"היכולת של חברות ויזמים לשרוד תלויה ביכולתם לפעול בלי לחשוב באובססיביות על מחר בבוקר"

כך אמרה ל"גלובס" ארנה אנג'ל, סמנכ"לית תכנון וקיימות בשיכון ובינוי ; טלי נחושתן, מנכ"לית שיכון ובינוי סולאריה: "עצם התקנתה של מערכת סולארית בעסק או בבית יוצרת מודעות של דיירי המבנה לנושא צריכת החשמל"

"העולם העסקי מתחיל להפנים, שמי שלא יפעל בדרך שתכבד את הסביבה הטבעית ואת בני האדם שחיים בה לא יוכל להצליח, ובעוד שנים בודדות כבר לא יהיה לו מקום בכלכלה". כך אמרה ל"גלובס" ארנה אנג'ל, סמנכ"לית תכנון וקיימות בשיכון ובינוי מקבוצת אריסון.

* הדאגה לאיכות הסביבה היא משהו אמיתי, או שזה טרנד חולף של העולם העסקי?

עד לפני מספר שנים, מי שהעז לדבר על אנרגיות מתחדשות, בנייה ירוקה, פעילות כלכלית מתוך אחריות חברתית וכיו"ב, נחשד מיד כ-"מחבק עצים" תימהוני, שאין לו מקום בעולם העסקי האמיתי. היום, מי שלא מתחיל להפנים, שאלה התחומים בהם תעסוק כלכלת העתיד, ומי שממשיך להתנהל כאילו אפשר לגזול מהעולם את המשאבים שלו, ולהשתמש בהם לטובת פלח אוכלוסיה זערורי, בלי לחשוב מה אנחנו משאירים אחרינו - הוא מי שנחשב קצת תלוש.

* חברה וותיקה מסוגלת לעשות את השינוי שאת מדברת עליו?

אם במהלך עשרות השנים בהן החברה הזו קיימת, היא לא הייתה יודעת להשתנות ולהתחדש עם כל התמורות הדרמטיות שעברו כאן בשנים האלה, היא לא הייתה מגיעה למעמדה היום. זו המהות של חשיבה לפי ערכי הקיימות. כשפועלים מתוך הבנה, שתכנון ובנייה הם דברים שנעשים לטווח ארוך, וכשלומדים לחשוב על מה הציבור יצטרך וירצה בעוד שנים, יש גם הצלחה כלכלית ויכולת להתקיים כגוף כלכלי לאורך שנים ארוכות. עכשיו, יש לנו זכות להתאים את עצמנו שוב לעולם הכלכלי והחברתי של מחר - עולם, שבו גופים כלכליים שורדים ומצליחים רק אם הם מתנהלים באחריות כלפי המשאבים הטבעיים של העולם, ובשקיפות ובאחריות כלפי החברה האנושית שבה הם פועלים.

* האם זה לא תפקידה של המדינה לחשוב לטווח ארוך? זה באמת תפקיד שמתאים לגופים כלכליים פרטיים?

חברה בסדר גודל של שיכון ובינוי היא חברה שמספקת שירותים לכל מי שחי כאן, וכל ישראלי הוא, למעשה, לקוח שלה, בדרך כזו או אחרת: כולם חיים בדירות, כולם עובדים בבניינים, כולם נוסעים בכבישים, כולם משתמשים בתשתיות לאומיות - מצבה של החברה הישראלית ושל מדינת ישראל משפיעים באופן ישיר על היכולת של חברה כזו לשגשג. העולם העסקי והסביבה לא מתנהלים במקביל - הם קשורים זה בזה. התפיסה, שיש בעלי הון מצד אחד, והחברה והסביבה מהצד השני, עוברת מהעולם - לכולנו אין משאבים לבזבז, כולנו שותים את אותם מים, וחיים על אותה אדמה, ואם הם מורעלים או מסרטנים או נגמרים, כולנו סובלים, אם אנחנו טייקונים של וול-סטריט או אם אנחנו איכרים סיניים שמרוויחים דולר בחודש.

* יש היגיון כלכלי בהשקעה בתחום הבנייה הירוקה או איכות הסביבה, או ברגע שיגיע ה- "חשבון" בעלי ההון ייבהלו ויחזרו להתנהלות המוכרת מהעבר?

בתהליך המעבר מעולם של "כסף נייר" ובורסות לעולם בו הכלכלה במספרים משקפת את המציאות הכלכלית, היכולת של חברות ויזמים לשרוד את השינוי תלויה, בראש ובראשונה, ביכולתם לראות ולפעול לטווח ארוך, בלי לחשוב באובססיביות על השורה התחתונה של מחר בבוקר. זו אחריותם של בעלי ההון ושל חברות מובילות, אבל זו גם אחריות שעלינו לקבל על עצמנו כחברה. כולנו צריכים ללמוד איך להפסיק ולשפוט גופים כלכליים רק ע"פ מדדים, שהוכיחו עצמם כלא מאוד מהימנים.

כולנו ראינו איך הבורסות יכולות לייצר מצג שווא של שגשוג, כשמתחת לפני השטח מתקיימת מציאות אחרת - ועדיין, אנחנו ממשיכים להתבונן בהשתאות על הרווחים וההפסדים המיידיים שאותן בורסות מציגות לנו, כאילו זו הדרך היחידה לבחון הצלחה או כישלון בעולם העסקי. הגיע הזמן, שגם אנחנו נלמד להתבונן על מונחים של הצלחה וכישלון בעיניים אחרות - במבט, שלוקח בחשבון גם מדדים כמו: יציבות, אחריות, מורשת ואחרים, מדדים שאינם משתנים בתזזיתיות ובאקראיות כמו המדדים שקבעו עד כה, והדורשים בחינה לאורך זמן.

* ומה לגבי תוכניות לעתיד?

"התוכניות שלנו הן, קודם כל, ללמוד יותר את תחום הקיימות, ולהפנים את הערכים שלנו - כמנהלים וכעובדים, כדי שנוכל להוביל את התחום בישראל, ולשנות איתו את סביבת החיים של כולנו. הכוונה היא לשנות את הדרך שבה אנחנו חושבים ומתנהלים בכל נושא: מכמות החשמל, המים והנייר שאנחנו צורכים במשרדים שלנו, ועד לניצול של אור השמש לאנרגיה מתחדשת ולחיסכון בחשמל בבתים שאנחנו בונים - הכול קשור זה בזה.

מעבר לכך, אני מאמינה, שכחברה מובילה, שיש לה נגיעה כמעט לכל ישראלי, אנחנו באמת יכולים לשנות באופן משמעותי את סביבת החיים שלנו. חברות בסדר גודל כזה, צריכות לא לחשוש להתייחס אל עצמן כאל גופים שמשאירים אחריהם מורשת ארוכת טווח. אנחנו יכולים להפוך את הסביבה שלנו ליותר נקייה, יותר בריאה ויותר מכבדת - בלי מלים גבוהות, אלא פשוט בדרך שבה אנחנו מתנהלים עם עצמנו, עם העובדים שלנו, עם הספקים שלנו ועם הלקוחות שלנו, בדרך שבה אנחנו בונים, בדרך שבה אנחנו בוחרים באילו פרויקטים להשקיע ובדרך שבה אנחנו חושבים ולוקחים אחריות על מה שאנחנו משאירים כאן אחרינו.

מודעות לנושא צריכה החשמל

בתום השנה שעברה הודיעה שיכון ובינוי Environment מקבוצת שיכון ובינוי על כניסה לשוק המתקנים הסולאריים לייצור חשמל. זאת, באמצעות הקמת חברת סולאריה, שתעסוק בשיווק, תכנון, מכירה והתקנה של מערכות פוטו וולטאיות לייצור חשמל.

"שיכון ובינוי סולאריה היא חלק מהחזון והאסטרטגיה של שיכון ובינוי ליצירת סביבת חיים בת קיימא, תוך איזון בין האינטרס הסביבתי החברתי והכלכלי בפעילותיה השונות בארץ ובעולם. החברה מאמינה כי יש לאפשר לכל בית ובית עסק בישראל להתקין מערכות סולאריות פוטו וולטאיות, שיתרונן הוא גם בחיסכון פליטת גזי חממה וגם בשינוי הרגלי צריכה וחיסכון בחשמל בכלל", אמרה ל"גלובס" טלי נחושתן, מנכ"לית החברה.

נצין כי בראשית השבוע הודיעה סולאריה כי היא תתקין 3 מערכות סולאריות על גגות מעונות הסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב. זאת, על-פי קצב התקדמות פרויקט מעונות הסטודנטים שמקימה זרוע הנדל"ן של הקבוצה, שיכון ובינוי נדל"ן.

* מה המשמעות הסביבתית של גג סולארי?

מערכת סולארית, המותקנת על גג מבנה מסחרי או ביתי, מאפשרת לדיירי המבנה לצרוך חשמל "ירוק", שאינו מזהם את הסביבה כמו חשמל המופק מתחנות כח פיחמיות. חשמל סולארי מופק מאנרגיה מתחדשת, אור השמש, במערכות מבוססות סיליקון (חצאי מוליכים); מדובר בטכנולוגיה ידידותית לסביבה, שעובדת ביעילות ואמינות עשרות שנים ללא תקלות.

* כיצד מערכת פוטו וולטאית תורמת לסביבה?

המערכת הפוטו וולטאית מקטינה את התלות שלנו במקורות אנרגיה מזהמים שאינם מתחדשים כמו פחם ונפט, מפחיתה את התלות של משק האנרגיה הישראלי במקורות חיצוניים ומאפשרת לכל בית אב להפיק אנרגיה בצורה עצמאית מאור השמש. המערכת הסולארית אינה צורכת קרקע יקרה, אלא משתמשת במשאבים "מבוזבזים", כמו גגות ריקים, ואף מאפשרת הצללה וחיסכון בשימוש באנרגיה במבנה.

המערכות הסולאריות תורמות להקטנת פליטות גזים מזהמים וקיטון בתופעות הלוואי של פליטות אלה (תחלואה, שינויי אקלים ועוד).

* איזה סובסידיות נותנת המדינה למי שמתקין מערכת על הגג ומה קורה בעולם?

לכל יזם שישקיע ויתקין את המערכת על גג ביתו או על גג העסק שלו, יינתן השנה תעריף גבוה של 1.97 שקל לכל קילוואט מיוצר. תעריף זה צמוד למדד המחירים לצרכן, מובטח מחברת החשמל למשך 20 שנה ומאפשר להחזיר את ההשקעה במערכת תוך 8-11 שנים.

בעולם, בנוסף לתעריף, קיימים גם אפיקי מימון "ירוקים", הטבות במסים ותשלומי ארנונה, זיכויי מס ועוד.

* האם למערכת יש תרומה חינוכית?

עצם התקנתה של מערכת סולארית בעסק או בבית יוצרת מודעות של דיירי המבנה לנושא צריכת החשמל. מחקרים מראים כי אחרי ביצוע התקנה של מערכת כזו, יש שינוי בהרגלי הצריכה של הדיירים כתוצאה ממודעות לנושא - הם מכבים אורות בעת יציאה מהמשרד אפילו לכשעה וכן מקפידים על כיבוי מזגנים ומכשירים מיותרים. כנ"ל עם ילדים - הם מקפידים לבדוק כמה המערכת ייצרה לעומת כמה הם השתמשו.

* מה קורה בעולם בתחום?

בגרמניה, ספרד וארה"ב הותקנו כבר למעלה מ-2 גיגוואט של אנרגיה סולארית, בעיקר באמצעות מסלולי מימון יחודיים שהתוותה המדינה, ומתן סובסידיות מתאימות. בספרד הותקנו עד כה כ-1,800 מגוואט ב-4 שנים בלבד.