המלחמה של אובמה במקלטי המס תפגע גם בקרנות גידור וקרנות השקעה פרטיות בהן שותפים ישראלים

[להרשמה לניוזלטר עסקים מתעוררים] נשיא ארה"ב מקווה להפחית את נטל המס מעל מעמד הביניים וכן את שיעור המס על חברות באמצעות תקיפת השימוש במקלטי מס, אשר ההפסד שגורם לאוצר האמריקני נאמד ב-100 מיליארד דולר

עוה"ד הנרייט פוקס והראל לוקר

ב-3 במארס הוצגה מטעם הנשיא אובמה הצעת החוק להפסקת ניצול לרעה של מקלטי מס. הטענה היא שחקיקה כזו תגדיל בביליוני דולרים את ההכנסה ממסים מכל אותם אמריקאים אשר ממקמים את חברותיהם במקלטי המס כדי להימנע מתשלום מס בארה"ב או לעכבו. קובעי המדיניות האמריקנים מקווים להפחית את נטל המס מעל מעמד הביניים וכן את שיעור המס על חברות באמצעות תקיפת השימוש במקלטי מס, אשר ההפסד שגורם לאוצר האמריקני נאמד ב-100 מיליארד דולר.

עם זאת, אם אכן ייעלו המיסים על מבני ההשקעות הללו, סביר להניח שהדבר יביא לנסיגת המשקיעים, במיוחד מקרנות גידור וקרנות השקעה פרטיות, שביניהן אלו המנוהלות על ידי ישראליים, אשר תלויים במידה ניכרת במשאבים אמריקנים ויספגו פגיעה קשה על ידי התכנית של אובמה.

תכנון המס האופייני לקרנות גידור וקרנות השקעה פרטיות כולל לעתים חברת "offshore blocker". הדבר נובע מכך שקרנות פנים-מדינתיות רגילות נתונות לשיעור מס גבוה יחסית של 35-40% וכן לנתח נוסף של מס כאשר מחולק דיבידנד. שותפויות מס מוגבלות ו-LLC (Tax transparent limited partnerships and LLC's) נוצרו כדי להימנע ממיסוי דו שלבי זה, כך שמשקיעים- שותפים בקרנות אלה- ימוסו רק פעם אחת בגין חלקם הישיר מהרווחים.

נוסף על כך, יצירת חברה זרה שיכולה לתפקד כחוסמת מס ("blocker") בהקמת קרן השקעות, טומנת בחובה השקעות יעילות אף יותר מבחינת תכנון מס עבור משקיעים זרים ופטורים ממס אמריקאי, הודות לכללי מס מיוחדים החלים עליהם. אותם משקיעים המבצעים השקעתם באמצעות החברות החוסמות - שלעתים מתפקדות כמנוע של הפעילות בקרנות- אינם נחשבים כשותפים לפעילות העסקית לצורך המס האמריקאי.

עבור המשקיעים הפטורים ממס אמריקני, חלקם בהכנסה מהחברה החוסמת נחשב להכנסה פאסיבית מדיבידנד ואותם מרוויחים אמריקנים בדרך כלל לא ימוסו על סוג ספציפי זה של הכנסה. משקיעים זרים הפועלים באמצעות החברות החוסמות יזכו בהזדמנות להימנע מתשלום מס אמריקאי מאחר ולא יהיה בכך "עסק או עסקה הקשורים באופן מהותי לארה"ב".

חברה חוסמת הפועלת במקלט מס כפופה למערכת המס האמריקאית רק בהיבט של ההכנסה מהשותפות, ובלבד שהפעילות בארה"ב- אם קיימת - אינה נחשבת לפעילות היוצרת עסק או עסקה אמריקנית. ניתן לנתק את החברה החוסמת מארה"ב במספר דרכים פשוטות. אם מנהל הקרן פועל בארה"ב, ולרוב הוא אינו חלק מחברה חוסמת, הוא משלם מס על חלקו בהכנסה בארה"ב. כמו כן, "דמי הצלחה" נתונים לדחיות מס והטבות משמעותיות.

המדינה בה ממוקמת החברה החוסמת - שבה נעשה שימוש על ידי מספר רב של קרנות גידור ישראליות- נתונה לבדיקה קפדנית אשר רק תלך ותגבר כאשר ייכנס לתוקפו החוק נגד מקלטי מס.

ההצעה החדשה שמה לה למטרה השקעות של אזרחי ארה"ב במדינות זרות, ותנאיה מאלצים בעקיפין את אותן מדינות להסיר עצמן מ"הרשימה השחורה" של הOECD על ידי הכפפתן לכללי השקיפות. מדינות "הרשימה השחורה" נחשבות כמכשול למאמצים הבינלאומיים במלחמה בהלבנת הון, כמימון לטרור ו/או בסיס להעלמות מס.

החקיקה החדשה מטילה מיסים על מנהלי חברות זרות המנוהלות מארה"ב אם הן חברות פנימיות; שנית, היא מטפלת בפרצות המס על דיבידנדים, המאפשרות לקרנות גידור בקלטי מס להתחמק מתשלום או מדיווח בארה"ב; שלישית, היא מרחיבה את דרישות הדיווח מקרנות גידור ומחברות נשלטות זרות, כך שכוללות תושבי ארה"ב שאינם בעלי אותן חברות, אך ייסדו, העבירו או קיבלו נכסים, או הפיקו רווחים מאותן חברות נשלטות זרות.

לבסוף, ההצעה מרחיבה את דרישות השקיפות ממשלמי מיסים אמריקאיים המחזיקים בקרנות זרות או בקרנות הקשורות לפעילות זרה. דרישות הדיווח והתשלום הנרחבות מהוות מעמסה כבדה ותבאנה לתגובה חזקה מצד משקיעים אמריקאיים, אשר רבים מהם בסופו של דבר יימשכו השקעותיהם ממבנים אלה.

מכת ההגבלות הנלהבת על מקלטי מס בוחרת להתעלם מהעובדה כי מספר רב של מדינות מקלטי מס כבר נרתמו למאבק ה-OECD בהלבנת הון ומיישמות את כלליו. באופן מסורתי, ארה"ב אינה מתייחסת לתכנוני המס המתבצעים בחברות בדלוור שבאדמתה. בינתיים, לוקסמבורג וכמה מדינות נוספות מתכוננות להגעת פליטים מארה"ב ומציעות הזדמנויות ופתרונות של האיחוד האירופי שאובמה טרם גילה. וכן, המלחמה במקלטי מס שכחה כמה כשלים אחרים כמו זה של תחליפי הדיבידנד; כך שיש עוד תקווה.

הכותבים הם שותפי מיסים במשרד ש. פרידמן ושות' ומתמחים במיסוי בינלאומי.