הממשל האמריקני אוסר את הכניסה לארה"ב של עוזי ארד - שאמור לשמש כיועץ לביטחון לאומי של נתניהו

מזה כמעט שנתיים אוסר הממשל האמריקני על כניסתו של ד"ר עוזי ארד לארה"ב בגלל מעורבותו בפרשה של הדלפת מידע מסווג. ארד, לשעבר בכיר במוסד ומקורבו ויועצו של בנימין נתניהו, אמור לשמש כיועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה המיועד. כך מוסר היום (ג') העיתון וושינגטון טיימס.

שמו של ארד נקשר לפרשת לורנס פרנקלין, לשעבר אנליסט בכיר בפנטגון, שב-2005 הודה שסיפק מידע מסווג על איראן לשני אנליסטים באייפא"ק, השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון, ונדון לכמעט 13 שנות מאסר. השניים, סטיב רוזן וקית ווייסמן, הואשמו אף הם בהדלפת מידע מסווג, שחשיפתו עלולה לפגוע בביטחון הלאומי של ארה"ב, אך הם כופרים באשמה ומשפטם צפוי להיפתח ביוני.

וושינגטון טיימס מציין, שמקור המקורב לנתניהו אישר שארד אכן יכהן כראש המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) בממשלתו העתידית של נתניהו.

בראיון לושינגטון טיימס הודה ארד, כי לא עלה בידו לקבל אשרה לארה"ב, אך אמר כי ממשלת ישראל תנסה לשנות את המצב. "מנכ"ל משרד החוץ אמר לגורמים במשרד החוץ האמריקני שאין שום סיבה לשלול ממני את האשרה", אמר ארד לעיתון.

פקידים ישראליים ואמריקניים אמרו לטיימס, כי כניסתו של ארד לארה"ב נאסרה מכוח סעיף בחוקי ההגירה שמקנה לפקידים קונסולריים ולמשרד המשפטים בושינגטון סמכות לאסור כניסת אנשים שמבקשים "להפר חוקים אמריקניים שקשורים בריגול או בחבלה".

ארד שירת במוסד מ-1975 עד 1997. לאחר פרישתו, הוא החל לשמש כיועצו של נתניהו לענייני מדיניות חוץ. במוסד שירת ארד בעיקר כאנליסט, אך היה גם קצין קישור למבצעים מודיעיניים עם שירותי מודיעין ידידותים לישראל, כגון סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב.

וושינגטון טיימס מציין, כי ב-21 החודשים שחלפו הפעילו אישים בכירים בישראל ובארה"ב לחצים מאחורי הקלעים על הממשל האמריקני להעיק אשרה לארד, אך כל המאמצים הסתיימו בכישלון.

"נעשו פניות, אך כולן לא הניבו תוצאות משביעות רצון, אחמר לטיימס הרב לונדון, נשיא מכון האדסון, שבו עבד ארד בין 1972 ל-1975, לאחר שקיבל דוקטוראט מאוניברסיטת פרינסטון.

אוריאל רייכמן, נשיא המרכז הבינתחומי בהרצליה, כתב לפקידי ממשל בוושינגטון ב-18 ביוני 2007: "אני מקווה מאוד שאשרה (לארד) אכן תוענק במהירות רבה ככל האפשר מפני שנסיעותיו של ארד לארה"ב חיוניות לעבודתו במכון הבינתחומי". ד"ר ארד הוא ראש המכון למדיניות ולאסטרטגיה במרכז.

הרקע: פרנקלין הודה בשלושה סעיפי אישום על מסירה לא חוקית של מידע הקשור בביטחון הלאומי לאייפא"ק ולגורמים אחרים ועל קשירת קשר לבצוע עבירה. השופט אמר, כי התרשם שהמניע של פרנקלין במסירת המידע להיה רצון לסייע לביטחון הלאומי של ארה"ב, לא לפגוע בו.

לפני מתן גזר הדין אמר פרנקלין, כי מדיניות ארה"ב במזה"ת גרמה לו תסכול. הוא צידד בצעדים נמרצים יותר נגד משטרים קיצוניים באזור, לכן מסר את המידע המסווג לשני הבכירים באייפא"ק, בתקווה שהשדולה, היודעה בקשריה הטובים עם הממשל, תוכל ללחוץ למען הקשחת העמדה האמריקנית. לפי ידיעות בעיתונות האמריקנית באותה תקופה, התייחס המידע לאיראן.

פרנקלין הודה שמסר את המידע המסווג גם לדיפלומט ישראלי. שם הדיפלומט לא הוזכר במסמכי בית-המשפט, אך לפי פרסומים בכלי תקשורת אז מדובר בנאור גילון, שהיה הציר המדיני בשגרירות ישראל בוושינגטון. נגד גילון, בעל חסינות דיפלומטית, לא ננקטו שום צעדים משפטיים או אחרים והוא סיים את תפקידו ושב לישראל. גורמים ישראליים אמרו בעבר, כי הוא לא היה מודע לעובדה שהמידע שנמסר לו היה מסווג. לדברי פרנקלין, הוא קיבל מהדיפלומט הישראלי הרבה יותר מידע מזה שהוא, פרנקלין, מסר לישראלי.

בכתב האישום נגד פרנקלין נכללו שני איזכורים של "אדם שהיה קשור בעבר לסוכנות מודיעינית (זרה)". שני פקידים לשעבר בממשל ואזרח ישראלי, פקיד ממשלה לשעבר, אישרו שמדובר בארד, לדברי וושינגטון טיימס. באחד האיזכורים נאמר, שפרנקלין ו"האדם שהיה קשור לסוכנות מודיעינית (זרה) נפגשו בקפטריה של הפנטגון בפברואר 2004".

באק רוול, בכיר לשעבר באף.בי.איי, שהיה ממונה על חקירות ריגול נגדי בבולשת הפדרלית, אמר לוושינגטון טיימס, כי כיועץ לביטחון לאומי, ארד לא יהיה בעמדה שתאפשר לו לעסוק בריגול או בפעילויות מודיעיניות. אבל רוול אמר, כי לחשד שאופף את ארד יהיה פוטנציאל לפגוע ביחסי ישראל ארה"ב.

"ליו"ר המועצה לביטחון לאומי (בישראל) יש גישה לכל המידע המודיעיני של ישראל ולכל המידע המודיעיני שארה"ב חולקת עם ישראל, כדבר שבשגרה", אמר רוול. "האם הסוכנויות המודיעיניות שלנו יגבילו סוגים שונים של מידע שמוזרם אליו תהיה בעיה שהסוכנויות האמריקניות יצטרכו להתמודד עמה".

מקור שתואר כבעל תפקיד בכיר בממשלת נתניהו אמר לוושינגטון טיימס, שהוא צופה שארד יוכל לנסוע לארה"ב בתוקף תפקידו לביקורים רשמיים. "זו בעיה שהממשלה החדשה שתקום משוכנעת שתוכל לפתור", אמר המקור.

אשר לבכירי אייפא"ק: השדולה פיטרה את רוזן ואת ווייסמן והתנערה מהם, אם כי השתתפה במימון הוצאותיהם המשפטיות. בשבוע שעבר נודע, כי רוזן עומד לתבוע את אייפא"ק לדין על הוצאת דיבה בגין התבטאויות שהשמיע דובר השדולה. גורמים בממשל הבהירו אז, כי ההאשמות נגד השניים אינן מכוונות לשדולה ובכירים במשל, לרבות קונדוליסה ריס, הפיעו בכנסים של אייפא"ק.

מטעמו של ארד נמסר בתגובה כי "שמו של פרופ' עוזי ארד השתרבב באופן אקראי לחקירה שאינה נוגעת לו ושיש לה עדיין ספיחים משפטיים. יש לציין שארד עצמו אינו מואשם בדבר ואין שום טענה כלפיו מלבד עובדת היותו איש מודיעין בעברו. גורמים מדיניים בכירים הבהירו עוד אשתקד, כי נושא מתן הויזה לארד נמצא בטיפול ועתיד לבוא על פתרונו. הפרסום מהוושינגטון טיימס אינו מדוייק והתייחס בציניות ובאירוניה לארד".