כצפוי: הנגיד פישר הותיר את הריבית לחודש מאי על כנה בשיעור של 0.5%

מדובר עדיין על שיעור הריבית הנמוכה ביותר בתולדות המשק ; פחתו הסיכויים לכניסת המשק לדיפלציה ובתנאים הנוכחיים גברו הסיכויים לכך שהאינפלציה תתכנס לתחום היעד עד סוף השנה

כצפוי,נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הודיע היום (ב') כי הריבית במשק תשאר על כנה ותעמוד על 0.5%. מדובר עדיין על שיעור הריבית הנמוכה ביותר בתולדות המשק, לאחר 8 הורדות רצופות.

ההחלטה של פישר תואמת את את הערכות המוקדמות של כלל הכלכלנים בשוק ההון. בבנק ישראל מסבירים היום כי מדד מארס המפתיע, אשר עלה בחצית האחוז עקב עליה בסעיף הדיור לעומת תחזית של בין 0.1%-0.2% בלבד, גרם לעלייה בציפיות לאינפלציה בשנה קדימה, דבר שתמך בהותרת הריבית ללא שינוי.

נזכיר עוד כי בעקבות מדד מארס, רוב האנליסטים העלו גם את תחזית מדד אפריל, מדד גבוה באופן מסורתי, ליותר מ-1% שלם.

בנוסף, חברי הנהלת בנק ישראל סבורים כי המשך הפחתות הריבית כבר אינם אפקטיביות עוד, שכן היא נמצאת ברמה נמוכה מאוד, דבר המחזק את הערכה בשוק.

בבנק ישראל הזכירו היום גם כי מדיניות הבנק מורכבת משני כלים נוספים (רכישת דולרים ואג''ח ממשלה) מעבר לריבית והינה אינפלציונית בהגדרה, שכן הבנק רוכש מדי יום 100 מיליון דולרים בשוק המט''ח וגם אג''ח ממשלתי בסך 200 מיליון שקלים בשוק המשני.

בין הגורמים שמציינים בבנק ישראל להותרת הריבית על כנה:

פחתו הסיכויים לכניסת המשק לדיפלציה ובתנאים הנוכחיים גברו הסיכויים לכך שהאינפלציה תתכנס לתחום היעד עד סוף השנה.

הריבית הנמוכה יחד עם הכלים הנוספים שהפעיל בנק ישראל ניכרים במערכת הפיננסית ובאים לידי ביטוי, בין היתר, בהקלה של עלות האשראי במשק. בשלב זה של המשבר, התנאים שיצרה המדיניות של בנק ישראל ממתנים את השלכות המשבר העולמי ומסייעים למשק להתאושש ממנו.

גורם נוסף שמציינים בבנק ישראל להותרת הריבית ברמת שפל היסטורית הוא כי עדיין זורמים נתונים שליליים המעידים על המשך ההתכווצות בפעילות אך יחד איתם ניתן לזהות נתונים שיש בהם כדי להעיד על האטה בקצב ההתכווצות.

בנק ישראל ציין כי ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשק הישראלי ובעולם וישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו - עידוד התעסוקה והצמיחה, יציבות מחירים ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית.

תגובות להחלטה

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: "טוב שהנגיד קיבל את ההחלטה שלא להפחית את ריבית בנק ישראל. ברור לכל שזהו מהלך שכבר מיצה את עצמו". "החלטה זו גם מאותתת למשק שבנק ישראל ימקד את עיקר מאמציו היום בתחום האג"חים, שער החליפין של השקל לעומת הדולר והמימון החוץ בנקאי."

אורי יהודאי, יו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים: כלי הריבית מוצה, המשק הישראלי מחכה להפעלת התוכנית הכלכלית המוסכמת. "המגזר העסקי בישראל נמצא במלחמת השרדות וממתין להפעלת התוכנית הכלכלית של הממשל החדש שבמרכזה הרחבה משמעותית של אמצעי האשראי במשק".

רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות: לאחר חודשים ארוכים, בנק ישראל יצטרך להידרש לאפשרות של האצה אינפלציונית בהחלטותיו הבאות.

כצפוי, בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי. אולם, תשומת הלב שוב אינה מתמקדת בשאלה האם ריבית בנק ישראל תמשיך לרדת, אלא מתי תתחדש עלייתה. הנסיבות משתנות, כך שריבית כה נמוכה לא תוכל לשרור זמן רב.

במשק ננקטת עתה מדיניות מרחיבה הן על ידי הממשלה והן על ידי בנק ישראל. המדינה מתכננת גירעון של 6 אחוזים מהתוצר המקומי הגולמי ב-2009, שעה שבנק ישראל הפחית את הריבית ב-3.75 נקודות אחוז בששת החודשים האחרונים ורוכש מטבע חוץ בסך 100 מיליון דולר מדי יום.

מדיניות זו מצטרפת לגורמים נוספים, שבעקבותיהם תירשם עלייה עקבית בקצב האינפלציה. מדובר בעלייה במחירי התשומות לסוגיהן בעולם, גידול חד באמצעי התשלום במשק, היעדר ירידה של ממש במחיר הדיור ופיחות עקבי בשער השקל כנגד הדולר. הגורם האחרון הוא תוצאה של רכישת מטבע חוץ נמרצת על ידי בנק ישראל, שעה שהדולר בעולם מקרטע.

בנק ישראל יצטרך לשקלל במידה פחותה את ההתמודדות עם המשבר הכלכלי והשלכותיו על המשק הישראלי, ולתת חשיבות גבוהה יותר לעלייה המסתמנת בקצב האינפלציה. להערכתנו, בנק ישראל אכן מאותת על כך, שכן הוא מזכיר הפעם נתונים שיש בהם כדי להצביע על האטה בקצב ההתכווצות, שעה שבהודעתו הקודמת טען שהמיתון בפעילות הכלכלית המקומית מחריף. תחזית הצמיחה השלילית שלו הושמטה.

בנוסף, הוזכרה הקלה בעלות האשראי במשק, בניגוד להודעה הקודמת. כשבנק ישראל הפחית את הריבית בפעם הקודמת, נאמר בהודעתו כי ציפיות האינפלציה ל-12 החודשים הבאים יורדות והן נמוכות מיעדן. בנק ישראל ביקש אז להשיב את הציפיות הללו לתוך היעד (בין אחוז אחד ל-3 אחוזים). המצב עתה שונה הציפיות עולות ולהערכת מנחם תגענה עד מהרה לאמצע תחום זה. בנק ישראל אכן אומר הפעם שהסיכוי שהמשק יגלוש לדפלציה פחת ומנגד גבר הסיכוי לכניסה לתחום היעד עד סוף השנה.

מורגשת כאן היטב השפעתו של מדד מרץ הגבוה. מנחם רואה בכך איתות ראשון לכניסת אפשרות של העלאת ריבית לסדר היום הכלכלי בישראל. גם בגורם אחר בו הסתייע בנק ישראל עד כה - הפחתות הריבית ברחבי העולם, והציפיות כי תימשכנה, חל שינוי.

בבריטניה ואוסטרליה, לדוגמא, נותרו הריביות על כנן. להערכתו, גם במדינות אחרות יוחלט על סיום הפחתות הריבית, הן משום שהן הפכו פחות אפקטיביות, והן משום שבמספר מקומות מסתמנת התאוששות בקצב האינפלציה. נושא זה אכן לא הוזכר הפעם בדברי ההסבר להחלטה.

מנחם אומר כי בנק ישראל יצטרך להתחשב גם בחוסר הבהירות העצום לגבי התפתחות האינפלציה בהמשך. הציפיות של החזאים במשק פזורות מאוד. לדוגמא, במבט ל-12 החודשים הבאים הן נעות בין 0% ל-2.5% בקירוב. זאת, שעה שרכישת איגרות חוב על ידי בנק ישראל, בסך 200 מיליון שקל מדי יום, משנה את הציפיות האינפלציוניות הנגזרות משוקי ההון.

לכן, בנק ישראל ייאלץ לנקוט מדיניות זהירה יותר מאשר לו היו הציפיות אחידות יותר.

ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל: בהודעת בנק ישראל נכתב: "פחתו הסיכויים לכניסת המשק לדיפלציה ובתנאים הנוכחיים גברו הסיכויים לכך שהאינפלציה תתכנס לתחום היעד עד לסוף השנה". זהו שינוי משמעותי לעומת התחזית שפורסמה לאחר החלטת הריבית הקודמת, בה צפה בנק ישראל שהאינפלציה במהלך 2009 תעמוד על מינוס 0.6%.

בהראל העריכו כבר זמן רב שהתחזית של בנק ישראל ושל כלכלנים נוספים לאינפלציה אפס או שלילית במהלך 2009 לא תתממש, מכיוון שהיא מתייחסת למיתון במשק ולירידה בביקושים אך מתעלמת מהמדיניות המוניטרית האגרסיבית שנקט בנק ישראל בחודשים האחרונים.

שראל אומר כי מדיניות זו גורמת לגידול ניכר בכמות הכסף ותומכת בפיחות של השקל, ומאזנת את הירידה בלחצי האינפלציה הנובעת מהמיתון. עכשיו, נראה שגם בנק ישראל וגם שוקי ההון שינו את הערכתם בעניין האינפלציה הצפויה.

היום נמשכה בשוק האג"ח הממשלתיות המגמה של השבועיים האחרונים וגדלו פערי התשואה בין העקום השקלי לעקום הצמוד לכל האורך. שיעור האינפלציה השנתי הצפוי ב-14 החודשים הקרובים, על פי שוק ההון, עלה בחדות בימים האחרונים והגיע ל-2.3 אחוזים, שיעור המתקרב לתחזית של כלכלני הראל. בטווחים הארוכים של האג"ח הממשלתיות (פדיון 2014 ואילך) האינפלציה המגולמת עכשיו אפילו גבוהה מדי לטעמם.

ההודעה של בנק ישראל, גם אם אינה אומרת זאת בצורה מפורשת, רומזת כי לא צפויים צעדים נוספים של הרחבה מוניטרית בתקופה הקרובה.

להערכתו, הצעד המשמעותי הבא שבו עשוי לנקוט בנק ישראל יהיה החלטה להפסיק את רכישות המט"ח. החלטה כזו תתקבל במידה ויהיה פיחות מהיר בשקל ו\או תהיה עלייה נוספת בציפיות לאינפלציה.