כך תמצאו באתרי משרד האוצר נתונים להשוואה על החיסכון הפנסיוני שלכם

אחת הסוגיות החשובות בשוק הפנסיוני היא כיצד לבחור את הגוף המנהל שנפקיד אצלו את כספנו, במטרה למקסם עבורנו את החיסכון.

זוהי סוגיה מהותית שלרוב אין עליה תשובה חד-משמעית - רק בעוד חמישים שנה נוכל לספר לכם מה היתה הבחירה הנכונה להיום.

עלינו לבחור בגוף שמציע לנו תנאים טובים מאחרים, ולהערכתנו עשוי להשיג עבורנו תוצאות טובות ולשמור על יציבות לאורך השנים.

בגלל ריבוי הפרטים הדרושים לקבלת ההחלטה הרצינית הזו, כדאי להיעזר במומחה חיצוני - יועץ או סוכן (זכרו שלסוכני ביטוח יש זיקה לגופים מסוימים, שעימם יש להם הסכמי עמלות, והם אינם עובדים עם כל החברות בשוק).

אולם בכל זאת רצוי שתבדקו גם אתם, לפני הצטרפות לגוף מנהל זה או אחר, ותעקבו גם במהלך שנות החיסכון אחר התוצאות של הגוף הפנסיוני שאליו הצטרפתם, בהשוואה לחברות מתחרות ולשוק כולו. זה קשה אך אפשרי.

איפה מוצאים מידע:

חלק ניכר מהנתונים הנדרשים לעריכה של השוואה וביקורת כאלו זמינים לכל אחד ואחת מכם באינטרנט, בכמה מקומות:

1. אתרי האינטרנט של הגופים הפנסיוניים: גופים אלה נדרשים לפרסם באתרים שלהם נתונים כגון אחזקות הגוף המוסדי עד לרמת הנכס הבודד, ובאמצעותם ניתן לנתח את אופי ניהול הסיכונים באותו הגוף - למשל, האם מעדיפים שם להשקיע בחברות קטנות או בחברות גדולות.

2. מערכות ההשוואה באתר האינטרנט של משרד האוצר: גמל-נט, פנסיה-נט וביטוח-נט.

איזה מידע אפשר לקבל:

המערכות של משרד האוצר מציעות כמה סוגים של נתונים:

א. תרשימים וטבלאות למדידה ולהשוואה של תשואות חודשיות של קופות גמל, קרנות השתלמות, חברות ביטוח וקרנות פנסיה מקיפות חדשות וכלליות; ביצועים של התאגידים השולטים בגופים הללו; מדידה והשוואה של תשואות לפרקי זמן גמישים לפי סוג קופה בנקודות זמן רבות.

ב. השוואה של התשואות למדדי שוק נבחרים כגון מדד ת"א 25, ת"א 100, אג"ח ממשלתיות סחירות ועוד.

ג. טבלאות ותרשימים אודות הקופה המבוקשת, כולל נתוני הפקדות, משיכות, תשואות חודשיות נומינליות ואופן חלוקת הנכסים בה ועוד.

באמצעות לחיצה על הלינק של כל גוף מוסדי בטבלה הראשית ניתן להיכנס לפירוט חשוב לגבי כל אחד מהגופים, ולקבל פרמטרים מרכזיים נוספים לפי שלושה חתכי זמן: ל-12 החודשים האחרונים; לכל שנה קלנדרית (פירוט השנה הנוכחית, 2009, מספק נתונים מצטברים מתחילת השנה); והשוואה רב שנתית.

בפנסיה-נט ובגמל-נט ישנו פירוט לגבי היקף ההפקדות החודשיות לגוף המוסדי, התשלומים ששילם הגוף לעמיתיו לאותה התקופה (בתביעות ועוד) והיקפי ההעברות מהגופים.

נתוני ההעברות מספרים לנו אם מדובר בגוף מגייס בעל העברות נטו חיוביות - שיש אליו יותר מצטרפים מאשר עוזבים, או גוף שיוצא ממנו כסף לגופים מתחרים ויש לו העברות שליליות. עזיבה יכולה להיות בגלל אי-שביעות רצון, אך לא תמיד זה כך. היא יכולה גם לנבוע ממאמצים שיווקיים של הגוף המקבל או מסיבות אחרות.

בפנסיה-נט יש כמה נתונים חשובים נוספים, המופיעים בדפי הפירוט לגבי קרנות הפנסיה החדשות המקיפות והם נוגעים לתשואות האמיתיות שהשיגה הקרן הרלוונטית. למה הכוונה? בטבלה המרכזית בפנסיה-נט, בעמוד הבית, התשואה שמתפרסמת הינה התשואה של קרן הפנסיה. תשואה זו מורכבת למעשה משלושה מרכיבים:

א. התשואה על ההשקעות החופשיות בשוקי ההון.

ב. התשואה על סך תיק ההשקעות בקרן שכוללת את התשואה על ההשקעות החופשיות על כ-70% מסך נכסי הקרן, ואת התשואה של האג"ח המיועדות על כ-30% הנותרים.

ג. התשואה הדמוגרפית | שמצטרפת לנתוני התשואה ה"רגילים" אך היא מודדת את איכות ניהול הסיכונים הביטוחיים בקרן הפנסיה המקיפה.

לתשואה שמשקללת את התשואה על סך ההשקעות והתשואה הדמוגרפית קוראים התשואה הכוללת.

לפנסיה-נט נוספו לאחרונה גם פרטים אודות מסלולי ההשקעה של קרנות הפנסיה, אך מסלולים אלה עדיין אינם נפוצים.

למה כדאי לשים לב:

תשואה: התשואות הן אמנם הדבר הבולט ביותר במערכות אלו, אבל אנחנו ממליצים לכם לבחון את התשואה תוך התייחסות לרמות הסיכון בגופים השונים וכן להתייחס לאופי ההשקעה השונה בכל גוף וגוף. כלומר, להשוות גוף מסוים בגופים דומים לו, תוך התייחסות גם לאלוקציה של תיק ההשקעות בתיק.

דמי ניהול: אתרי ההשוואה של האוצר מספקים את נתוני דמי הניהול הממוצעים שנגבו בכל אחד מהגופים הפנסיוניים בשנה הקלנדרית האחרונה. אמנם סביר להניח שנתון זה אינו תואם את דמי הניהול שאתם משלמים באופן אישי, אבל הוא מאפשר לכם לדעת את רמת המחירים בגוף זה או אחר ביחס לשחקנים אחרים בשוק הפנסיוני.

איפה מושקע הכסף:

שורה ארוכה של נתונים המופיעים בפירוט המיוחד לגבי כל גוף פנסיוני מגלים לנו את האלוקציה של התיק המוסדי. נתונים אלו שופכים אור על רמת הסיכון של נכסי הגופים הפנסיוניים, על רמת הפיזור בתיק בין אפיקי השקעה שונים, על השקעות בארץ או בחו"ל ועוד. כמו כן, תמצאו בפירוט הנוסף נתונים לגבי השיעור וההיקף של ההשקעה של הגוף המוסדי בנכסים לפי ארבעה חתכי סיכון:

1. רמת סיכון נמוכה: נכסים המושקעים באג"ח ממשלתיות ובפיקדון חשכ"ל (קיים רק בקופות גמל מבטיחות תשואה), מזומנים ושווי מזומנים.

2. רמת סיכון גבוהה יותר: היקף ההשקעה באג"ח, בהלוואות ובפיקדונות בדירוג BBB ביחס לתיק ההשקעות הכולל.

3. רמת סיכון גבוהה עוד יותר: ההיקף והשיעור של ההשקעות במניות.

4. רמת הסיכון הגבוהה ביותר: השקעות לא מובטחות.

מי עוד מציע את המידע:

המערכות של האוצר אינן היחידות ברשת, וישנן עוד כמה מערכות השוואה פרטיות, אולם אלה הן מערכות אובייקטיביות המבוססות על מידע זהה ומחייב, המועבר לאוצר ללא מניפולציות, ישירות מהגופים המנהלים.

איך להתמצא במערכות המידע של משרד האוצר

מהם הנתונים שיש לבחון ומה ניתן ללמוד מהם על הגופים המוסדיים באמצעות אתרי ההשוואה? מהם הנתונים החשובים יותר שיכולים לשמש אתכם לקבל החלטה מושכלת יותר מבעבר בנוגע לחיסכון הפנסיוני שלכם?

בעמוד הכניסה לכל אחד מאתרי ההשוואה האמורים ישנם כמה נתונים מצרפיים לגבי כל השוק - שוק הגמל וההשתלמות בגמל-נט, שוק קרנות הפנסיה החדשות בפנסיה-נט, ושוק הפוליסות המשתתפות ברווחים ופוליסות מסלולי ההשקעה (כלומר רק לגבי פוליסות שנמכרו החל מ-1992) בביטוח-נט.

בדף הבית של כל אחד ממנועי ההשוואה הללו תמצאו מנועי החיפוש שניתן להיעזר בהם, באמצעות חיפוש רגיל או חיפוש מתקדם, כדי לבחור גוף מסוים, קופה מסוימת או קבוצה ששולטת בגוף המוסדי המסוים. בגמל-נט ניתן לבצע חיפוש גם על פי פרמטרים.

מתחת ללשוניות המנועים האלו, נמצאת חלונית המאפשרת לכם לבחור את הקופה או הקופות שברצונכם לבחון את תוצאותיהן, או לחלופין את כל שוק הקופות מאותו סוג שבכוונתכם לבחון, או את כל הקופות, הקרנות או חברות הביטוח או הפוליסות שאתם רוצים לדעת את תוצאותיהם.

מתחת לחלוניות לבחירת הגוף מופיעות שתי חלוניות לבחירת התקופה שלגביה אתם רוצים מידע (יש נתונים חודשיים החל מינואר 1999).

הנתונים המעניינים מתחבאים

הנתונים המעניינים ביותר נמצאים בדפים המפורטים על הגופים שבחרתם. שם תמצאו טבלה שמציגה שורת נתונים: תשואות נומינליות ברוטו (לפני דמי ניהול וללא שקלול העלייה במדד המחירים לצרכן) לפי חתך חודשי, ותשואה מצטברת מתחילת שנה או בכל תקופת זמן אחרת שבחרתם לצורך הבדיקה.

את התשואות של הגופים המנהלים כדאי לבחון לא רק לאורך חודש-חודשיים ואפילו לא לאורך שנה-שנתיים, אלא לתקופות זמן ארוכות יותר. כך, תקבלו מושג האם ניהול ההשקעות של הקרן, הקופה או החברה, משיג תשואות גבוהות או נמוכות יותר בהשוואה לענף, למדדי שוק מובילים או לגופים מתחרים מסוימים.

כדאי לבחון את ביצועי הקופה כמה שנים אחורה, ועדיף לכלול בתקופת הבדיקה תקופות גאות בשוקי ההון לצד תקופות שפל.

לצד עמודות התשואה ישנן שלוש עמודות חשובות ביותר שיש לבחון אותן יחד עם התשואה על מנת לקבל תמונה מלאה יותר לגבי האופן בו הושגה התשואה. מדובר בשלושה מדדי סיכון, שפותחו במשותף על ידי אגף שוק ההון באוצר ומרכז קיסריה, והם מחושבים בשקלול נתונים מחמש השנים האחרונות: מדד אלפא שנתי, מדד שארפ לריבית חסרת סיכון ומדד שארפ לתשואה חציונית בכלל השוק הרלבנטי.

1. מדד האלפא (ALPHA) משקף את המרכיב הנוסף בביצועים שאינו נובע מחשיפה ישירה לגורמי הסיכון העיקריים אלא מיכולתו של מנהל ההשקעות בגוף המוסדי לנהל את ההשקעות לאורך זמן. כלומר, מדד אלפא משקף את יכולת מנהל ההשקעות להשיג תשואה עודפת על מדדי השוק.

2. מדדי שארפ בוחנים את היחס בין תשואה לסיכון. ככל שתוצאות מדד השארפ גבוהות יותר, כך היחס בין הסיכון לתשואה טוב יותר. האוצר מספק באתריו נתוני שארפ ביחס לריבית חסרת הסיכון וביחס לתשואה בענף הרלוונטי.

3. מדד הנזילות, שמשקלל את סוג הנכסים המוחזקים נכון ליום הדיווח בגוף הפנסיוני המסוים. נתון זה מספק אינדיקציה לגבי שקיפות ואמינות תמחור נכסים אלו כשככל שתוצאת המדד נמוכה יותר כך תוצאות המדדים האחרים פחות מהימנה.