למי טוב תיקון 13 לחוק הקרנות?

תיקון 13 לחוק קרנות הנאמנות עומד לחזור בקרוב לחיים. תיקון 13, זוכרים? הוא היה נושא מדובר למדי במאי שעבר, כשליהמן ברדרס ובר סטרנס היו בנקי השקעות פעילים, והשווקים אמנם ירדו מדי פעם, אך שמרו על מגמת עלייה. מאז השווקים קרסו, המשקיעים העבירו סכומים משמעותיים מקרנות הנאמנות למזומנים והממשלה התחלפה.

התיקון אמור להיות קפיצת מדרגה נוספת בשכלול שוק הקרנות, והתרומה העיקרית שלו היא הפצה בישראל של קרנות נאמנות זרות באמצעות רישום כפול. היום ניתן אמנם לשווק קרנות זרות, אך הדבר כרוך בתהליך גיור של ממש לקרנות, כולל הוצאות רישיון ניהול, תרגום תשקיפים, התאמה לרגולציה וכו'.

למעשה, שיווק הקרנות הזרות בארץ הוא יעד של הרשות, במטרה להכניס לשוק שחקני ענק זרים. באוקטובר 2005 ריכזו קרנות חו"ל נכסים בהיקף של כ-16 מיליארד שקל, אך כעבור כמה חודשים המשקיעים החלו לנטוש אותן וכיום נותרו רק כ-4.5 מיליארד שקל בקרנות מניות ואג"ח בחו"ל יחד. בסך הכול 4% מהענף כולו.

הסיבות די ברורות. המשבר בשווקים והיחלשות הדולר הניסו את המשקיעים הישראליים, שחיפשו מקום מפלט בטוח לכספם, והעדיפו קרנות סולידיות ופיקדונות בנקאיים. יתרה מכך, קריסת בנקים בארה"ב ובעולם העמידה סימן שאלה גדול מאוד לגבי נורמות נטילת הסיכון שם. אולי ייבוא קרנות זרות פירושו להכניס מיטה חולה לבית בריא?

אם פעם עיני המשקיעים הישראליים היו נשואות אל ארה"ב הגדולה, בה כמה מנהלי השקעות זכו למעמד אגדי, היום מעדיפים הישראלים להתבצר במוכר בארץ, ורצוי שיהיה נטול סיכון.

המשך המשבר, אובדן האמון בגופים פיננסיים ובמותגים שנחשבו פעם לנחשקים ולחזקים בעולם, מחלישים את סיכויי ההצלחה של קרנות חו"ל בארץ. אולי אפילו מייתרים את המהלך.

עם זאת, יש הסוברים כי המזור יבוא דווקא מתיקון 13. ברור שכשהשווקים יתאוששו ביום מן הימים, כניסת הזרים עשויה ליצור מהפכה. רשות ני"ע, בכל מקרה, מתכוונת לקדם את החקיקה מייד כאשר תתגבש הממשלה החדשה.

כאשר יעבור, התיקון יאפשר לשווק קרנות זרות ללא פיקוח רשות ני"ע, מתוך ההנחה ש"מה שטוב לאמריקנים ולבריטים, טוב גם לישראלים". כלומר הקרנות הזרות יהיו נתונות למנגנוני הפיקוח הנהוגים במדינות המקור שלהן.

טוב למשקיעים?

בוודאי. אמנם כעת קרנות חו"ל לא נמצאות בראש מעיני המשקיעים, אבל בטווח הארוך כניסתן לשוק תגדיל את המגוון, תפתח את התחרות ותביא סטנדרטים בינלאומיים. עם זאת, אסור לשכוח את לקחי המשבר הנוכחי: גופים בעלי מותג חזק הם לאו דווקא הטובים ביותר.

נראה שגם מבחינת דמי הניהול המשקיעים צפויים להטבה בקרנות הזרות. באופן כללי דמי הניהול של הזרים נמוכים יותר מאלו הנגבים בארץ, בגלל היתרון לגודל שלהם. לכן ייתכן שכניסת הזרים תלחץ כלפי מטה את דמי הניהול בתעשייה כולה.

טוב לתעשייה?

תלוי את מי שואלים. מי שלא כל כך מרוצה הם המנהלים המקומיים, שחוששים לאבד נתח שוק למתחרים אגרסיביים, בעלי יכולות שיווק מרשימות ויכולת לסחור בני"ע שבהן הקרנות הישראליות לא יכולות להשקיע, כמו ני"ע לא סחירים.

עוד מלינים מנהלי הקרנות המקומיים על יכולתן של הקרנות הזרות לגבות דמי ניהול דיפרנציאליים, התלויים בתקופת ההשקעה ובהיקפה. כך, משקיע לטווח ארוך יעדיף לשלם שיעור הוספה אפסי ודמי ניהול גבוהים יחסית, לעומת משקיע לטווח קצר שיעדיף לשלם שיעור הוספה ודמי ניהול נמוכים יחסית.

אולם צריך לזכור שבמסגרת תיקון 13 כל שוק הקרנות יוכל לגבות דמי ניהול דיפרנציאליים, כולל המוסדיים הגדולים שהיום ממעטים להשקיע בקרנות.

נקודה נוספת נוגעת לעמלת ההפצה שישלמו הזרים לבנקים. לפיכך הרשות תצטרך לקבוע עמלת הפצה זהה לכל הקרנות בקטגוריה, כך שהבנקים יהיו אדישים להכנסות שמניבים המנהלים השונים.

מצד שני, יש הסבורים כי כניסת הגופים הזרים דווקא תהיה זריקת עידוד לאפיק קרנות חו"ל: היא תגדיל את העוגה כולה וגם המנהלים המקומיים ייהנו מזה. יתרה מזאת, מנהלי הקרנות הזרים מחויבים למנות נציג בישראל שישמש איש קשר בינם לבין המשקיעים המקומיים. הייצוג יפתח הזדמנות לשיתופי פעולה נוספים בין הנציגים המקומיים לזרים.