מינהל מקרקעי ישראל הגיע באיחור רב למסקנה שההליכים המתנהלים בהשגה על חיוביו, שעד עתה התנהלו אצל השמאי הממשלתי, הינם להלכה בגדר "השופט ששופט את עצמו". בתוקף כך חסרים הליכים אלו שקיפות ציבורית והם אינם תואמים את כל הליכי הערעור על חוקי מס אחרים במדינת ישראל.
לפיכך, ועל פי המלצת ועדת גדיש שהתייחסה לנושא עוד בשנת 2006, הוחלט סוף סוף להעביר את הנושא לוועדת השגות שתדון בנושא. לכאורה מדובר בהחלטה מבורכת ומקובלת, אלא שעיון מדוקדק בהרכב הוועדה מעלה כי זוהי ועדה מוטת מדינה לחלוטין, שעקרונות השוויון והציבוריות לא יכולים להיות נר לרגליה.
כך, לדוגמא, מגדירה ההחלטה כי יו"ר הוועדה הינו עו"ד, עובד מדינה, בכשירות שופט המחייבת ותק של חמש שנים. האם יעלה על הדעת שעובד שהכנסתו מכספי המדינה ישב במעמד שופט המבקר את המדינה והליכיה? לא היה נכון יותר לקבוע, למשל, כי על היו"ר להיות שופט בדימוס?
חברי הוועדה על-פי החלטה 1181 הינם השמאי הממשלתי הראשי או נציגו, ושמאי מרשימת השמאים המכריעים ע"פ תיקון 84 לחוק התו"ב. לשם הבהרה אציין, כי השמאי הממשלתי הינו הגורם המקצועי האחראי על כל השומות היוצאות מטעמו של ממ"י. הוועדה אמורה לדון על השגות לחיובי ממ"י הנקבעות על-פי המלצת השמאי הממשלתי. מבולבלים? גם אנחנו!
גם מינויו של חבר הוועדה השני שנוי במחלוקת. השמאים המכריעים שמונו ע"י שר המשפטים בימים אלו עלולים גם הם לסבול מקושי אמיתי, מכיוון שהם מונו על-ידי יו"ר מועצת השמאים המכהנת גם כמשנה ליועמ"ש, וגם הם נמצאים במצב של כפל נאמנות מקצועית.
בהרכב ועדה שכזה, ניתן להבין את הקושי שיהיה בקבלת החלטה שתקטין באופן משמעותי החיוב היוצא מאת המינהל. להבנתי, היה ראוי כי בוועדה כזו ישבו גם נציגי ציבור, וכי חבריה לא יהיו עובדי מדינה באופן ישיר או עקיף.
* הכותב הוא יו"ר לשכת שמאי המקרקעין.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
