שני אחים ישראלים - בסיוע שותף ספרדי - העלימו והלבינו הכנסות בסך כ-41 מיליון שקל שגרפו ממכירת כרטיסים מסופסרים לאירועי ספורט פופולאריים, בהם המונדיאל האחרון, ולהופעות מוזיקה ברחבי העולם, באמצעות אתרי אינטרנט. זאת, באמצעות הקמת מערך חברות ברחבי העולם ושימוש באנשי קש שיעמדו בראשן ויסוו את מעשיהם; וכן שימוש באמם, אחיהם ואחותם, על מנת להלבין את הכספים. הכסף המולבן שימש את האחים לרכישת דירות ונכסים רבים באזור השרון, אותם רשמו על שמות בני משפחה - כך נטען בכתב אישום שהגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה למחוזי בת"א, נגד האחים מנשה ואריק מור, וחברת "איי.אנ.טי.סי.או סרויס" שבבעלותם.
לאחים מיוחסות עבירות של קבלת דבר במרמה, שימוש במרמה, עורמה ותחבולה על מנת להתחמק מתשלום, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון, סחיטה באיומים, זיוף ועוד. כמו כן, נאשמים בפרשה רו"ח אהוד אנזל ואחותם גלית פאר, שהיו בעלי תפקידים בחברה בבעלות מנשה ואריק, ומיוחסות להם עבירות מס; וכן אמם של מנשה ואריק, ג'נט מועלם, ואחיהם הצעיר יצחק מור, המואשמים בעבירות הלבנת הון. בין היתר, כספים שהושגו בעבירה על ידי האחים מנשה ואריק הועברו לחשבונות על שמם.
כתב האישום מצייר מערך תרמיתי שפעל במשך כעשור - תחת ניהולם של האחים מנשה ואריק, ובסיוע אמם ג'נט, אחותם גלית פאר ואחיהם יצחק מור - במסגרתו נמכרו לרוכשים תמימים כרטיסים לאירועי ספורט והופעות בינלאומיות, אשר לעיתים לא סופקו ובמקרים אחרים נרכשו מספסרים וסופקו במחירים גבוהים מהמחיר הראשוני עליו סוכם.
הפרשה נחשפה במסגרת שיתוף פעולה בין ישראל למדינות זרות, ובראשן אנדורה.
אתרי אינטרנט למכירת הכרטיסים
מכתב האישום עולה, כי החל משנת 2008 החלו מנשה ואריק מור, יחד עם שותפם אייל בן נעים, אזרח ספרדי המתגורר בברצלונה, לפעול במסגרת מערך חברות העוסק במכירת כרטיסים לאירועי ספורט פופולאריים והופעות מוזיקה ברחבי העולם באמצעות אתרי אינטרנט. השלושה, נטען, הקימו מערך חברות שנרשמו במדינות שונות הנחשבות למקלטי מס - בהם אנגולה, איי אנגווילה הבריטית, קפריסין ואיי הבתולה, כאשר כבעלי החברות נרשמו במקרים שונים אנשי קש. המערך תופעל על ידי צוות עובדים שפעל ממשרדי חברת "אינטיקו" בנתניה ונוהל על ידי הנאשמים, וממשרד נוסף בחו"ל. צוות העובדים הפעיל מספר אתרי אינטרנט למכירת הכרטיסים, דרכם מכרו, ללא היתר רשמי, או הסכמי הפצה עם מועדוני הספורט, ההתאחדויות וארגוני הספורט השונים, כרטיסים - אשר על פי רוב כלל לא היו ברשות האחים מור טרם המכירה, אלא נרכשו על-ידי השניים מהמועדונים ומספסרים שונים, רק לאחר שלקוחות אתרי האינטרנט ביצעו את ההזמנות.
על-פי האישום, אתרי האינטרנט שהפעילו מנשה ואריק מור הציגו שורה של מצגים כוזבים על מנת להטעות את הרוכשים לחשוב כי הם קונים כרטיס המצוי במלאי, למושב מסוים באירוע; ואף נקטו בפעולות שונות על מנת למנוע את האפשרות שלקוחות שלא קיבלו כרטיסים יוכלו להכחיש עסקה מול חברת האשראי.
כך למשל, לעיתים נשלחו ללקוחות "הודעות הרגע האחרון" (Last Call) כוזבות בסמוך לשעת האירוע, לפיהם החברה ניסתה לשווא ליצור קשר עם הלקוח כדי לתאם מקום איסוף, ובשל כך רואה עצמה כמי שסיפקה את הכרטיס. במקרים בהם לא הצליחו האחים ושותפם למצוא כרטיסים במחיר שישאיר בידם רווח שלא יפחת מ-30%, היו נמנעים מרכישתם, על אף שכבר מכרו אותם ללקוחות. במקרים נוספים התקשרו סמוך לאירוע ללקוחות כדי ךבטל ביוזמתם את העסקה, ובמקרים אחרים יצרו קשר עם הלקוחות בסמוך לאירוע וביקשו מהם לשלם סכומי כסף נוספים, תוך התניה כי אם לא ישולמו, הכרטיסים לא יסופקו. באופן זה, ולאחר שבמקרים רבים הלקוחות השקיעו כסף רב כדי להגיע למדינה בה התקיים האירוע, שילמו הלקוחות כספים נוספים.
האישום מתייחס גם למכירה של כרטיסים למונדיאל האחרון שהתקיים בברזיל - אשר לא סופקו כלל ללקוחות שרכשו אותם. על-פי האישום, ניהלו האחים מו"מ מול חברות אשר ביקשו לרכוש בין עשרות למאות כרטיסים לאירוע המונדיאל, אשר התקיים בברזיל ב-2014, תמורת מאות אלפי דולרים או אירו. זאת, כשלא הייתה בידיהם זכות חוזית למול גורם רשמי כלשהו לכרטיסים. בהמשך, חתמו השניים על חוזים בהם מסרו כתובות בדויות, ונפגשו עם המזמינים כשהם מציגים את עצמם בשמות בדויים. כך, נטען, קיבלו מהחברות המזמינות את התשלומים עבור הכרטיסים, ואולם במועדי המסירה לא סופקו הכרטיסים והמזמינים התקשו לאתר את האחים.
בנוסף, מואשמים האחים מור בכך שטרם שובו של מנשה מור לישראל כתושב חוזר, לאחר שעזב את הארץ לפני שנים בהותירו אחריו חובות כבדים לבנקים, הציגו לנציגי בנקים שונים מצגי שווא על פיהם מנשה מור חסר אמצעים לפרוע את חובותיו. על סמך מצגים אלו, הסכימו נציגי הבנקים הנושים להסתפק בתשלום מקצת החוב ולסגור את תיקי ההוצאה לפועל כנגדו, תוך מחילת חובות בסך של כ-6 מיליון שקל.
אך בכך לא הסתיימו מעלליהם הפליליים של האחים. לפי האישום השניים פעלו גם להפסקת הפעלת אתר אינטרנט מתחרה, תוך שימוש באיומים והפחדות. בין היתר, נטען, שלחו השניים הודעת דוא"ל שנחתמה כביכול ע"י חוקר בריטי מטעם המשטרה האנגלית, בה נמסר למפעילי האתר המתחרה כי נגד החברה בבעלותם מתנהלת חקירה פלילית של היחידה המרכזית לפשעי מחשבים של משטרת אנגליה. בהזדמנות אחרת הגיעו השניים בלוויית ארבעה גברים לבית הוריו של אחד ממפעילי האתר המתחרה, טענו כי הם מלווים בשוטרים סמויים וכי עליו להתלוות אליו למשרדי חברת "אינטיקו" בנתניה, כדי להוריד את האתר המתחרה מרשת האינטרנט ולהפסיק את פעילותו.
לשניים מיוחסות גם עבירות הלבנת הון, לאחר שתפעלו מערך חברות בעולם, אשר חלקן נרשם על שם אנשי קש, לצורך העלמת הכספים מהמדינה והלבנתם. על-פי האישום, החברות שהקימו האחים החזיקו רשת חשבונות בנק ברחבי העולם אשר דרכם הועברו הכנסות מערך החברות אל חשבונותיהם הפרטיים בחו"ל, ומשם אל חשבונות בנק בישראל. הכנסות אלה עומדות על פי האישום על סך של כ-41 מיליון שקל. בכסף המולבן, כאמור, רכשו השניים נדל"ן בארץ.
הנאשמים, גלית פאר (האחות) ורו"ח אנזל, נטען, סייעו לאחים להשמיט הכנסות תוך שימוש במרמה עורמה ותחבולה, בהתחזות כלפי הרשויות כבעלי תפקידים בחברה וכמורשי חתימה. לפי האישום, השניים הציגו בפני המדינה מצג שווא, לפיו "אינטיקו" היא חברה ישראלית המספקת שירות לקוחות ותמיכה טכנית בלבד לחברת האם בספרד או באנדורה, וכי החברה מנוהלת על-ידם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
