נשיא התאחדות התעשיינים: "פקידי האוצר עסוקים בלהפחיד את שטייניץ"

שרגא ברוש מתקשה שלא להגיד "אמרתי לכם". כבר מתחילת 2008 הוא צועק שאנחנו לקראת משבר עמוק, אבל עד כה נהדף על-ידי שר האוצר היוצא, רוני בר-און. בחודשים האחרונים, עם התממשות נבואות הזעם שלו, הוא עסוק בגיבוש פתרונות תוך כדי ריקוד צמוד עם עופר עיני, יו"ר הסתדרות העובדים. עיני נתפש כאיש החזק והיצירתי שסידר לנתניהו ממשלה, וברוש מספק פתרונות כלכליים. השניים מייצגים אינטרסים מנוגדים, אבל לאורך כל הראיון המיוחד שברוש מעניק ל"גלובס" הוא לא מפסיק להשתמש בביטוי "הזוגיות שלי עם עיני", ונראה שהם לא על סף גירושים.

לאחר תקופה ארוכה שברוש ועיני ניסו לשכנע את האוצר, בהובלת השר היוצא רוני בר-און, להקים פורום שייצג את העובדים, המעסיקים והממשלה, והואשמו בחתרנות, סוף-סוף הוקם הפורום המשולש (שברוש אוהב לקרוא לו "השולחן העגול") כשנתניהו לקח את המושכות לידיו. שילוב כוחות כזה אינו טריוויאלי, בגלל האינטרסים המנוגדים שמושכים כל אחת מהצלעות לכיוון אחר. בכל אופן, לברוש יש משנה סדורה של פתרונות, כשהוא קודם כל מצביע על הכשלים בניהול המשק.

"אצלנו במדינה עושים הכל כדי לעודד את היצרן לצאת מהארץ. לדוגמה, החוק לעידוד השקעות הון פג ב-2004 ולא חודש. החוק אמר שעל כל השקעה של תעשיין בהקמתו או בהרחבתו של מפעל, הוא יקבל 24% במענק מדינה. יש 100 מפעלים שמוכנים להשקיע ביחד 4 מיליארד שקל בהקמת מפעלים או בהרחבת מפעלים ולקלוט לשם כך 5,000 עובדים באופן ישיר, כשהמשמעות היא קליטת 5,000 עובדים נוספים באופן עקיף. הבעיה היא שבלי תמריצים לא שווה למעסיקים להשקיע כספים.

"לא רק שלא נותנים יותר את המענק, אלא שגם גוזרים מס חברות שאמור להגיע עד 2010 ל-25%. לעומת זאת, במדינות אחרות ניתנות הטבות מופלגות לתעשיינים. אז למה לתעשיין הגיוני להשקיע פה? והעניין הוא שכשאתה מקים מפעל אתה כבר נטוע. צריך להכשיר עובדים, להשקיע בציוד. מפעל הוא השקעה עתידית, וממילא רוב התוצרת מופנית לייצוא. אז עדיף לייצר בחוץ".

*למדינה יהיה קשה להשקיע עכשיו, כשיש ירידה משמעותית בהכנסות ממיסים.

"אין שום הפתעה בכך שההכנסות ממיסים נפגעות עכשיו. הכתובת הייתה על הקיר. בחמש-שש השנים האחרונות המדינה צמצמה את השקעותיה במו"פ ב-5 מיליארד שקל במצטבר. אם לא משקיעים במו"פ - לא מקימים מפעל, לא קולטים עובדים, ולכן ההכנסות ממיסים נפגעות.

"פקידי האוצר עסוקים עכשיו בלהפחיד את שטייניץ כשהם מטפטפים לו מסר שהגירעון הוא לא ה-40 מיליארד של עכשיו, אלא שהוא צפוי להגיע ל-100 מיליארד שקל ב-2010. למה לא ידעו להתנבא ב-2008 שהשנה יהיה מחסור של 40 מיליארד שקל? הזהרתי שתהיה ירידה בהכנסות המדינה ממיסים, והם אמרו שהמצב בסדר ושאני זורע פאניקה. הפקידות לא קיבלה את עמדתנו שב-2009 תהיה ירידה דרסטית בהכנסות ממיסים, בעיה שכדי לפתור אותה היו צריכים להשקיע כספים משמעותיים. היום הם יודעים להזהיר מפני גירעון של 100 מיליארד שקל כדי ששטייניץ לא ייתן להגדיל את ההוצאות, שזה טוב אבל לא מספיק. צריך גם להגדיל את ההכנסות, אחרת המשק לא ייצא מהמיתון".

"שלושה פקידי אוצר מכוונים את המדיניות"

לנשיא התאחדות התעשיינים יש בטן מלאה על שר האוצר היוצא, רוני בר-און, ועל הפקידות. "בר-און אמר עד לאחרונה שהמשק בריא ושלא צריך לעשות כלום. זה כמו בבדיחה על ההוא שצונח מקומה 30, וכששואלים אותו בקומה 15 מה שלומו הוא עונה 'בינתיים בסדר'. אין טעם להגיד 'אמרתי לכם', אבל מהנתונים של הרבעונים השני והשלישי של 2008 אפשר היה בבירור להבין את המגמה. הבעיה היא שאת המדיניות מכוונים במידה רבה שלושה-ארבעה פקידי אוצר שאין להם את הפתיחות להתייעץ ולשנות גישה כשצריך.

"באוקטובר 2008, כשהמשבר הפיננסי התחיל בעולם וסטנלי פישר אמר שהבנקים שלנו חזקים והבטיח שיעמוד מאחוריהם, היה צריך להיות ברור שהמשבר יגיע גם אלינו, כמדינה עתירת ייצוא, דרך השווקים הריאליים ולא הפיננסיים. היה ברור שלתעשיינים תהיה בעיית אשראי כתוצאה מהתמוטטות הבנקים בעולם.

"לכן הצעתי אז להקים קרן שהמדינה תזרים אליה מיליארד שקל, ושהבנקים ימנפו אותה ל-5 מיליארד שקל, ועם הגב הזה הם יתנו הלוואות, כל בנק ללקוחות שלו, בגובה של 16% מהמחזור השנתי. התנאים שהצעתי היו פריסה על פני חמש שנים עם גרייס של שנה (כלומר ארבע שנות החזר) בערבות מדינה מלאה, ובנוסף ערבות אישית של בעלי העסקים. את הקרן הצעתי עבור עסקים קטנים ובינוניים בהיקף מחזור של עד 100 מיליון שקל, כי זה הפרופיל של 97% מהעסקים במדינה.

"לאחר ויכוחים ממושכים האוצר התרצה חלקית והחליט להקים קרן של 100 מיליון שקל, שהורחבה אחר-כך ל-230 מיליון שקל, ובפורמט אחר לגמרי. לא כל הבנקים הוכנסו לסיפור, אלא רק שלושה שנבחרו במכרז: אוצר החייל, מרכנתיל והפועלים. אבל רוב הלקוחות העסקיים לא נמצאים במרכנתיל ובאוצר החייל, ולכן הפונים הם בעיניהם בבחינת פנים חדשות. לרובם אין ביטחונות מטריאליים שיכולים לאפשר להם לעמוד בתנאי הקרן, שכן התעשיינים נאלצו לחזק את הביטחונות להלוואות קיימות בבנקים שאיתם הם עובדים. היות שהבנקים אינם מכירים את הפונים, הוכנסה חברה חיצונית שתבדוק אותם, והתוצאה היא שעד היום רק לווים ספורים הצליחו לקבל כספים מהקרנות האלה.

"לכן, כדי למנוע את בעיית הערבויות, ההתאחדות הקימה קרן לטובת חבריה שנועדה לסייע להם ולתת במקומם את הביטחונות המטריאליים. אבל אין להתאחדות את היכולת לפתור את הבעיה הביורוקרטית שאיתה החברות נאלצות להתמודד - אם היו מפנים את הלקוח לבנק שלו זה היה הרבה יותר פשוט".

ברוש ממשיך בפריסת תוכניתו: "תנאי הכרחי נוסף להגברת הצמיחה הוא ביצוע רכישות ממשלתיות רק בשוק המקומי. הממשלה היא הצרכן הגדול ביותר במדינה - מבצעת רכישות אזרחיות ב-40 מיליארד שקל בשנה. דבר ראשון צריך להרחיב את חובת הרכישה בישראל, שכיום נוגעת רק למשרדי הממשלה, לכל הגופים הציבוריים, כמו רשויות מקומיות, רשות הנמלים רשות הרכבות וכו'".

*מה לגבי פרויקטים של תשתית?

"צריך לאתר כמה פרויקטים עתירי עבודה מתוך רשימת הפרויקטים הקיימת, ולהכניס אותם לחוק עם מסגרת של זמנים. אני לא אוהב את זה שצריך לקדם פרויקטים באמצעות חוק, אבל פה זה הפתרון היחידי".

אבירי השולחן העגול

המפוטרים הם לא רק נתון סטטיסטי. "ישנו היום שאחרי המשבר", אומר בעניין זה ברוש, "ואז העובדים המפוטרים יהיו חסרים במפעלים, ויותר מזה - יהפכו לבעיה חברתית איומה. לכן, ביקשנו מהממשלה להגיע איתנו ועם ההסתדרות להסדר שעל פיו מפעלים יוציאו חלק מהעובדים לחל"ת, שבמהלכה יקבלו מהממשלה תשלום בגובה דמי האבטלה למשך כמה חודשים, וכל בעל עסק ישלים לעובדים את התנאים הסוציאליים. באוצר הסכימו להקצות סכום שנתי של 150 מיליון שקל לטובת החל"ת, ורק למפעלים שמעסיקים יותר מ-25 עובדים, וגם זה רק בפריפריה. אני מתנגד לזה - ההסדר צריך לחול בכל הארץ בלי קשר למספר העובדים ולענף, ואני מקווה שבפורום המשולש הבעיה הזאת תיפתר".

*אתה מאמין שהפורום ישרוד גם אחרי שאתה ועיני תעזבו את התפקידים שלכם?

"הכל תלוי באנשים, אבל אני מאמין בכוונות הכנות של כל היושבים סביב השולחן העגול. עיני ואני יודעים ששיתוף הפעולה בינינו טוב לאינטרסים שאנחנו מייצגים, בעיקר כי הוא מחלחל למטה, אל אנשי השטח. התקווה שלי היא שכשעיני ואני נעזוב את התפקידים שלנו, שיתוף הפעולה הזה יהיה מושרש בשטח.

*ואיך מתפקדת הצלע של ביבי בפורום?

"ביבי מבחינתי זו הגשמת חזון, שמאפשר לנו לפעול ביחד עם הממשלה. מה שחשוב הוא שאנחנו מגיעים להחלטות משותפות ומתגייסים להוביל אותן. בתחילת הדרך למשל עיני לא אהב את רעיון החל"ת. מרגע שהוא השתכנע הוא התגייס לרעיון. הוא מצדו שכנע אותי בעניין הפנסיה - שתעשיינים שלא שילמו פנסיה לעובדיהם יתחילו לשלם להם פנסיה בשיעור של 15%. 1.1 מיליון עובדים לא היו מכוסים בפנסיה מקיפה והיום הם מכוסים".

*אם כבר מדברים על פנסיה, מה יהיה בעניין קרנות ההשתלמות? הרי האוצר מדבר בלי סוף על רצון למסות אותן.

"ייתכן שבמציאות הקיימת היום צריך לשקול הטלת מס על הרווחים מקרנות ההשתלמות, כפי שהטילו מס על רווחים מניירות ערך. אני מדגיש - לא להטיל מס על ההפקדות לקרנות ההשתלמות, אלא על הרווח שנוצר מהן".

ברוש נוגע פה בנקודה רגישה מבחינת העובדים, ולמעשה נסוג בו מתמיכתו בעבר במאבק של עיני לשמור על הקרנות כעל פרה קדושה. הרעיון הוא להטיל מיסים על רווחים מהפקדות שלאחר החלת החוק אם וכאשר יתקבל, ולא על כספים שהופקדו בקרנות טרם החלתו. "לא מספיק למסות את הרווחים הללו אלא גם חשוב להקצות את הכסף לטובת ריווח של מדרגות המס ברמות הנמוכות, כך שיגדיל את ההכנסה הפנויה של העובדים המשתכרים שכר נמוך".

*ובכל זאת, אתה מטיל פה פצצה.

"חשוב להסביר שאני מדבר על נכונות לוותר במסגרת חבילה כוללת להוצאת המשק מהמשבר. במו"מ צריך תן וקח. במסגרת חבילה כוללת של צעדים להוצאת המשק מהמשבר, כל אחד צריך לתת את חלקו".

ייתכן שברוש מפריח פה בלון ניסוי ומשמן את הדרך עבור עיני תוך שהוא מתואם איתו, אם כי לשאלתנו השיב כי "עדיין לא העליתי את הרעיון הזה באוזני עיני". בהמשך לידיעה מקדימה לפרסום הראיון, אמר עיני כי אין סיכוי שיתגמש בנושא הזה, אולם ציין כי מדובר להערכתו במחלוקת שתיושב בהסכמה, מה שמחזק את התחושה שיש פה ניסוי מתוזמר היטב.

השלישייה עיני-ברוש-נתניהו (באמצעות נציגו, יובל שטייניץ) נראית להוטה לקבוע סטנדרטים חדשים של שיתוף פעולה. מה בעצם לוח המשימות של השולחן העגול? "כרגע אנחנו עוסקים בחידוש הצמיחה ובמניעת פיטורי עובדים, כשאנחנו מחויבים לתוכנית כלכלית שתגובש בסיוע אנשי מקצוע בתוך 30 יום ושתעלה לאישור בממשלה.

"סעיף שני קובע שהשולחן העגול ימשיך לדון בכל הבעיות החברתיות-כלכליות כדי לפתור אותן. אחת הבעיות שאני מתכוון להגיע לטפל בהן בכל הרצינות היא בעיית החינוך במדינה, כי אי אפשר להתעסק רק בטווח הקצר. אם עוסקים רק בכיבוי שריפות, לא בונים משק יציב".

*מה אתה חושב על הממשלה השמנה והיקרה שקמה לנו?

"אני חושב שממשלה רחבה בעת הזאת היא קריטית בגלל עומק המשבר. ממשלה רזה לא תוכל לעשות אף צעד משמעותי, כי היא לא תוכל להישען על אמון הציבור, וצריך יהיה לבצע מהלכים חשובים וכואבים". *

התוכנית להתנעת המשק

1. להחיל מחדש את החוק לעידוד השקעות הון, כדי שלבעלי עסקים ישתלם להשקיע בפתיחת או בהרחבת מפעלים, ובקליטת עובדים חדשים

2. להקים קרן מדינה לעסקים קטנים ובינוניים במיליארד שקל, ושהבנקים ימנפו אותה ל-5 מיליארד שקל, כשכל בנק ייתן הלוואות ללקוחות שלו בגובה של 16% מהמחזור

3. לבטח את סיכוני סחר החוץ. על המדינה לתת לבסס"ח ולכלל (שתי החברות היחידות המעניקות בארץ ביטוחי סחר חוץ) ביטוח משנה לטווח של עד שנה

4. להחיל חובת ביצוע רכישות ממשלתיות רק בשוק המקומי. להרחיב את חובת הרכישה בישראל, שכיום נוגעת רק למשרדי הממשלה, לכל הגופים הציבוריים במדינה

5. לאתר כמה פרויקטים תשתיתיים עתירי עבודה מתוך רשימת הפרויקטים הקיימת, ולהכניס אותם לחוק עם מסגרת של לוח זמנים

שרגא ברוש

* גיל: 55

* מצב משפחתי: נשוי 2

* מקום מגורים: רמת-גן

* השכלה: למד כלכלה ולומד עכשיו משפטים

* פרנסה: מנהל מפעל משפחתי בשם ברוש שיווק ושירותים, שמייצר סיבים סינתטיים לתעשיית השטיחים לייצוא. המפעל ממוקם באזור התעשייה ברקן

* תפקידים מרכזיים קודמים: יו"ר מכון הייצוא ומ"מ ראש עיריית רמת-גן בשנים 1996-2006

* עוד משהו: אוהב טיולי ג'יפים