האם בית הקפה המיתולוגי "אצל יהודית" במתחם גן העיר בת"א שייך ליולי עופר? עופר טוען שהמקום שייך לו ושלח את בא כוחו, עו"ד גיא נאמן ממשרד גורניצקי, לתפוס חזקה על המקום. ואולם, בית המשפט המחוזי בת"א, שמינה לבית הקפה מפרק זמני בתחילת החודש, מתח ביקורת קשה על התנהלותו של עופר. השופטת ורדה אלשיך קבעה כי עופר ועו"ד נאמן התנהלו בניגוד לדין ותוך הפרת החלטה שיפוטית. היא הוציאה צו האוסר על עופר לבצע כל שינוי בעלות (דיספוזיציה) בבית הקפה.
בתחילת החודש מינה ביהמ"ש מפרק זמני לחברת גד-אב, שהפעילה את בית הקפה וקונדיטוריה בראשל"צ, לבקשת העובדים. העובדים טענו כי הם לא קיבלו את משכורות ינואר-פברואר, וכי החברה חייבת להם כ-500 אלף שקל. לדבריהם, בשל פטירתה של הבעלים והמנהלת של החברה, שרון יהודית, בפברואר, הנהלת החברה לא מתפקדת והחברה הפכה לחדלת פירעון. העובדים טענו כי משפחתה של יהודית מסרה להם כי מצב החברה, שנוסדה ב-1988 גרוע מאוד, וכי בנק דיסקונט מחפש קונים לחברה או מינוי כונס נכסים בשל חובותיה הכבדים לבנק ולנושים שונים.
המפרק הזמני, עו"ד בסיל אושרי, טוען כי לפני כשבועיים הגיע לבית הקפה עו"ד נאמן והציג בפניו נסח טאבו, לפיו עופר הינו הבעלים של בית הקפה. בנוסף, ביקש עו"ד נאמן מכל העובדים במקום לפנות את המקום לאלתר, וכן לפנות את הלקוחות. לדברי המפרק, לאחר חילופי דברים בינו לבין עו"ד נאמן ובהתאם להמלצת המשטרה סגרו העובדים את בית הקפה.
בנוסף המפרק העביר לעו"ד נאמן את מפתחות בית הקפה, כיוון שלא היה יכול להציג חוזה שכירות או כל מסמך המעיד על סמכותו להחזיק במקום. לדברי המפרק, עו"ד נאמן התחייב בשם עופר שלא לבצע כל שינוי בנכס למשך כשבוע ולהעביר את כל מסמכי החברה לידיו. המפרק ביקש מביהמ"ש להורות לעופר שלא לבצע כל שינוי בנכס, ובשלב זה להמשיך ולהחזיק בו בשלמותו עד להחלטת ביהמ"ש בעניין.
ביום שני השבוע שלח עו"ד נאמן מכתב למפרק, בו נאמר כי הסכמת עופר שלא לבצע שינוי בנכס פקעה בסוף השבוע שעבר. עוד נכתב כי מתקבלים פניות מספקים, המבקשים לקבל חזרה ציוד שנתנו לגד-אב, וכי לעופר אין התנגדות להשבת הציוד. במכתב צוין כי עופר מתנגד לבקשת המפרק לאסור עליו לבצע כל שינוי בנכס, כיוון שהבקשה תסב לו נזקים כבדים.
"עשיית דין עצמי"
אלשיך נעתרה לבקשת המפרק והורתה לעופר להימנע מביצוע דיספוזיציה בבית הקפה או מימוש זכות. לדבריה, עד למתן החלטה אחרת עופר אינו רשאי לעכב או לתפוס חזקה בנכס בו פעלה החברה או בציוד החברה שאוחסן בו.
בהחלטתה מתחה אלשיך ביקורת חריפה על התנהלותו של עופר ובא-כוחו בפרשה וציינה כי "ספק גדול האם דרך התנהלות זו ראויה, וזאת בלשון המעטה". לדבריה, מרגע בו נקלעה החברה לפירוק זמני - חל איסור מוחלט על נושה כלשהו, לרבות עופר, לנקוט בדרך של "סעד עצמי". אלשיך הבהירה כי אם עופר טוען לזכאות לכספים, ציוד או סעד כלשהו, עליו להגיש בקשה מתאימה ומנומקת לביהמ"ש של הפירוק.
"אין כל מקום להתנהלות שכזו של עשיית דין עצמי וניסיון לסלק את המפרק ואת עובדי החברה ממקום עסקה, קל וחומר שלא באורח הפוגע לכשעצמו באורח קשה ביכולת להפעיל את החברה כעסק חי", הבהירה אלשיך.
השופטת הדגישה כי "טוב יעשו הן עופר והספקים אם יתנו לכך את דעתם - התנהלות בניגוד לדין והפרת החלטה שיפוטית, ובעיקר זו המורה על הפעלה זמנית עד לבירור מצב החברה, על המשתמע מכך".
אלשיך ציינה כי החלטתה אינה מונעת מעופר להגיש בקשה מנומקת לביהמ"ש, בה יעתור לכל סעד המוכר בדין. "והיה ולא יעשה כן - יינקטו כנגדו צעדים משמעותיים לפי חוק. וטוב יעשה עו"ד נאמן אם הדברים יילקחו לתשומת ליבו גם כן", קבעה. (פש"ר 1466/09). *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.