ביהמ"ש: אסור לבנק לרשום "ליתר ביטחון" עיקול על כספים שלא ניתן לעקל

משה רבהון הפקיד כ-42 אלף שקל בחשבון נאמנות על שם פרקליטו, עו"ד מרדכי וייס בבנק מזרחי-טפחות. כשביקש להעבירם לחשבונו הפרטי התברר כי הבנק קיבל הודעת עיקול ממחלקת החניה בעיריית ירושלים לגבי כספים ונכסים של עו"ד וייס, בשל חוב אישי שלו בסך כ-6,700 שקל עבור דו"חות חניה.

בעקבות הודעת העיקול רשם הבנק בספריו עיקול על כספי הנאמנות, הגם שנמנע מלהעבירם בפועל לעירייה והודיע לה כי מדובר בכספי חשבון נאמנות, שאינם שייכים למעשה לווייס. הבנק סירב לאפשר לרבהון להעביר את הכספים לחשבונו הפרטי, והפנה אותו ואת פרקליטו לדאוג בעצמם להסרת העיקול כתנאי לשחרור הכספים.

רבהון עתר להצהיר כי הבנק מחוייב לשחרר את הכספים, ורק בעקבות פנייתו דאג הבנק למחיקת העיקול. המחלוקת נסבה על השאלה האם רבהון זכאי להוצאות ההליך ושכר-טרחת עורך דין.

הוראה מפורשת

השופטת שרון גלר-אהרוני פסקה לרבהון את הוצאות המשפט וכן 5,000 שקל שכר-טרחת עורך דין, אחרי שקבעה כי הבנק פעל שלא כשורה, גם אם התנהלותו תאמה את נהליו. "עצם קיומו של נוהל בנקאי פנימי אצל הבנק, לפיו יש לרשום עיקול הנוגע לבעל החשבון, וזאת גם אם מדובר בחשבון נאמנות ובכספים שברור כי אינם שייכים לבעל החשבון הרשום אלא לנהנה כלשהו, אין בו, לכשעצמו, כדי להכריע בשאלת תקינות התנהלותו של הבנק", קבעה.

היא הוסיפה כי מאחר שהצו והודעת העיקול לא איזכרו במפורש את חשבון הנאמנות, לא היה מקום כלל לרשום את העיקול על כספי הנהנה. היא צירפה את עמדתה לפסיקה הקיימת, ולפיה על הבנק להודיע לגורם המעקל שלא נתפסו אצלו כספים של הנאמן-החייב, אך לציין כי ישנם כספים בחשבון נאמנות שמנהל הנאמן. לכל היותר, קבעה, יכול היה הבנק לפנות לרשות המעקלת לקבלת הבהרות והוראות בעניין תחולתו של צו העיקול, אך זאת מבלי לרשום בספריו עיקול על כספי הנאמנות, כל עוד לא קיבל הוראה מפורשת המורה לרושמו למרות שמדובר בחשבון נאמנות.

הגנת יתר

אותה פסיקה, ציינה גלר-אהרוני, נתנה מענה לחשש הבנק מפני חשיפה לתביעת המעקל במקרה שלא יירשם העיקול והכספים יוברחו מהחשבון: הבנק יכול לפנות לרשות המעקלת כאמור ולקבל הבהרות בטרם יירשם העיקול, וכן להגביר את רמת הידיעה וההקפדה אצלו לגבי היות החשבון חשבות נאמנות אמיתי, שבו לא מופקדים כספי הנאמן.

"הבנק לא היה רשאי להגן על עצמו הגנת יתר בדרך של רישום העיקול 'ליתר ביטחון' על כספים שלא ניתן לעקלם, ועליו לקחת בחשבון כי עיקול שלא כדין של כספים, בוודאי לאורך תקופה, עלול לגרום ללקוחותיו לנזקים משמעותיים מסוגים שונים", קבעה. "לא מדובר בהטלת אחריות, עלות או טרחה גבוהים במיוחד על הבנקים. יש לזכור כי בעיקולים גורפים מסוג זה, לאו דווקא כשעסקינן בחשבונות נאמנות, טמון פוטנציאל נזק אדיר, בין לחייב עצמו ובין לצדדים שלישיים". (ה"פ 200056/08).