נתבעים מול משרדי נשיץ-ברנדס, ש. הורוביץ ועברון - משרדים שבאופן מסורתי היו אמורים להיות מהצד שלי של המתרס, עם הנתבעים, ועכשיו אני מוצא אותם מולי".

תביעות ובקשות לאישור תביעות ייצוגיות שהתקבלו בין 1.1.08-10.1.09

* 9/2/2009

בית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר תביעה ייצוגית נגד חברת מולטילוק, בטענה של הטעיית לקוחות, לאחר שבפרסומיה הציגה את מוצר הדגל שלה, "צילינדר מולטילוק אינטראקטיב", הכולל בקרת שכפול באמצעות "כרטיס חכם". זאת, בשעה שכל מנעולן יכול לכאורה לשכפלו בקלות

* 4/2/2009

בית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר הגשת תביעה ייצוגית נגד חברות הביטוח מגדל, כלל, הראל, הפניקס ומנורה, בנוגע לגביית פרמיות חודשיות בתקופות אי-הכיסוי של פוליסת ביטוח אובדן כושר עבודה. היקף הנזק: כ-47.5 מיליון שקל, לשנים 1998-2004

* 29/1/2009

בית המשפט המחוזי מרכז אישר תביעה ייצוגית בסך 8 מיליון שקל נגד מועדון "בלה שלומקינס" בתל-אביב ובעליו, פנינה פייר, בגין אי-אכיפת איסור עישון במועדון

* 28/1/2009

בית המשפט המחוזי מרכז אישר תביעה ייצוגית נגד חברת הביטוח מנורה, בטענה שמכרה פוליסות ביטוח לכלי שיט, על אף שלא היה לה היתר לכך

* 20/1/2009

בית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל תביעה ייצוגית נגד חברות ביטוח, וקבע כי הן הפרו את חובת הגילוי היזום, בכך שלא הסבו את תשומת-לב מבוטחים המשרתים בצה"ל, כי היכולת לנצל פוליסות ביטוח רפואי משלים בעת השירות, מוגבלת וכפופה להוראות הצבא

* 11/1/2009

בית המשפט המחוזי מרכז אישר 3 בקשות לאישור תביעות ייצוגיות נגד חברות הביטוח מנורה, מגדל והפניקס, בעניין חישוב תגמולי ביטוח בפוליסות לביטוח נכות תאונתית במקרים של נכות חלקית עקב תאונה

* 7/10/2008

בית המשפט המחוזי בתל-אביב חייב את תנובה לשלם 55 מיליון שקל לכ-220 אלף אזרחים, שרכשו חלב תנובה שהוחדר לו סיליקון, בין אוקטובר 1994 ועד ספטמבר 1995. זהו סכום הפיצוי הגבוה ביותר שנפסק בישראל בתביעה ייצוגית במסגרת פסק-דין (שלא בפשרה)

* 2/6/2008

בית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר הגשת תביעה ייצוגית בהיקף של 40 מיליון שקל נגד בנק לאומי. זאת, בטענה לגבייה שלא כדין של עמלת פירעון מוקדם מלקוחותיו, שנטלו הלוואה לדיור לא צמודה, או בריבית משתנה, ושביקשו החל ממאי 1996 לפרוע אותה בפירעון מוקדם

* 28/4/2008

בית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר מחדש תביעה ייצוגית בסך 17 מיליון שקל נגד בנק מרכנתיל-דיסקונט, בגין גביית יתר של עמלת הפקדת צ'קים דחויים. זאת לאחר שבמהלך דיון בעליון בערעור, התקבל החוק החדש לתובענות ייצוגיות והתיק הוחזר לדיון מחודש במחוזי

* 6/3/2008

בית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר הגשת תביעה ייצוגית נגד בזק, בהיקף 100 מיליון שקל (נכון לשנת 2005), בטענה כי היא גבתה מחיר מלא מלקוחות שירות האינטרנט המהיר של בזק "WOW" בטכנולוגיית ADSL, אף שבפועל היו בעיות טכניות בגלישה

* 14/2/2008

בית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר הגשת תביעה ייצוגית, בהיקף של 135 מיליון, שקל נגד "תדיראן מוצרי צריכה", בטענה להטעיית צרכנים, בעת מכירת מזגנים שהוצגו ופורסמו כמוצרים הנושאים תו תקן, על אף שלא קיבלו היתר לתו תקן

* 21/1/2008

בית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר תביעה ייצוגית בסך 7 מיליארד שקל נגד 3 הבנקים הגדולים, הפועלים, לאומי ודיסקונט, וקבע כי הם תיאמו לכאורה את שיעורי הריבית שהם גובים. זוהי התביעה הייצוגית בסכום הגדול ביותר שאושרה בישראל