הציר הכלכלי של ישראל בוושינגטון: "רק למעט חברות ישראליות יש סיכוי ליהנות מהטבות תכנית התמרוץ של אובמה"

מאות מיליארדי הדולרים בתכנית התמרוץ של ממשל אובמה קורצים לא רק לחברות אמריקניות אלא גם ליזמים מעבר לים, שמאמינים שהם יכולים לעזור למשלם המיסים האמריקני לא פחות משהוא יכול לעזור להם.

מאות חברות בבעלות זרה, חלקן עם ניסיון משמעותי בשוק האמריקני וייתרן עם חלומות לצבור ניסיון כזה, מנסות למצוא את הקשר המתאים, את הלוביסט יודע הדבר, שינתב לעברן תקציבים נדיבים מתכנית התמרוץ. לא מדובר כמובן בסוחרי שטיחים, אלא בחברות היי-טק עם מומחיות בתחומים שעשויים לתרום להתנעה מחודשת של הכלכלה האמריקנית, לפי קווי המתאר של ממשל אובמה, ששם דגש בשלושה תחומים: אנרגיה, חלופית, שירותים רפואיים וחינוך.

מה סיכוייהן של חברות ישראליות לזכות בפירורים בגרסת המאה ה-21 של הבהלה לזהב?

"הסיכויים לא גדולים מדי", אומר ל"גלובס" אסף ויטמן, הציר הכלכלי של ישראל בוושינגטון. "במקרים רבים, לחברות ישראליות אין מה לחפש בתכנית התמריצים מפני שאין להן דריסת רגל משמעותית בארה"ב או מפני שאין להן יתרון יחסי בטכנולוגיות המבוקשות ביותר בתכנית, למשל טכנולוגיות של מערכות הסעה המוניות.

"מה שמריץ את ממשל אובמה זו הזמינות המיידית של פרויקט מוצע", אמר ויטמן. "הממשל רוצה לראות פירות מיידיים, לפעמים במונחים של חדשים, מבחינת היכולת לייצר מקומות עבודה חדשים. חברה ישראלית, שאין לה נוכחות מבוססת בארה"ב, קשר עם מדינה מסוימת, או שת"פ חזק עם חברה אמריקנית, לא תעמוד בדרישה הבסיסית הזו, גם אם נאמר שיש לה טכנולוגיה אטרקטיבית. יזם ישראלי, שרק מתחיל לחשוב איך להשתלב בפרויקט של תכנית התמרוץ, מבזבז קרוב לוודאי את זמנו. נדרשת לפחות שנה כדי להתחיל להשתלב במערכת ומבחינת הדרישות של ממשל אובמה זה זמן רב מדי".

"מי שטרח בערב שבת, נח בשבת; למי שיש תשתית פעולה באמריקה, יש לו נתוני פתיחה להשתתף במשחק", אומר ויטמן.

לדבריו, התחומים בעלי הפוטנציאל הגדול ביותר בתכנית התמרוץ, מבחינת חברות ישראליות עם נוכחות משמעותית בשטח, הם מחשוב המערכת הרפואית או טכנולוגיות נלוות, וטכנולוגיות של אנרגיה חלופית.

ממשל אובמה שם דגש חזק על ראורגניזציה של מערכת שירותי הרפואה, כשאחת ממטרותיו העיקריות היא הוזלת עלויות התפעול של המערכת, שנוגסת סכומים אדירים מהתקציב הפדראלי כמו גם מתקציבן של חברות ציבוריות. אחת הסיבות החשובות לשקיעת ג'נרל מוטורס, למשל, היא מחויבותה לשאת בחלק מהוצאות הביטוח הרפואי של עובדים וגמלאים.

"המסד הטכנולוגי של שירותי הרפואה בישראל מתקדם הרבה יותר מזה שבארה"ב", אומר ויטמן. "בישראל, כ-100% מהרופאים עובדים עם מחשב. בארה"ב לא. בישראל אתה יכול לראות תוצאות של בדיקת דם, למשל, על המחשב. בארה"ב זה עוד לא קורה. יש חברות ישראליות שיודעות לארוז ולממשק את הטכנולוגיות שיכולות להקפיץ את הרפואה האמריקנית למאה ה-21. אני יכול לחשוב על DB Motion או על Ewave שעשו את המחשוב של קופות חולים גדולות בישראל".

ויטמן מדגיש, כי לחברות ישראליות עם טכנולוגיות רלוונטיות בתחום המחשוב הרפואי יש פוטנציאל עסקי גדול ולו רק בגלל העובדה שבארה"ב יש "אין סוף" מבטחים רפואיים, בהשוואה לארבע קופות חולים הגדולות בישראל.

הוא מציין, כי גם מגזר האנרגיה החלופית עשוי לשמש כר נרחב לפעילות ישראלית, במיוחד לאור קיומו של הסכם שת"פ בין משרד האנרגיה האמריקני לבין משרד התשתיות הלאומיות של ישראל, שמממומן בארבעה מיליון דולר משני הצדדים, עם תשומה שווה מכל צד.

"אנו מנהלים עתה מו"מ עם האמריקנים להגדיל את ההקצבות במידה משמעותית ב-2010 כדי לממן מחקרים משותפים, בעיקר בתחומי האנרגיה הנקיה", אמר ויטמן.

לדבריו, חברות כמו אורמת או לוז-2, שיש להן נוכחות בשוק האנרגיה האמריקני, עשויות להשתלב יפה בתכנית התמריצים של הממשל.

ויטמן אומר, כי המעורבות הרשמית של ישראל בפתיחת שערי תכנית התמרוץ האמריקנית לחברות ישראליות מוגבלת למדי. "מההיבט שלנו, אנו מעבירים את המידע הרלוונטי לישראל, למשרד התמ"ת או למכון היצוא", הוא אומר.

מדינות אחרות מגייסות תותחים כבדים למאמץ לאומי להשתלבות בתכנית האמריקנית. כך, למשל, הגיעו בשבוע שעבר לארה"ב הנסיך פליפה ואשתו הנסיכה לטיציה, ממשפחת המלוכה הספרדית, כדי לפתוח שערים לחברות מארצן.

ועם זאת, חברות זרות משתדלות לא להפגין פרופיל גבוה מדי במאמץ להימנע משלהוב רגשות לאומניים נגד "חלוקת" כספים לזרים, בתקופה של מצוקה כלכלית קשה.