מבחן בוזגלו

ד"ר מאיר בוזגלו, 50, הוא מרצה בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית. תחומי התמחותו כוללים פילוסופיה של הלוגיקה, מחשבת ישראל, הגותו של שלמה מימון ומטאפיזיקה. לצד עיסוקיו האקדמיים, הוא פעיל בבעיות חברה וחינוך בישראל, ובתנועת הפיוט. תושב שכונת ארמון הנציב בירושלים. ספרו החדש, "שפה לנאמנים", ראה אור באחרונה בהוצאת כתר.

איזה בית קפה אהוב עליך במיוחד, ומדוע?

"בית הקפה במאירסדורף בהר הצופים באוניברסיטה העברית. כמו שאמר לי פעם הילארי פאטנם - מגדולי הפילוסופים בזמננו - 'אצלנו בהרווארד הקפה לא משהו, אבל השיחה לעניין'. כאן אני פוגש את חבריי הטובים - אלכס יעקובסון, כריסטוף שמידט, הגיג מפרשת השבוע מידידי יוסי שבו. הקפה דווקא בסדר. קירות האוניברסיטה יש בהם משהו טפלוני - הזיכרון לא נתפס עליהם, משהו מזיכרון זה נחרת דווקא בקפה של שבו".

*מי היית רוצה שיישב בשולחן הסמוך?

"העבר. הוא לפחות איננו מדבר בקול רם".

*מי הם הסופרים העבריים האהובים עליך ביותר?

"עגנון. הקטע שלי עם ספרות הוא טרגדיה. בהתחלה (אחרי קריאה מרובה), התחלתי להתרחק מספרות. לא אהבתי שורות כמו 'הוא רכס את נעליו נשא עיניו אליו החלון ואז...' או 'הוא הביט בדמותה המתרחקת'. משהו מקומם אותי בהשתתפות במשחק זה. אם הייתי יכול, הייתי כותב ספר על החלק של הספרות ברידוד החיים, ואני בטוח שזה היה מצליח לעורר הרבה התנגדות".

*והסופרים הזרים?

"קפקא. מצטער, אני לא מעודכן (ראו סעיף קודם)".

*איזה ספר ילדים אהוב עליך במיוחד?

"יש לי חסך גדול בעניין זה. הדבר הכי רחוק שאני זוכר זה ספרי 'החמישייה הסודית' של אניד בלייטון. אני זוכר ששם הרבו להשתמש במילה 'כריך', מה ששינה את דעתי על סנדוויצ'ים".

*מהו הספר האחרון שקראת, והותיר עליך את רישומו?

"'בעין החתול' של חביבה פדיה - מקסים. חביבה הצליחה היכן שנכשלו רבים. לקח לי הרבה זמן להבין שלעולם לא אצליח לנצח את חוף הים בקרית-ים, שם גדלתי. חביבה הצליחה לנצח את באר-שבע ולדובב אותה".

*לאיזה ספר אתה חוזר שוב ושוב?

"'מורה נבוכים' של הרמב"ם".

*אתה בעיר זרה, ויש לך פנאי לבקר רק במוסד אחד - מוזיאון, בית קפה או חנות ספרים. לאן תלך?

"חנות ספרים. לפעמים יש גם בית קפה בחנות. מצד שני, טוב להיזכר גם בסיפור על סוקרטס, שכאשר ראה הרבה ספרים אמר 'איזה יופי, כמה ספרים אני לא צריך לקרוא'".

*אם היית צריך להעביר שעות אחדות בהמתנה לטיסה, איזה ספר היית לוקח איתך?

"כל מה שיעזור לי להכין את ההרצאה שמחכה לי מיד כשאנחת".

*מה דעתך על מוספי ספרות בישראל ועל כתבי-עת ספרותיים?

"הספר שינה את מעמדו. אני חושב על קרל מרקס הענק או על מחבר חשוב אחר שמסיים את ספרו, וצריך לענות לשאלות כמו אלו שאני עונה עליהן עכשיו. ייתכן שהפיחות במוספי הספרות שמדברים עליו הוא חלק משינוי זה".

*מה היית משנה או מוסיף בלימודי הספרות בישראל?

"אין לי זכות דיבור. שירה אוחיון עשתה עבודה נפלאה על הייצוג או התת-ייצוג של יוצרים מארצות האסלאם בלימודי הספרות, מעניין מה יש לה לומר".

*ספר על הספר האחרון שלך, "שפה לנאמנים". כיצד נולד, כיצד נכתב, היכן?

"נדמה לי שהאינטואיציה המרכזית הייתה כאשר הבנתי שלבית שממנו מגיע האדם צריכה להיות משמעות פילוסופית. המאמרים נכתבו בתקופות שונות, ועולה מהם ניסיון הגדרה של החברות והחברים של העם היהודי, שמעבירה אותנו מהגדרה במונחים של אמונה לנאמנים למסורת".

*האם התאהבת פעם בדמות ספרותית?

קשה בימינו לראות הבדל בין החיים ובין הספרות. אחרי שאנשים קראו הרבה ספרים הם התחילו לחיות כמו הסיפורים שקראו, הבעיה היא שהם קראו סיפורים שונים וסותרים".

*איזה ציטוט מספר כלשהו זכור לך במיוחד?

"המדרש במסכת שבת על המילה 'אנכי' מעשרת הדיברות: 'אנכי' ראשי תיבות אנא נפשי כתבית יהבית. הקב"ה אומר 'את נפשי כתבתי ונתתי לך בצורה של תורה. לכתוב נשמה'. בפעם האחרונה שדיברתי על זה בציבור התרגשתי מאוד".

*למי למה אתה מתגעגע?

"ליותר מאדם אחד. 'לעולם לא יעבור קול הגעגועים את הסף' (יונה וולך)". *