השותפים בקרן סקויה ישראל: "המשקיעים מאמינים בנו - מה שחשוב להם זה הביצועים"

סקויה ישראל גייסה בזריזות קרן חדשה בהיקף של 200 מיליון דולר *בראיון בלעדי ל"גלובס" אומרים השותפים בקרן שדווקא עכשיו כדאי להשקיע, גם בחברות צעירות, ומנסים להתנער מהתדמית שדבקה בתחום בו הם עובדים: "חושבים שבהון סיכון אנשים הם חצי בפנסיה ומטיילים בעולם, אצלנו עובדים קשה"

הדרך היחידה ללמוד על ביצועיהן של קרנות ההון סיכון המקומיות היא באמצעות רכילויות או באופן מוגבל, באמצעות הדו"חות של CalPERS, קרן הפנסיה של עובדי קליפורניה, שהשקיעה במספר קרנות ומפרסמת בכל רבעון את ביצועיהן.

אחת מהקרנות שמוערכות כבעלת ביצועים מהטובים בשנים האחרונות, היא קרן ההון סיכון המקומית של סקויה קפיטל. העובדה שלפני כחודש סקויה ישראל השלימה את גיוס הקרן הרביעית שלה בהיקף של כ-200 מיליון דולר, נותנת תוקף להערכות הללו.

חיים סדגר, שותף בסקויה ישראל מאז הקמתה, לא ממהר לאשר או להפריך את ההערכות בשוק. בראיון בלעדי ל"גלובס" הוא אומר: "אני לא יודע להשוות ביצועים עם הקולגות, כי אני מכיר רק את שלנו, אבל ההצלחה לגייס קרן בזמן משבר היא הוכחה לביצועים שלנו. למשקיעים שלנו לא אכפת אם זו קרן ישראלית או קפריסאית. מה שחשוב להם זה הביצועים".

"מאמינים בנו"

סקויה קפיטל, שהוקמה ב-1972 בידי דון ולנטיין, הפכה עם השנים לשם נרדף להון סיכון. סקויה ישראל פועלת מאז 1998 - בהתחלה, עם קרן משותפת לה ולסיסקו, ב-2001 היא גייסה קרן בהיקף של 150 מיליון דולר וב-2005 עוד קרן בהיקף של 200 מיליון דולר. סקויה מתמקדת בישראל בהשקעות בתחומי התקשורת, IT, תוכנות ארגוניות, אינטרנט וקלינטק והיא משקיעה בחברות בכל השלבים. המותג הבינלאומי סקויה רשם הצלחות עם השקעות בחברות כמו אפל, יאהו, PayPal וגוגל, כשסיפק להן את הכסף בהתחלה.

סקויה ישראל הייתה שותפה בארץ לאקזיטים מוצלחים, כמו מכירת קומראנט ל-RedHat ב-107 מיליון דולר ומכירת טריאנה ל-ICAP ב-247 מיליון דולר.

*מתי גייסתם את הקרן החדשה?

סדגר: "התחלנו את הגיוס בעיצומו של המשבר. המשקיעים של סקויה והשותפים שלנו בקרן האמריקנית העבירו לנו מסר ברור - הפעילות של הקרן בישראל אינה זמנית. הם הסכימו להשקיע כסף בקרן נוספת של סקויה בישראל בתקופה שכזאת, בגלל שהם חושבים שזה כדאי להם".

סדגר מדגיש שהמטרה בגיוס הקרן החדשה היא לבצע השקעות חדשות, ולא רק לתמוך בפורטפוליו. "דווקא עכשיו אנחנו עובדים מהר וחזק. זה היה הלקח שלמדנו משנת 2001 - המשבר הוא הזמן הטוב ביותר להשקיע. נשקיע עכשיו בחברות בכל השלבים, גם ב-Seed. בניגוד למשבר הקודם, אנחנו פחות מבוהלים, אנחנו יודעים שהוא יעבור ושזה זמן מעולה להקים חברות חדשות. משקיעים רבים אומרים את זה, אבל אנחנו גם נעשה את זה".

היזמים מהססים להתחיל מיזמים.

"אני רואה תמונה אחרת, של אנשים צעירים ומנוסים שמקימים חברות. מה עוד אפשר לעשות עכשיו? זה לא שאפשר למצוא עבודה במקום אחר. אני מופתע מכל הכיוונים - לפני כמה שבועות קיבלתי מיזמת הצעה להשקעה דרך פייסבוק".

עבור הקרן הישראלית, המשמעות של גיוס קרן חדשה היא פנייה למאגר המשקיעים של סקויה העולמית, שמחליטים אם הם רוצים להשתתף או לא. עבור מנהלים בקרנות ישראליות אחרות, הגיוס הוא תהליך מתיש יותר שנמשך לעיתים יותר משנה וחצי של ביקורים אצל משקיעים ברחבי העולם ואינספור מצגות.

"הפנמתי לקחים"

עם השלמת גיוס הקרן הרביעית, סקויה צירפה שותף, גילי רענן, יזם ומנהל לשעבר של שתי חברות, סנקטום שהתמזגה עם Watchfire ואחר-כך נרכשה בידי IBM ב-50 מיליון דולר; ו-N-layers, שנרכשה בידי EMC, גם היא ב-50 מיליון דולר.

רענן מחליף את יובל בהרב, שמונה לשותף ב-2007 ועזב לפני מספר חודשים. בסקויה לא מוכנים להרחיב בנושא, אך לא קשה להבין שכנראה בהרב לא התאים לרוח הקרן או לא מילא אחר הציפיות. לפני הצטרפותו, עבד רענן עם יזמים כחבר דירקטוריון עצמאי בשתי חברות - IT Structure וקורליקס. בנוסף, הוא היה שותף עצמאי בקרן ההון סיכון ג'מיני.

*למה החלטת לעבור לצד המשקיע?

רענן: "את חיים (סדגר - ב.פ) הכרתי כשהוא עבד באינטל קפיטל שהשקיעה בסנטקום, ומאז אנחנו בקשר. החברה ידעה עליות ומורדות, היא גייסה כסף אך גם שרפה הון רב, ונעצרה כשהגיעה למכירות של 10 מיליון דולר. ב-2002 עברתי עם המשפחה לארה"ב והקמתי את N-layers. בניגוד לסנקטום, היא גייסה מעט כסף, 8 מיליון דולר בשלוש שנים, עד שנמכרה ל-EMC. הפנמתי את הלקחים מסנטקום".

רענן יהיה שותף מלא, לצד שמיל לוי, רנדי דיצלר וסדגר. רענן: "סקויה היא קרן עם היסטוריית השקעות ב-750 חברות. ההון סיכון נתפס מבחוץ כתעשייה של אנשים שעשו המון כסף ועכשיו נמצאים בחצי פנסיה ומטיילים בעולם. בסקויה מצאתי את האנשים האלה, רק שהם עובדים מאוד קשה וברצינות. הם מתייחסים להשקעה הבאה כמו להשקעה הראשונה".

*היזמים בבונקר?

רענן: "אני רואה עלייה ברמת המיזמים החדשים. היום יותר מתמיד היזמים יודעים שצריך להראות תוכנית ברורה. יש להם ביקורת פנימית והם מפנימים את המצב הגרוע. היזמים באים עם תכניות ברורות ל'איך עושים כסף מהר'".

סדגר: "גם אני רואה שיפור. אלו יזמים שבאים בפעם השנייה או השלישית והם רוצים להצליח". *