עונשי מאסר ממושכים לאחים שהורשעו בהעלמת הכנסות והלבנת הון במאות מיליונים

שני אחים שהעלימו והלבינו הכנסות בסך כ-200 מיליון שקל שגרפו ממכירת כרטיסים מסופסרים לאירועי ספורט פופולאריים, בהם המונדיאל, וכן להופעות מוזיקה ברחבי העולם - נשלחו לעונשי מאסר ממושכים.

● החשדות, המעצר של המקורב והחשש מתיאום גרסאות: פרשת מאי גולן מסתבכת
● הדיל במינוי, ההחמרה בענישה ודעת המיעוט: השופט שיצא נגד המערכת מסכם כהונה

בית המשפט המחוזי בת"א גזר על האחים מנשה ואריק מור, שהורשעו בעבירות מס, מרמה, הלבנת הון וסחיטה באיומים, 78 חודשי מאסר בפועל (6.5 שנים) וקנס בסך מיליון שקל ו-68 חודשי מאסר בפועל (5.6 שנים) וקנס בסך 750 אלף שקל, בהתאמה. על השניים הוטל גם מאסר על תנאי וחילוט נכסים בסך 20 מיליון שקלים.

האחים מור, יחד עם שותף ישראלי המתגורר בספרד, הואשמו והורשעו בכך שהפעילו אתרי אינטרנט למכירת כרטיסים לאירועי ספורט ומוזיקה, אך למרות שהפעלת האתרים נעשתה באמצעות חברה ישראלית, לא דווחו ההכנסות לרשויות המס בסך של כ־45 מיליון אירו.

אנשי קש, הלבנת הון, והשמטת הכנסות בהיקף של 170 מיליון שקל

העלמת ההכנסות והלבנת ההון נעשו באמצעות הקמת מערך חברות ברחבי העולם ושימוש באנשי קש שיעמדו בראשן ויסוו את מעשיהם, וכן העברת כספים לחשבונות בנק בישראל על שם בני משפחתם, ובעיקר על שם חמיו של מנשה מור, אימם ואחיהם. חלק מהכסף המולבן שימש את האחים לרכישת נכסי נדל"ן באזור השרון ורכבים שנרשמו על שם בני המשפחה.

בית המשפט הרשיע את האחים ואת החברה בבעלותם בהשמטת הכנסות בהיקף של כ־170 מיליון שקל במשך חמש שנים, ובהשמטת סכום נוסף ב־2014. במישור האישי הורשעו האחים בהשמטת הכנסות בסך של כ־41 מיליון שקל. בנוסף, הורשעו השניים בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לאחר שהציגו מצגים כוזבים לבנקים בישראל, לפיהם מנשה מור "חסר כל", ובכך השיגו מחיקת חובות בהיקף של כ־6 מיליון שקל. בית המשפט קבע, כי ההפטר מחובות שקיבל מנשה מור מהווה "רכוש אסור" לפי חוק איסור הלבנת הון.

עוד הורשעו האחים בעבירות סחיטה באיומים, לאחר שהגיעו יחד עם אחרים שהציגו עצמם כ"שוטרים סמויים" לביתו של עובד לשעבר בחברה מתחרה ואיימו עליו. מנשה מור הורשע גם בזיוף ושימוש במסמך מזויף, לאחר ששלח למתחרים עסקיים מכתבים מזויפים כביכול ממקור משטרת אנגליה.

כתב האישום המקורי כלל גם שתי עבירות מרמה גדולות בגין פעילות האתרים, אך הפרקליטות חזרה בה מאישומים אלה במהלך ניהול המשפט. בנוסף, זוכו הנאשמים מחמת הספק מהשמטת הכנסות בשנים 2008-2009.

במסגרת הטיעונים לעונש הדגישה הפרקליטות, באמצעות עו"ד טל תבור מפרקליטות מיסוי וכלכלה, את התחכום, השיטתיות, השימוש בחוות דעת מקצועיות לשם הסוואת העסק, פרק הזמן הארוך שבו ניתנו דיווחי שקר, ריבוי הגורמים הפיננסיים שנוצלו, ואת הנזק המשמעותי לקופת המדינה.

התכנון, התחכום, השיטתיות וההסוואה

באי כוח הנאשמים, עו"ד ציון אמיר, חיים לוי וניר לזר, ביקשו להתחשב בעובדה כי העסק לא הוקם לצורך פעילות מרמתית מלכתחילה וכי הושג הסדר עם מס הכנסה לתשלום המס הנגזר מהעבירות. עוד נטען, כי הנזק לקופה הציבורית היה קל יחסית, שכן לא מדובר בהיקף ההשמטה אלא במס שלא שולם, שעומד על כ-8.2 מיליון על פי ההסדר עם רשות המסים.

השופטת טלי חיימוביץ', ציינה בגזר הדין כי "היקף הפגיעה בערכים המוגנים בעבירות המס, נמדד לפי היקפי הסכומים המושמטים, מידת התכנון, התחכום, השיטתיות וההסוואה של המעשים. בענייננו מדובר בפגיעה גבוהה בערכים המוגנים בכל הפרמטרים. בראש ובראשונה נוכח סכומי ההכנסות הגבוהים שהושמטו לאורך שנים רבות (הכנסות החברה בבעלותם בשיעור של כ-200 מיליון שקל והכנסות הנאשמים בשיעור כ-41 מיליון שקל)".

עוד הוסיפה השופטת, כי "הפגיעה בערכים מוגנים נובעת גם מהמבנה המתוחכם אותו יצרו הנאשמים על מנת להסוות את העסק ואת הכנסותיהם האישיות, העסקה הבדויה שרקמו ומצגי השווא בדיווחיה השקריים של החברה לרשויות המס... כל זאת תוך הסתייעות באנשי מקצוע, עורכי דין ורואי חשבון".

על יצחק מור, אחיהם של משה ואריק, נגזרו 3 חודשי מאסר בפועל (שייתכן שירוצו בעבודות שירות), 5 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 15 אלף שקל; על אמם ג'נט מועלם נגזרו 4 חודשי מאסר בפועל, 3 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 25 אלף שקל, ועל החברה שבבעלותם קנס בגובה 5,000 שקלים.

בנוסף הורה בית המשפט על חילוט בסך 20 מיליון שקל מתוך הנכסים שנתפסו - בהם שלוש דירות ובית - כאשר חלק מהרכוש מיועד להבטחת תשלומי מס.

החקירה נוהלה על-ידי יחידת ההונאה של מחוז מרכז במשטרת ישראל ויחידת יהלום של רשות המיסים. התיק נוהל על-ידי עו"ד טל תבור וטל פיינשטיין מפרקליטות מיסוי וכלכלה, בסיוע המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה.