קודו קידה, אל תנאמו: כך תופיעו באולמו של השופט המחוזי גלעד נויטל

"איפה שאפשר לתקן אני מתקן. כל יום אני עוסק בתיקונים, כי זה נכון לעשות את זה. ברוב המקרים אנשים לא חוזרים על מה שהערתי להם. אני מעיר בשקט, נורא קטן ונורא פשוט, ואף פעם לא צריך התלהמות בשביל זה", הסביר נויטל כיצד "העימותים הכי קשים" שמתרחשים אצלו באולם - עוברים בשלום.

בעוד שרבים מחבריו לכס השיפוט עוסקים במאבקי כוחות עם עורכי-דין "חצופים" של היום, נויטל מתמודד עם המציאות החדשה באולם באופן שקט ורגוע יותר. "אני לא חושב שהקרבות הכבדים שמתנהלים לפעמים בבית המשפט בעניינים שאינם המהות, הם חשובים או רלבנטיים. לכן, כשאני מעיר לעורך-דין על משהו בהתנהגות שלו, אני מעיר ברוך. אין לי כוונה לעשות רע לאף בן-אדם. בלילה, כולנו בני-אדם. אחרי שהערתי, זה כבר לא יקרה פעם שנייה. לא בגלל שאני כל-כך משכנע, אלא מכיוון שמה שאני מעיר זה נכון".

בלי לאבד כוח

הרצאתו של נויטל היא השלישית בסדרת מפגשים עם שופטים, שמארגנת לשכת עוה"ד ביוזמת ראשה, עו"ד יורי גיא-רון. הסדרה זוכה להיענות גבוהה בקרב עורכי-דין, שמנצלים את ההזדמנות לגלות באופן בלתי אמצעי מה חושבים עליהם השופטים. את ההרצאה הראשונה נתנה "מלכת הפירוקים" של בית המשט המחוזי בתל אביב, השופטת ורדה אלשיך. את השנייה העביר השופט שנחשב ל"אימת עורכי-הדין" באותה ערכאה, יהודה זפט, שדווקא התחבב על הקהל שנכח בהרצאה. בכל שלוש ההרצאות האולם היה מלא ונשמעו צחקוקים בקרב הנוכחים, בעיקר משום שהשופטים השכילו לתבל אותן בשנינויות ובפיקנטריה.

אולם ההבדל בין שני המרצים הראשונים למרצה השלישי, היה ניכר מן הרגע הראשון שבו דיבר. בעוד אלשיך וזפט השתמשו במפגש הפרונטלי כדי לתאר את הקשיים שמערימים עורכי-דין על ניהול תקין של משפט, ואת דמותו הלא מחמיאה של עורך-הדין, כפי שהיא מצטיירת מכס השיפוט, נדמה היה שנויטל נמנע במתכוון מביקורת ומנסה לגייס את עורכי-הדין לטובת מטרה משותפת, ניהול ראוי של משפטים. מהרצאתו עולה שהוא כמעט ולא נתקל באירועים חריגים באולמו, וכשהוא כבר נתקל בהתנהגות לא הולמת, כך לדבריו, (שזכו להנהוני הסכמה בקרב עורכי-הדין שהופיעו אצלו ונכחו בהרצאה), הוא מתמודד עימה באופן שונה מעמיתיו, פחות כעוס ונוטר. "אני כל הזמן מעיר לעורכי-הדין ולצדדים ברוך, כי זה עושה את הדברים הרבה פחות לוחמניים, ואתה משיג אותה תוצאה, בלי לאבד כוח".

כך לדוגמה, התייחס נויטל לבעיה שמרתיחה שופטים רבים - הטלפונים הניידים המצלצלים באולם. "מעולם לא נקטתי סנקציה נגד אדם עם נייד, כי הדרך שבה אני מתמודד עם הבעיה משיגה את מטרתה. אם מצלצל טלפון לאיש באולם, אני מפסיק את דברי, ושותק, וכך כולם מביטים באיש הזה. איזו עוצמה זו? הרבה יותר מכל דרך אחרת. פעם שנייה שזה קורה, שוב מסתכלים עליו, שוב משתרר שקט, והאיש כבר רועד", תיאר נויטל את דרך התמודדותו עם הבעיה.

העניבה לא מתאימה

נויטל, שמכהן כשופט 15 שנה, מתוכן כשנתיים בבית משפט המחוזי, ודן בעיקר במשפטים פליליים, ידוע כשופט אנרגטי ומהיר, רגוע, לא מתלהם ובעל חוש הומור וסבלנות יוצאי דופן. למוניטין האלה זכה, בין השאר, מכיוון שחלק מהעניינים ששופטים מתרעמים עליהם מדי יום, נראים לו מובנים מאליהם ואף מבורכים. בעוד שופטים מסוימים אינם מוכנים שיפריעו להם בעת הכתבת החלטה (השופטת אלשיך אמרה בהרצאתה כי "הכתבת החלטה זו לא הזמנה לטנגו"), נויטל סבור כי העת להעיר לשופט היא בזמן אמת, בעת הקראת ההחלטה ולא באף זמן אחר.

"אין לי בעיה שיקום סנגור ויגיד 'רגע, אדוני, שים לב לניסוח. סליחה אני מצטער, אבל אני חושב שטעית במשהו'. מה הבעיה שיגיד לי את זה? אם טעיתי, אני מתקן. בית המשפט לא כועס על אדם שמפסיק אותו, אם הוא מתנסח בצורה נעימה וראויה. ניסוח עדין מפרק את בית המשפט מכלי הנשק שלו. מה נכון יותר לעשות? שבית המשפט יכתיב 8 עמודים עם טעויות?".

עוד דבר ש"משגע" שופטים, כך העידו חלקם בפורומים שונים, אך נויטל מתמודד עימו ברוגע, הוא הופעה חיצונית מרושלת או לא ראויה של עורכי-דין. "נכנס אלי לאולם עורך-דין עם עניבה כחלחלה עם פסים לבנים, שאינה מותרת על-פי חוק. אז כדי לא להלבין את פניו, אני קורא לו אלי, וכשהוא במרחק נגיעה ממני אני לוחש לו: 'שמע, העניבה שלך לא מתאימה'. אז הוא אומר 'אוי נכון' ובפעם הבאה הוא יבוא עם עניבה מתאימה. כך משיגים את המטרות, וזה לא מפחית מכבודו של בית המשפט".

סופרים 50 ונרגעים

גם בנוגע להתנצחות אישית בין עורכי-הדין יש לנויטל מה לומר, תוך שהוא משתדל לשמור על היחסים הטובים שרקם עם עורכי-הדין במשך השנים. נויטל: "יש פסיקה של בית המשפט העליון שלפיה עורך-דין לא יכול להגיד לצד השני 'שקרן'. זה פוגע בכבוד המקצוע. זה לא שאתה לא יכול להגיד, אתה יכול, השאלה היא איך אתה מנסח את הדברים. יש הבדל בין להגיד 'אתה שקרן, נקמן ורע לב' לצד שני, לחברך באולם, ובין לומר לו 'תשמע, דעתי לא כדעת חברי'".

ואם אתה יודע שהוא משקר במצח נחושה, היקשה עורך-דין מהקהל. "אז אתה אומר לבית המשפט: 'אדוני, לפי המסמכים שבידי התמונה שונה'. מה רע בלהגיד את זה? אתה למעשה אומר בזה כי 'מה שהוא אומר זאת לא המציאות'".

לנויטל יש גם עצה כיצד להתמודד עם סיטואציות כאלה בזמן אמת, כשהיצרים בוערים ומתח רב שורר בדיון. "לפני שיוצאת מילה פוגענית מהפה, אני אומר לעצמי לספור עד 10, עד 50, לא משנה, עד שנרגעים. זו שיטה מדהימה. השופט סופר וכך שומר על מזג שיפוטי. תספרו גם אתם".

נויטל שילב בהרצאתו גם עצות פרקטיות לעורכי-הדין שגמעו את דבריו בשקיקה. בין היתר, הוא הציע שעוה"ד יגיעו מוכנים לדיון ושיגישו רק פסיקה של בית המשפט העליון לתמיכה בעמדתם - "כאשר רוצים לשכנע אותי, מגישים לי החלטות של בית המשפט העליון, הערכאה שקובעת הלכה" - ושלא יתנו לשופט לחפש דברים שהם מסתמכים עליהם בבקשות או בדיון - "אין סודות בחקר האמת. אני לא אקצר זווית או אחתוך פינה במילימטר בחקר האמת".

ועצה-בקשה אחרונה כוונה לצד התיאטראלי של עוה"ד הליטיגטורים: "לא לעטוף את הכול במין מעטפת הירואית. השופט לא צריך את זה. אתה צריך לזכות בתיק, לא ליפות אותו".

10 טיפים מהשופט נויטל

* זכרו ששום דבר לא אישי: "כשנכנסים לאולם, אמורים לשכוח את הפן האישי".

* שימרו על כבוד בית-המשפט: "השופט/ת לא מבקשים לעצמם כבוד. הכבוד הוא לסמל, לדגל ולבית המשפט".

* קודו קידה: "כשנכנסים וכשיוצאים מהאולם קדים קידה. למה? משום שנכנסים למקום עם המון עוצמה מבחינת השפעתו על אנשים".

* השופט הוא "אדוני" או "כבודו": "אומרים 'כבודו' או 'אדוני', כדי לכבד את המעמד. אין בכך פחיתות כבוד לעורכי-הדין".

* הקפידו על לבושכם: "שימו לב לבגדים ולהופעה שלכם. כשנכנסים לטעון באולם אפשר להיכנס רק בלבוש אחד, מדי משפט (בעיקרון, לבוש שחור-לבן, א' ל'-ו'). בנוסף, לא לשכוח לעטות גלימה בבית המשפט המחוזי".

* הקפידו על ניסוח: "פנייה בדרך נעימה ולא מתלהמת מפרקת את בית-המשפט מכל כלי הנשק שלו".

* אל תצעקו באולם: "צורת הטיעון לא קובעת, רק המהות. אדם שמרים קול, צועק, או שהוא גבוה יותר או חזק יותר, לא ירוויח אצלי יותר נקודות".

* בלי "מחטפים": "כשאיחור של חבריכם לדיון סביר אל תנסו לבצע "מחטף" של החלטה. גם אתם מאחרים לפעמים".

* הגיעו מוכנים: "חשוב להגיע מוכנים לדיון, עם אסמכתאות מבית המשפט העליון שתומכות בטיעון. אני נהנה כשאני רואה שמה שאני יודע, ומצאתי לעצמי כהכנה לדיון, מגיש לי עורך-הדין במהלך טיעון. זה נפלא".

* אל תנאמו נאומים: "הסוד להצלחה טמון בטיעון קצר של 10 דקות לכל היותר, בשיטת 1-2-3-4: ארבע נקודות לכל טיעון".