הפרילנסרים, שמעמדם הייחודי מחייב עצבים חזקים, נעים כעת בין חידלון מוחלט לאטרקטיביות נוסקת בעיני המעסיקים

במערכת הארגונית, הפרילנסרים הם בן חורג ; אך לעתים קרובות העצמאות והגמישות המאפיינים את עבודתו של הפרילנסר מלווים גם בתמורה העולה על זו של השכיר באותו ארגון

לפני כשנתיים, אחרי 6 שנים של עבודה כמנהלת שיווק שכירה, החליטה רונלי ברקי להפוך למנהלת תקשורת שיווקית עצמאית. עד לאחרונה היא הייתה מרוצה. "תחום השיווק תובעני מאוד, ואחרי שנה שבה ילדתי ולא ראיתי את בתי כמעט בכלל, החלטתי שאני רוצה לעשות שינוי", נזכרת ברקי. "כפרילנסרית נשארתי בשיווק, ונכנסתי גם לתחום העיצוב, ובעיניי זה היה ניסיון מוצלח מאוד. אמנם עבדתי המון שעות והיה לי פחות ביטחון כלכלי, מכיוון שכפרילנסר אתה כל הזמן צריך לדאוג לפרויקט הבא, אבל נהניתי מהגמישות בשעות העבודה, מהעניין ומהאתגר, וגם הרווחתי נהדר". בחודשים האחרונים התהפכה הקערה על פיה. "הרגשתי את המשבר בצורה מיידית וכואבת", אומרת ברקי. "שיווק היה אחד התחומים הראשונים שבהם חברות קיצצו בפרילנסרים. כתוצאה מכך, במהלך חמשת החודשים האחרונים, העבודה שלי הצטמצמה בצורה דרסטית, ובמשך חודשיים לא עבדתי כלל. זה היה קשה, ומאוד מתסכל".

במערכת הארגונית, הפרילנסרים הם בן חורג. אך לעתים קרובות העצמאות והגמישות המאפיינים את עבודתו של הפרילנסר, מלווים גם בתמורה העולה על זו של השכיר באותו ארגון. המשבר שעובר על המשק מחדד את מצבי הקיצון המאפיינים את הפרילנסרים, בין היתר משום ששכירים רבים מצאו עצמם במעמד זה בעקבות פיטוריהם, לעתים באותו ארגון ששילם את משכורתם ימים ספורים קודם לכן.

ג', שעבד עד לפני כשלושה חודשים כשכיר במכון לייעוץ אסטרטגי שיווקי, חשש מאוד משינוי הסטטוס שנכפה עליו עם פיטוריו, אך התבדה: "הפחידה אותי העובדה שכפרילנסר אשאר ללא תנאים סוציאליים, ללא זכויות וללא ביטחון כלכלי," הוא אומר.

לדבריו, "כיום אני עובד כ-50% פחות ממה שעבדתי כעובד מן המניין, אבל משתכר 40% יותר. המשכורת שלי לא נפגעה כי אני עובד בכמה מקומות, ואני לא מחויב לאף אחד מהם. יש לי יותר חירות ועצמאות, ואני מרגיש מוגן יותר מאשר חשתי כעובד. כיום האפשרות שיפטרו אותי נמוכה, גם בגלל שאני עובד לפי פרויקט, וגם בגלל שאני לא חלק מהפוליטיקה הארגונית, ולכן איני מאיים על אף אחד".

יחסי עלות-תועלת

ואכן, דני אבידור, מנכ"ל רדמץ', המפתחת מערכות לניהול ולגיוס כוח אדם, מעיד כי ניתן לראות מגמת עלייה בדרישת חברות לפרילנסרים: "מדובר בחברות גדולות וקטנות בארץ ובעולם, שבהן רואים - לצד הפיטורים המסיביים - תופעה של גיוסי פרילנסרים. זה בא לידי ביטוי בתחומים רבים, במקומות שבהם היו רגילים לעבוד על-פי ריטיינרים קבועים כמו משרדי עורכי דין ורואי חשבון, וגם במקצועות נוספים כגון גרפיקאים, אנשי מכירות, אנשי שיווק ועוד, שבהם עוברים לעבוד עם פרילנסרים פר חוזה או פר משימה".

הסיבה לתופעה ברורה - חיסכון בהוצאות: "כיום רוב הארגונים, גם אלה שרווחיותם לא ירדה, נמצאים בסוג של היערכות", מסביר אבידור. "בחברות רבות ההוצאה הגדולה היא השכר, וברגע שאתה, כמנהל, מצליח לשלוט בו, אתה מגדיל את יכולתך לשרידות העסק. קל וחומר לגבי חברות שנפגעו מהמשבר ושמעדיפות ללכת על התקשרות קצרת מועד".

ליאב גפן, מנכ"ל חברת שמרת הזורע, מסכים עם האבחנה ומיישם: "אני נעזר בפרילנסרים בתחומי יחסי ציבור, גרפיקה ועיצוב. מבחינתי זהו יתרון גדול לתקופת המיתון, בבחינת 'להפוך הוצאה קבועה להוצאה משתנה'. ברור לי שלהחזיק מישהו כזה בחברה יגבה עלויות גבוהות מדי, ולכן עדיף מישהו חיצוני שיוכל לתת לנו את השירותים בהתאם לצרכים המשתנים. יש פה יחסי עלות-תועלת".

גם בחברות היי-טק, בשוק ההון ובחברות סטארט-אפ יש ביקוש דווקא לפרילנסרים בתחומים מסוימים: "חברות רוצות כיום להוציא כמה שפחות כסף, ויחד עם זאת לעשות מה שמוטל עליהן", מסבירה רונית עמיעז, מנהלת משאבי אנוש בכרמל ונצ'רס, את המובן מאליו. "לכן יש נטייה לקחת יותר פרילנסרים, נניח בנושאי שיווק ו-IT של הארגון, כשהרעיון הנו ללכת לבודדים ולא לארגונים גדולים, ולשלם פחות".

דליה נרקיס, יו"ר קבוצת מנפאואר ישראל, מבהירה שלא מדובר במקשה אחת: "מצבו של הפרילנסר כיום תלוי בעיקר בתחום שבו הוא עוסק, ובמידת הביקוש הקיימת לתחום זה", אומרת נרקיס. "כיום כל מיני יועצים שנשכרו בארגונים לפיתוח ארגוני ועסקי או לתחומי רווחה מפוטרים עוד לפני שמפטרים את העובדים. לעומת זאת, קיים ביקוש ליועצים מתחומי טכנולוגיה, שיווק טכנולוגי, כספים וכולי, כאלה שהם בעלי תחום התמחות ספציפי, ושביכולתם לקדם את הארגון ולעזור לו".

אישיותו של האדם, יכולתו ונכונותו לשווק ולהתאים את עצמו לצורכי השוק, משפיעים על מצבו. "כעצמאי אתה צריך אופי חזק, ללמד את עצמך שיטות עבודה ולשווק את עצמך", אומרת ברקי, "כי אחרת לא תהיה לך עבודה. לכן בתקופה האחרונה לקחתי כל מה שיכולתי במחירים שיכולתי לעמוד בהם, ומכיוון שאני עובדת מהבית יש דברים רבים שאני יכולה להתגמש בהם; לעתים לא להרוויח, אך לדאוג לשמר את הלקוח".

גם גפן סבור שהיכולת להתגמש היא ממעלותיו הגדולות של הפרילנסר בתקופת משבר. "פניתי לכל הפרילנסרים ושאלתי אותם כיצד הם רואים את שנת 2009, ומה הם חושבים לעשות בנידון", הוא מספר. "כל אחד מהם הציע להפחית בהיקפי הריטיינר ובתעריפי השעות, ומבחינתי זהו בהחלט יתרון".

הסידור הזה, שנשמע אידיאלי לנותן העבודה, לא בהכרח מזיק לעובד. "אמנם יש לקוחות שמצמצמים כ-20% מהיקפי העבודה או שמורידים מחירים", אומר ג', "אבל אני יכול לעבוד במקומות נוספים. ולכן, מבחינתי המשבר הוא דווקא הזדמנות להרחבת הפעילות. בנוסף, אני מחזק קשרים עם לקוחות קיימים, ומשכנע אותם שבתקופה כזאת כדאי להם לייעל את המערכת שלהם דווקא באמצעות פרילנסר, שאין להם כלפיו כל התחייבות".

השוק מוצף

ומצד שני, הפרילנסרים נפגעים מהמשבר, לעתים לא פחות ואפילו יותר מהשכירים. "אנחנו מעסיקים בחברה פרילנסרים שהם ספקים קטנים, ופרילנסרים שהם אנשי מקצוע", מפרט נתי אברהמי, מנכ"ל קבוצת יעל תוכנה, "ולגבי שני הסוגים אנחנו משתדלים, בשל המצב, לעזור להם ככל האפשר - לדייק בתשלומים, למשל. אבל אין ספק שבתקופות לחץ הקרובים ביותר הם העובדים. ומבחינת הפרילנסר קיים בהחלט סיכון שקודם כול אדאג לעובדים. ולכן, אני אמנם משתדל לא לפטר, אבל אם אני צריך לשחרר פרילנסר שנתי תנדוד פחות מאשר בפיטורי עובד שכיר".

גם לגפן ברור שהפרילנסרים בחברה הם הראשונים שהולכים הביתה: "החיסרון הוא שאם התחום שהופנה למיקור חוץ אינו הכרחי לליבת החברה - פשוט מוותרים עליו. זה קל יותר הן מבחינה כלכלית והן מבחינה חוקית, מכיוון שאין יחסי עובד-מעביד, וזה בעצם לא פיטורים".

ואכן, פרילנסרים רבים מוצאים עצמם כיום ללא עבודה, בעיקר בגלל התחרות מצד גופים ממוסדים ומסורבלים יותר, אשר החריפה: "הפרילנסרים הקלאסיים, כמו יועצים, רואי חשבון, עורכי דין ואחרים איבדו את יתרונם התחרותי בשוק", אומר ירון מונד, מנכ"ל חברת הייעוץ אביב. "אם עד היום הפרילנסר היה מומחה בתחום מסוים, כזה שיכול לתת מחיר זול יותר מחברה ועדיין להרוויח, הרי היום החברות הגדולות רעבות, והן מתגמשות ויורדות במחירים, בנוסף על יתרונותיהן - כגון מאגר ידע, ניסיון, צוות מומחים ועוד" .

התחרות גוברת גם בגלל סממן מרכזי של המשבר - גל הפיטורים. "יש כיום בשוק המון אנשים שפוטרו, ומנסים מזלם כפרילנסרים", אומרת עמיעז. "נוצר מצב שבו השוק מוצף, דבר שמקשה על הפרילנסר עצמו".

"מצבו של הפרילנסר היום בהחלט לא חיובי", מחדדת עו"ד סיגל פעיל, שותפה במשרד אריאל שמר ושות' המתמחה בדיני עבודה. "כיום לאף אחד בשוק אין הצעות עבודה בשפע או הזדמנויות רבות, הן אם הוא פרילנסר והן אם הוא עובד מן המניין, כאשר בנוסף לכך הפרילנסר אינו נהנה מהגנה סוציאלית, ובהחלט מופקר מהבחינה הזאת. הוא פשוט מספק שירותים".

הבעיה אף מקצינה לאור תופעה חדשה שתופסת תאוצה: חברות מפטרות עובדים ומשאירות אותם כפרילנסרים באותו תפקיד בדיוק. "לאור המצב, יש יצירתיות יוצאת דופן של מעסיקים ושל עובדים על מנת לשמר מקור פרנסה", אומרת עו"ד פעיל, "וניתן לראות פורמטים חדשים של יחסי עבודה שבהם מעסיקים שהיו צריכים לחתוך במצבת כוח האדם הופכים עובד לפרויקטור, וממשיכים את ההתקשרות על תקן עצמאי".

מונד עומד על הדיסוננס הגלום בפורמט: "זהו מצב קטסטרופלי. כעובד אתה נמצא במקום עבודה מסודר, מקבל משכורת קבועה, אם יש מסיבה מזמינים אותך, ויום אחד אומרים לך שאתה פחות חשוב. בעצם החברה אומרת לך שהיא קונה שירות, ואם מחר לא נצטרך אותך - לא ניקח אותך. ואתה נאלץ להסכים בגלל מצב השוק".

על אף שלכאורה מדובר בפתרון פלא, המאפשר לחברה לחסוך בהוצאות ולעובד לשמור על משרתו, לא כולם מרוצים. נ', שפוטר לאחרונה מחברת השקעות במשרד רואי חשבון, וממשיך לעבוד בה כפרילנס, מחכה לרגע שבו יוכל לחזור ולעבוד כשכיר: "מבחינתי, להיות פרילנס הוא מצב של נחיתה רכה. ברור שזה טוב יותר מפיטורים", הוא אומר, "אבל זה בהחלט לא מצב שארצה להישאר בו. אני טיפוס שזקוק לביטחון כלכלי, וכל הסידור הזה של עבודה לפי פרויקט, מבלי לדעת מה יהיה הלאה, לא מתאים לי".

צרו איתנו קשר *5988