מלכה נולדת

*יעל דקלבאום, Ground Zero, אלבום בהוצאת התו השמיני. הופעה בבארבי בתל אביב, יום ד' 22.04. במילה אחת: שלמות

לבת הרכב "הבנות נחמה", יעל דקלבאום, יש קול נהדר, כישרון בולט כיוצרת מוזיקה (מלים ומנגינה), ובימים אלה נשלח לחנויות אלבומה הראשון, הנושא את שם זירת החורבן הנודעת בלב ניו-יורק "Ground Zero". בסוף השבוע התקיימה ב"בארבי" הופעת ההשקה של האלבום ובה הופגנה כריזמת במה מעוררת השתאות, כישורי משחק ויכולת הפעלה בלתי מתחנפת של קהל.

התחלת המופע הייתה בשירים פולקיים-קאנטריים: הראשון,Everything I Know מהאלבום החדש ואחריו כמה "מהאלבום הבא" (כפי שהבטיחה) שבהם הקיש הקהל בצייתנות באצבע צרידה ("בבקשה לא לשכוח את החלק שלכם", התרתה). דקלבאום הפגינה שירה צלולה במנעד אדיר ומעורר התפעלות וליוותה את עצמה בנגינה משובחת ומקצועית בגיטרה. אחר-כך עלתה הלהקה המלווה ("The band"! הכריזה הסולנית) ועל הבמה התפתחה סצינת רוק מתקדם שהזכירה לנו, באופן אישי את הזמרת הקנדית-אמריקנית, לילי היידן, ולא נהסס לכתוב שלא היתה מביישת גם את ימיהן הטובים של אמרסון לייק אנד פאלמר, ג'נסיס וקינג קרימזון, בתוספת מרטיטה של רוח ים-תיכונית קלה.

שיא הערב הגיע בשיר Flowers (גם אותו נקבל רק באלבום הבא), שבו, למרות שחיבורי הגיטרה של דלקבאום קרסו - הצליחה להפיק עם יונתן לוי (מפיק ובאסיסט, באלבום ובמופע, וחבר לדרך כל הזמן) ושאר הנגנים, דיאלוג מדהים בין קולה לבין כלי הנגינה שסביבה.

באלבום הנוכחי יבול קטן ואיכותי: עשרה שירים שנותנים טעימה בלבד מיכולותיה ומותירים טעם עז של "עוד". השירים מגיעים במארז מרובב בתצלומי דמותה (דבר מלבב לכשעצמו) ובהם: ground zero ו-Beautiful devil הרוקיסטיים עד פסיכדליים, Alice הענוג, Every thing I know בעל השפעות ג'וני מיטשליות בולטות, Trough and through המתוחכם והמתוק, Mr. hide ו- the story of my life שמחזיקים באיכויות אופרת רוק בדרגת "טומי" מבית להקת "המי" - לא פחות.

יעל דקלבאום / צלם: יחצ


בכל שירי האלבום בולטות יכולותיה הקוליות הנדירות והעיבודים המצוינים של לוי ללחנים המקוריים שחיברה דקלבאום ולנגינה המקצועית של המלווים.

לו נולדה יעל דקלבאום באירופה בתקופה הרומנטית, לבטח הייתה נהפכת לדיוות אופרה שקולה מרטיט אולמות מוארי שנדלירים ושמעה מגיע מפאתי וינה שבאוסטריה ועד בואכה מילאנו. אם הייתה ילידת שנות ה-50 במאה ה-20, כזו שמגיעה לבגרות מוזיקלית בשנות ה-70 באחת ממדינות המערב, הייתה נכנסת לפנתיאון אלילי הרוק המתקדם, ותקליטי הוויניל של אלבומיה היו משתלשלים מתקרות חנויות המוזיקה בערים הגדולות, מוכרזים רבי-מכר ימים ספורים אחרי צאתם מן המכבש, ושיריהם כובשים לתקופות ממושכות את "צמרות מצעדי הפזמונים".

אלא שדקלבאום נולדה בפרובינציה מוזיקלית נידחת במזרח התיכון, ששום בשורה מוזיקלית לא יצאה ממנה עד כה לעולם הרחב. אפילו סיכויי ההצלחה בגבולות אותה פרובינציה צומצמו משום שהמוכשרת הזו בחרה לחבר ולבצע באנגלית (צאו וראו את גבע אלון המצוין ואת האלבום הכי טוב של רוקפור - seatbelts, שיצא באנגלית והותיר את ההרכב קרח מכאן ומכאן, ואותנו - קרחים ממנו).

בנימה פסימית זאת נסכם: אוצו רצו לחנויות ורכשו לעצמכם, לחבריכם, לקולגות ולבני המשפחה את האלבום המשובח. וגם: טובה ככל שתהיה מערכת השמע הביתית שברשותכם, אל נא תסתפקו בה. עקבו אחר לוחות המודעות ומדריכי התרבות ומהרו לכל אולם שדקלבאום מופיעה בו, וסמכו עלינו - תוך שיר אחד תודו לעצמכם שהגעתם. *