חוזרים מהאקזיט לגראז'

סייפן שנרכשה, והחברה-האם שלה שנקלעה לבעיות - לא אטרקטיביות לקרנות הון סיכון

1. בימים אלה, בהם האקזיטים מגיעים במשורה והנאסד"ק כמעט סגור בפני הנפקות טכנולוגיה, עולה הפופולריות של המושג "אקזיט הפוך". היזמים של שתי חברות ש-eBay רכשה במחירי שיא צפויים להשלים מהלך כזה בקרוב ולחזור ולקבל שליטה על הבייבי שלהם - אותו לא נטשו מעולם, גם תחת הבעלות של ענקית המכירות הפומביות המקוונות.

האקזיט המבושל יותר הוא זה של חברת StumbleUpon, שפיתחה מנוע המלצות בדמות סרגל כלים שמאפשר למשתמשים לגלות ולחלוק תוכן אונליין. לפני כשנתיים נרכשה החברה, בת ה-8 על-ידי eBay תמורת 75 מיליון דולר - סכום מפולפל למדי עבור חברה שגייסה 1.5 מיליון דולר עד לאותה נקודה. הקרנות, כך הוערך באותה העת, עשו על חלקן פי 10 על הכסף.

מייסדי החברה, גארת קאמפ וגאוף סמית', המשיכו לנהל אותה לאורך השנים הללו תחת האכסניה של eBay. כעת, השניים חברו למספר משקיעים, ובהם קרנות הון סיכון שהשקיעו בחברה בעבר, כמו Accel פרטנרס ואוגוסט קפיטל, ואנג'לים כמו ראם שיראם - וקיבלו בחזרה את השליטה בחברה.

לא ידוע כמה הם שילמו על המהלך - אולי מיליוני דולרים בודדים, אולי עשרות מיליוני דולרים ואולי eBay פשוט העניקה להם את החברה והקרנות הזרימו כסף לפעילות עתידית (זו האופציה הסבירה יותר). אבל זה גם לא משנה, מה שברור הוא ש-StumbleUpon מעולם לא החליקה בקלות בלועה של eBay, וכמו חברה אחרת שרכשה, סקייפ, היא נתקעה לה בגרון, אי-שם בדרך למערכת העיכול.

2. גורלה של סקייפ, בינתיים, פחות ברור. בעוד שקאמפ וסמית' מצאו לעצמם מממנים למהלך, ניקלס זנסטרום השבדי וג'אנוס פריס הדני, שייסדו את סקייפ ב-2003 ומכרו אותה ל-eBay שנתיים מאוחר יותר תמורת 2.6 מיליארד דולר, לא מצליחים למצוא קונה. הם עדיין מחפשים, אבל החברה-האם רוצה עבור סקייפ כ-3 מיליארד דולר, וזה סכום שלא פשוט למצוא קופצים עליו.

סקייפ, חברת תקשורת ה-VoIP, לא מתאימה עוד ל-eBay, שמנסה לקצץ בכל מקום אפשרי. כך, נוצר מצב משונה עבורה: היא מוצלחת למדי, אבל איננה בעסקי הליבה של החברה-האם ולכן היא לא מתוקצבת כהלכה ונחשבת לאבן רחיים על צוואר eBay.

לבד, מקווים מייסדיה, היא תוכל לפרוח. שתי החברות, התברר, היו כמו שמן ומים וסקייפ לא תרמה באופן ישיר ושניתן לכמתו לתנועה באתר eBay. ג'ון דונהיו, מנכ"ל eBay, גם אמר שהוא אינו מתכוון לכפות סינרגיות במקום שאין כאלה. ובמלים אחרות - מישהו רוצה לקנות?

הכניסה של קרנות הון סיכון, כמו אקסל ואוגוסט, לחברות מהסוג של StumbleUpon או סקייפ היא מעניינת ומתאימה למגמה שמתחדדת בחודשים האחרונים, לפיה הקרנות מעדיפות להשקיע בחברות בוגרות, וממעטות לפתוח ארנקים עבור חברות עובריות וצעירות, כאלה שמחפשות מימון במסגרת סבבי גיוס ראשוניים.

שתי החברות הללו הן גם הספין-אוף הקלאסי, שכן נוהלו בצורה נפרדת ולכן פשוט יחסית להפריד אותן ולנסות להציף ערך. היחידה שמפסידה מכל הסיפור היא eBay, ששילמה עבורן מחירים גבוהים, וכעת נאלצת למכור אותן בהפסד ניכר.

3.eBay ומסע הרכישות האגרסיבי והיקר שלה שמסתיים בקול ענות חלושה, היא רק דוגמה. יש חברות היי-טק רבות שנרכשו, לא התעכלו, שמרו על ייחודן לאורך השנים וכעת זהו זמן טוב לנסות ולרכוש אותן.

הארגונים הגדולים שביצעו את הקניות מחפשים דרך להתפשט מנכסים שאינם נמצאים בליבת עסקיהם ורק מכבידים על המאזן ומכערים את דו"ח הרווח וההפסד. הסיכוי של החברות לשרוד בבית הוא נמוך, אך כאשר הן יוצאות החוצה במסגרת האקזיט ההפוך, חלקן חוזרות להיות אטרקטיביות למשקיעים, חברות סטארט-אפ בוגרות ומבטיחות. ייתכן שאם חברה התמודדה בעבר על רכישת סטארט-אפ כלשהו והפסידה לחברה אחרת, שווה לה לבדוק את המצב כעת. אולי הנסיבות מאפשרות לה לבצע את הרכישה בסכומים נמוכים יותר.

לעתים נוצר מצב בו חברות שנרכשות יורדות ביגון שאולה יחד עם החברה שרכשה אותן, מכיוון שברוח התקופה היא נקלעה לקשיים. כך, לא מן הנמנע שד"ר בועז איתן, מייסד סייפן, ניסה לבדוק בחודשים האחרונים מהלך לרכוש את פעילות החברה, שהיא היום חלק מספנשן לאחר שהאחרונה שילמה עבורה 300 מיליון דולר במזומן ובמניות, או 65 מיליון דולר בנטרול המזומן שבקופתה. ספנשן נמצאת בהליך להגנה מפני נושיה, עם חובות של 2.4 מיליארד דולר.

לא ניתן לדעת מה היה עולה בגורלה של סייפן לו הייתה ממשיכה לצעוד בדרך עצמאית. דלתות מסתובבות, ייתכן שהיא הייתה בעצמה באותו מצב היום. ייתכן גם שקשה להפריד את פעילותה מספנשן ולרכוש אותה החוצה ולנסות להציל בכל זאת את מפעל החיים של איתן.

לצערה של סייפן ועובדיה, היא פחות אטרקטיבית היום לקרנות הון סיכון. הן נמנעות מהשקעה בחברות בתחום שלה, קניין רוחני של זיכרונות בלתי נדיפים, באופן עקרוני וסייפן גם מגלמת היום הבטחה נמוכה יחסית. לכן, הסיכוי שהקרנות יחזרו פתאום להיות משקיעות שלה הוא קלוש למדי. במקרים אחרים, חברות טכנולוגיה שנרכשו והחברה-האם נקלעה לבעיות הן הבשר שהן מחפשות.