שכירים? גם בשנה הבאה קרן ההשתלמות שלכם תהיה שווה פחות

איך זה עובד? ברוב המקרים, המבנה הוא כזה: אתם מפרישים 2.5% מהשכר שלכם, והמעסיק מוסיף עוד 7.5%. על הפקדות המעסיק ניתן פטור מלא ממס הכנסה (עד תקרה של 18,854 שקל בשנה), אבל ההטבה המשמעותית יותר היא הפטור המלא ממס רווחי הון על כל הרווחים שהכסף יצבור לאורך השנים. כל הרווחים גם הם פטורים ממס.

בחישוב של ריבית דריבית, לאורך שנים, זו הטבה של מיליוני שקלים. לכאורה הכסף נזיל שש שנים לאחר פתיחת החיסכון, אך רוב המומחים ממליצים לחכות כמה שיותר, ובמידת הצורך לפדות חסכונות אחרים או למצוא פתרונות חלופיים.

באוצר ניסו פעם אחר פעם לבטל או לצמצם את הטבת המס הגדולה הזו, ללא הצלחה. הטענה העיקרית שם היא שמדובר בהטבה רגרסיבית המיטיבה בעיקר עם בעלי הכנסות גבוהות. גם אם יש בה בסיס, היא כוללות גם מי שמרוויח כ-15 אלף שקל ברוטו בחודש.

אלא שגם אם האוצר לא מקבלים את מבוקשם וההטבה לא מבוטלת, לאט לאט היא נשחקת. למה? כי התקרה המזכה ממס לא עודכנה כבר יותר מ-20 שנה. בינתיים השכר עלה בקצב מהיר, וגם האינפלציה. אגב בניגוד לשכירים, אצל עצמאים התקרה כן צמודה למדד ומתעדכנת מדי שנה.

עדיין מדובר בהטבת מס משמעותית ובמוצר חיסכון אטרקטיבי לשכירים. אך בשני העשורים האחרונים הוא נשחק בכמחצית, ואם לא יחול שינוי, הוא ימשיך להישחק גם בעתיד.

בר לביא

שיעור זה, שמנוגד לכל עיקרון שמלמדים בפקולטות לכלכלה, ממחיש את הלך הרוח התקציבית בצה"ל גם ברמת המאקרו. בשעות האחרונות שלפני אישור תקציב המדינה בממשלה, סיכמו מערכת הביטחון ומשרד האוצר על הפחתה בהיקף גיוס המילואים לשנת 2026. מה שהיה חשוב לאוצר זה כמובן לחסוך מיליארדים לקופת המדינה. אבל האינטרס הכלכלי חבר לצורך של המילואימניקים בשגרה, אחרי שנתיים של סבבים.

השנה החדשה טרם נפתחה, וכבר עולה החשש באוצר שבצבא לא באמת מתכוונים לעמוד בסיכומים. לראיה, צווי 8 שנשלחו באחרונה לתחילת השנה, למשך יותר מ-70 יום - שווה ערך למכסה הגיוס השנתית עבור אותם משרתים, בהסתמך על טיוטות סיכומים קודמים בין האוצר למערכת הביטחון. בפרפראזה על השיר של משינה, בצה"ל גומרים ברבע שעה מילואים שצריכים להספיק לשנה.

עם צו 8 בתוקף, צה"ל לא מוגבל חוקית בהיקפי הגיוס, רק תקציבית. וכפי שאומרים באוצר בחמיצות, משרד הביטחון הוא היחיד מבין המשרדים שתקציבו נקבע בדיעבד. לא פעם נפרץ תקציב המדינה למימון תוספות לביטחון. לפעמים מכורח המציאות, אך לפעמים גם מחוסר תכנון נכון והקצאת משאבים בלתי יעילה. אין שאלה על נחיצות הלוחמים, אבל היקף הגיוס של כל היתר - במחלוקת. וכל עוד בצבא מתנהלים בתחושה שתקציב מתחדש אוטומטית - גם המילואימניקים לא יזכו לחזור לחיים נורמליים.

אורן דורי

מעבר למעבר בין גופים ומסלולי השקעה ללא אירוע מס, היתרון הגדול באמת של גמל להשקעה הוא למי שימתין וימשוך את הכסף מעל גיל 60, כקצבה (כמו פנסיה). מדובר על פטור מדהים ממס רווחי הון שיכול להגיע למאות אלפי שקלים ויותר.

אבל יש דגש חשוב: את תקרת ההפקדה השנתית לא תוכלו "לשמור" כדי לנצל בשנה הבאה. רק בשבועיים שנותרו עד סוף 2025. בכל שנה יש תקרת הפקדה שמתאפסת; לא ניצלת, פספסת.
ומשהו מבאס: ייתכן שבקרוב הסכום הפטור ממס יקטן משמעותית. ועדת הארביטראז' מסיימת בימים אלה לכתוב את הטיוטה הסופית של חשבון ההשקעה החדש, שלתוכו ייכנסו כל מכשירי ההשקעה לטווח קצר-בינוני (קרנות נאמנות, פוליסות חיסכון וגמל להשקעה). החקיקה כבר לא תיכנס לחוק ההסדרים הקרוב, אבל ייתכן שתושלם בשנה הבאה. במסגרתה, תופחת תקרת ההטבה הפטורה ממס בגמל להשקעה, אך ההנחה היא שלא תחול רטרואקטיבית. גם זו סיבה טובה לנצל את ההטבה הזו. לכו תדעו מה יהיה בשנה הבאה.

ואם לא השתכנעתם עד עכשיו: עד היום נצברו בקופות הגמל להשקעה 78 מיליארד שקל, זינוק של 80% בתוך שנתיים בלבד. אם כל כך הרבה אנשים חושבים שזה כדאי, תשקלו, אולי זה כדאי גם לכם.

נתנאל אריאל