מנכ"ל HOT, הרצל עוזר: ועדת מרדכי מטביעה את הטלוויזיה הרב-ערוצית

במכתב חריף טוען הרצל עוזר כי ההמלצה לעבור לשיטת הרישיונות בטלוויזיה המסחרית היא "המהלך הרגולטורי המיותר וההרסני ביותר בתולדות הרגולציה בישראל"

"הגיעה העת שנעמיד מראה בפני הסכיזופרניה הרגולטורית הישראלית, שאחרת אנו עלולים לעבור מן העולם", כך כתב הרצל עוזר, מנכ"ל HOT , במכתב חריף ששלח לשרי התקשורת, האוצר וחברי וועדת מרדכי. עוזר יוצא נגד ההחלטה המרכזית של הוועדה - המלצה למעבר מזיכיונות לרישיונות בטלוויזיה המסחרית.

עוזר הוסיף כי "הוועדה הנכבדה התמקדה במקטע אחד של שוק השידורים - הטלוויזיה המסחרית. במהלך ניסיונותיה למצוא לו קרש הצלה, מטביעה הוועדה, במו ניירותיה, מקטע אחר של שוק השידורים: הטלוויזיה הרב-ערוצית", כותב עוזר ומדגיש כי HOT אינה יכולה להרשות לעצמה ואין בכוונתה לעבור לסדר היום, לגבי הקלות אשר יינתנו לטענתו באופן מפלה ובלתי סביר לערוצים המסחריים, ואשר יגרמו לפגיעה קשה בשוק בטלוויזיה הרב-ערוצית.

בעניין המעבר משיטת הזיכיונות לשיטת הרישיונות, דבר שיאפשר כניסה אוטומטית למערך השידור הדיגיטלי (המאפשר צפייה בערוצים מרכזיים ללא תלות בחיבור לכבלים וללוויין) טוען עוזר כי הדבר מנוגד להתחייבות מפורשת שניתנה לפני שנה על-ידי הגורמים המסדירים לפיה לא יתירו כניסתם של ערוצים נוספים לחבילה הכוללת כיום 5 ערוצים.

"הוועדה הנכבדה מבינה כי היא שולחת את התעשייה הרב-ערוצית לגרדום, ולכן ציידה אותה בסוכרייה קטנה: דחייה של שנה בביצוע 'ההוצאה להורג הרגולטורית', הידועה בשמה העממי 'חבילת בסיס צרה'", כותב עוזר ומוסיף כי בבסיס ההחלטה על מעבר מזיכיונות לרישיונות בטלוויזיה המסחרית עומדת ההנחה, כי הגיעה העת לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם בשוק השידורים המסחריים. באותה נשימה, אין נותנים הזדמנות לכוחות השוק בטלוויזיה הרב-ערוצית לפעול, וכופים חבילה מצומצמת במחיר מפוקח.

"עד לאחרונה סברנו, כי מצבה של חברת HOT ידוע היטב למקבלי ההחלטות. שורת הגזרות אשר נחתה לאחרונה על תעשיה מוכה זו, מלמדת אולי, כי יש צורך להבהיר זאת שוב. שוק השידורים הרב-ערוציים שרוי בתחרות חריפה, אשר גבתה עד כה חובות בהיקף של 7 מיליארד שקל (!)". כותב עוזר ומבהיר כי המעבר מזיכיונות לרישיונות בשילוב עם פרויקט השידור הדיגיטלי ייזכר לטענתו כ"מהלך הרגולטורי המיותר וההרסני ביותר בתולדות הרגולציה בישראל".

לסיכום כותב עוזר כי "אנו למדים בתקופה האחרונה, כי כבוד והערכה לא נספרים ברגולציה. לא יעלה על הדעת, כי הגופים המשביתים והצועקים, אלו המקפיאים הפקות מקור, יזכו בהטבות, ואילו מי שמקיים את כל חובותיו, ואף למעלה מכך, 'יזכה' בגזירות חדשות. אין אנו יכולים להמשיך לעמוד במטלותינו המורכבות, שאין להן אח ורע בעולם, תוך שבמקביל מתפתחת תעשייה של שחקנים נטולי חובות, החולפים להם מתחת למכ"ם הרגולטורי, תוך שינוי סדרי עולם".