לא הוד לה ולא הדר

אפשר שדווקא נקודת הפתיחה הבעייתית של הממשלה תגרום לראשיה להתאמץ ולהצליח

1. שמנה, מדושנת, מבוישת ובזבזנית,

כך מושבעת היום חבורת הענק המכונה הממשלה ה-32 של מדינת ישראל. לא הוד לה ולא הדר. לא נץ לא יונה. לא ימין לא שמאל. לא סוציאליסטית לא קפיטליסטית. לא מאוחדת לא מפורדת.

יושבים בה כמה אנשים במצבי גיחוך מתקדמים. נואמי אתמול ושלשום ש"יצאו חוצץ" קולני ואידיאולוגי נגד, ונגד ונגד יתיישבו מחר במשרדים כבדים ואחראיים או במשרדונים משעממים ובטלים. שוכנות בה הרבה יותר מדי דמויות מוערכות שיחזיקו תיקים חסרי משמעות, אפילו פיקטיביים, כמו מיכאל איתן, בני בגין, יוסי פלד, אבישי ברוורמן ודן מרידור. אחרי שיתרגלו למעלית, למושב, ללשכה, לגדוד המזכירות, הנהגים והעוזרים, הם יתחילו לחפש עבודה. אולי יש לך משהו בשבילי? יתחננו לראש הממשלה, למזכיר הממשלה ולמנכ"לה, עשה טובה, לא חשוב מה, העיקר משהו... נמאס לקום כל בוקר ולא לעשות כלום.

רצינו ממשלת אחדות - קיבלנו ממשלת אחדות. אנחנו זה רוב מוחץ בסקרי דעת קהל. עכשיו שאף אחד לא יתלוש את שערות ראשו. זה מה יש. וזה המחיר.

2. בסוף עוד ייצא מזה טוב

ואפשר שכל האבסורדים, הסתירות, הגיחוך, הציניות, תאוות הכיבודים, האבטלה הסמויה, הבושה המרוחה על פניהם של לא מעט שרים וסגני שרים, כולל פניו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו, יובילו את הממשלה הזו דווקא לטוב.

אפשר שראש ממשלה, שהופל בגדול לפני עשר שנים וזכה למרות הכול לסיבוב נוסף, יהיה יותר אחראי ונועז, מתון ואמיץ, מקודמיו.

אפשר שממשלה בת ארבעה קודקודים - נתניהו, אהוד ברק, אביגדור ליברמן ואלי ישי - המצויים בבעיה אישית, מפלגתית, פוליטית, תתאמץ מאוד מאוד, הרבה יותר מהמוכר, כדי להצליח.

אפשר שמעז ייצא מתוק. נקווה.

3. תוך זמן קצר ייצא נתניהו במהלכים כלכליים חדשים

הוא רוצה להכות מיד. עם זאת, הבעיה כרגע בסביבתו נוגעת לשאלה מה נכון יהיה לקבוע כצעד ראשון ושני בתוכנית החירום הכלכלית. עיקר העיקרים הוא בניית אמון ציבורי רחב, בנתניהו עצמו. הצורך הזה התחזק בימים האחרונים נוכח טענות על ממשלה מנופחת ויקרה. קרובים מאוד לראש הממשלה הנכנס כבר אמרו לו: אסור להגיע למצב בו יגידו שכשהיית שר אוצר לקחת מהעניים, ועכשיו כשאתה ראש ממשלה אתה נותן לעשירים.

גם נתניהו רואה את המראות ושומע את התסכול המתגבר אצל ברק אובמה וטים גייתנר, כמו גם אצל ידידו משכבר גורדון בראון האנגלי, נוכח הלחץ ומורת הרוח הציבורית והאפשרות להתגברות הפגנות הרחוב. נתניהו יודע שלמרות הממשלה הרחבה, ולמרות הכיסוי החברתי המשמעותי שעופר עיני נותן לה, הבערה הציבורית חברתית נמצאת, גם בישראל, מעבר לפינה הקרובה. זה הסיוט שלו.

זו הסיבה שלפני שיאומצו כמה מעקרונות תוכנית גושן לסיוע האשראי החוץ-בנקאי, ולפני שתידון הבקשה והכוונה להגדלה משמעותית של פרק הסיוע לאשראי הבנקאי שבתוכנית ההאצה מימי רוני בר-און, יתנהל כאן סוג של מסע הסברה. נתניהו, יובל שטייניץ, עופר עיני ואבישי ברוורמן, יבקשו לשכנע שכל פעילות כספית, חילוץ, הזרמה או חקיקה כלכלית שתבוצע במשק לצורך טיפול במשבר הכלכלי, נועדה רק, ואך ורק, לטובת הציבור הרחב. זה התחיל אמש בראיון של שטייניץ ל"גלובס": "גושן רוצה לסייע לטייקונים אני רוצה לסייע לכולם חוץ מלטייקונים". במקביל מתכוונים לצרף לתוכניות פרקים שיוצגו, באופן בולט, כהטבה נגישה ברורה ובהירה, לטובת כלל הציבור, בעיקר אלה שכספם נפגע בחסכונות לטווח ארוך.

4. בקשה מטעם הציבור

שר, סגן שר, ח"כ או פקיד בכיר בדרך, שיודע שיש לו חמאה על הראש, בבקשה שמראש לא יתקרב לשמש הקופחת בממשלה. כבר הרבה שנים שבכל ממשלה נוכחים כמה, יותר נכון כמה וכמה, נחקרים חדשים וחשודים בפלילים. אם הממשלה הזו תתחיל ותסיים רק בפרשת אביגדור ליברמן, ההולכת עימנו כבר כמה ממשלות, כבר אפשר לברך עליה. *