בנאום שתואר כמפת הדרכים הכלכלית של הממשל החדש, אמר הערב (ג') הנשיא ברק אובמה, כי "שנת 2009 תוסיף להיות שנה קשה לכלכלת ארה"ב" והתחייב שממשלו ישיק מהפך רגולטורי בשווקים הפיננסיים, שיוביל לבניית הבית הכלכלי הלאומי על "סלע מוצק, לא על חולות נודדים".
לפני קהל גדול של סטודנטים ומרצים באוניברסיטת ג'ורג'טאון, בוושינגטון, אמר הנשיא, כי היזמות שנקט הממשל עד עתה "מתחילות להניב סימנים של התקדמות כלכלית... (אך) עוצמת המיתון הנוכחי תחולל אובדן מקומות עובדה נוספים, עיקולי בתים נוספים וכאב נוסף לפני שהמצוקה תיעלם".
"השוק יוסיף לעלות ולרדת", אמר אובמה. "האשראי עדיין אינו זורם בנקל כפי שהוא צריך לזרום. תהליך השיקום של AIG ויצרניות הרכב יהיה כרוך בקבלת החלטות קשות ולפעמים בלתי פופולריות".
"המשמעות של כל האמור לעיל היא, שעדיין מצפה לנו עבודה רבה, ושאתם יכולים לצפות למאמץ יום-יומי של הממשל הנוכחי, מאמץ בלתי נלאה ובלתי מתפשר, שמטרתו לפלס דרך לשיקום כלכלי בכל החזיתות", הכריז הנשיא.
אובמה הבהיר שאחד מאפיקי הפעולה הראשיים של ממשלו יהיה הנחת תשתית רגולטורית חדשה לשווקים הפיננסיים: "לא ניתן לקיים מערכת פינננסית בת קיימא של המאה ה-21 שתנוהל על פי תקנות ורגולציות של המאה ה-20, אותן תקנות ורגולציות שאיפשרו לחוסר הזהירות של מעטים לאיים על הכלכלה כולה".
"כלכלה אינה בת קיימא כאשר 40% מהרווחים התאגידיים בשנה מסוימת נובעים מהמגזר הפיננסי, מגזר שנשען יותר מדי על מחירים מנופחים של בתים, כרטיסי אשראי שמוצו, בנקים ממונפים מדי ונכסים עם שווי מופרז", אמר הנשיא. "כלכלה אינה בת קיימא כאשר ההכנסות של בני המאיון העליון מרקיעות לשחקים בעוד שהכנסת משק הבית הטיפוסי נחשקה בכמעט 200 דולר".
אובמה השתית חלק גדול מנאומו על "דרשה על ההר", נאום שנשא ישו לפני מאמיניו, לפי הברית החדשה. באותה דרשה, אמר הנשיא, מסופר על שני אנשים: אחד הקים ביתו על חולות נודדים, והבית קרס בסופה הראשונה; האחר, "האדם החכם", בנה את הבית על סלע מוצק, והבית נותר על כנו בסופות ובשטפונות.
"איננו יכולים לחזור ולבנות את הכלכלה שלנו על ערימה של חולות נודדים; אנו חייבים לבנות את ביתנו על סלע", הצהיר אובמה. "אנו חייבים להניח את התשתית לצמיחה ולרווחה, תשתית שתניף אותנו מעידן של 'קח הלוואות ובזבז' לעידן שבו נחסוך ונשקיע, עידן שבו נצרוך פחות בבית וניצא יותר לחו"ל".
וכך תיאר הנשיא את חמשת עמודי התווך של התשתית החדשה: "תקנות חדשות לוול סטריט שייתגמלו דחף וחדשנות; השקעות חדשות בחינוך שיהפכו את כוח העבודה שלנו לתחרותי ולבעל כישורים רבים יותר; השקעות חדשות באנרגיה בלתי מתכלה ובטכנולוגיות שייצרו מקומות עבודה חדשים ותעשיות חדשות; השקעות חדשות בשירותי בריאות שיקצצו עלויות למשפחות ולעסקים; וחסכונות חדשים בתקציב הפדרלי שיפחיתו את החוב הלאומי לדורות הבאים".
בנאומו ניסה אובמה ללכת על קו דק בין נטיעת תקוות חדשות לבין הדגשה חומרתו של המצב הנוכחי. וכך, בתחילת הנאום מנה הנשיא את "ניצני התקווה" שהחלו ללבלב במשק בעקבות שורת היזמות הכלכליות של ממשלו: בתי ספר וכוחות משטרה ביטלו פיטורים מתוכננים של עובדים; חברות לאנרגיה ירוקה וחברות בניה הלו לשכור מחדש עובדים; נרשמת עליה במספר בעלי הבתים שממחזרים אלת משכנתאותיהם תוך ניצול שערי המשכנתאות הנמוכים; התכנית לתמיכה בהלואות לסטודנטים וברכישות רכב החלה להפשיר את שקוי שוקי האשראי.
אובמה סגר חשבון עם מבקריו, "אלה שטוענים שהתכנית להבראת המשק אינה אלא בזבוז ממשלי בלתי אחראי, אלה שמצביעים על התכנית הזו כאחראית לתחזיות הגירעון לטווח הארוך; אלה שטוענים שהממשל הפדרלי צריך לקצץ עכשו בהוצאות, לא להגדילן".
"כלכלנים משמאל ומימין מסכימים שהדבר האחרון שממשל צריך לעשות בעיצומו של מיתון הוא לקצץ בהוצאות", אמר הנשיא.
הוא ציין, שכאשר משקי בית ועסקים מתחילים לקצץ בהוצאות, כפי שאכן הם צריכים לעשות, הממשלה היא הגוף היחידי שיכול, וצריך, להזרים כספים למשק. "לכן הממשל התערב והגדיל את ההוצאות כדי להגביר את הביקושים; זה בדיוק מה שאנו עושים עכשיו".
"אני מסכים בהחלט שגירעון בטווח הארוך הוא בעיה גדולה שעלינו לתקן", אמר אובמה. "אבל עובדה היא, שתכנית ההבראה הכלכלית משקפת חלקיק זעיר בלבד של הגירעון לטווח הארוך... המפתח להתמודדות עם הגירעון והחוב הלאומי היא לנסות ולצמצם את ההוצאות על שירותי בריאות, ולא לשבת בחיבוק ידיים כאשר הכלכלה נכנסת לסחרור חופשי".
הנשיא הוסיף: "כמובן, ישנם אלה שטוענים, כי הממשלה חייבת לעמוד מהצד ולהניח לבנקים לקרוס, במיוחד כאשר במקרים רבים ההחלטות הגרועות שקיבלו אותם בנקים יצרו את המשבר הנוכחי. אבל, בין אם נרצה בכך ובין אם לא, ההיסטוריה חוזרת ומראה לנו, שכאשר אומות אינן נוקטות צעדים תקיפים בתחילת משבר כדי לחדש את זרימת האשראי, הן נופלות קרבן למשבר שנמשך שנים על גבי שנים במקום חודשים על גבי חודשים, מדובר בשנים של צמיחה נמוכה, יצירת איטית של מקומות עבודה חדשים, רמת השקעות נמוכה והעלויות של כל אלה גדולות בהרבה מהעלויות של הצעדים שאותן אומות היו צריכות לנקוט בתחית המשבר".
ובמענה ישיר לאותן משפחות ששואלות "ואיפה תכנית החילוץ שלי?", אמר הנשיא: "האמת היא, שדולר של הון בבנק יכול ליצור עשרה דולרים כהלוואות למשפחות ועסקים; זה מכפיל שיביא, בסופו של דבר, להאצה מהירה יותר של הצמיחה הכלכלית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
