שעיה בוימלגרין בדרך להסדר חוב

במסגרת ההסדר צפוי מזרחי טפחות לפרוס לבוימלגרין את תשלומי החוב שלו, המסתכמים ב-650 מיליון שקל, בתמורה לכך שהוא יגדיל את ביטחונותיו. מחזיקי האג"ח מצדם ימירו חלק מהחוב במניות חברת בוימלגרין , הנסחרת כיום לפי שווי של כ-32 מיליון שקל בלבד. אף אחד מהנושים לא צפוי להשתלט בעקבות ההסדר על החברה.

בימים הקרובים אמור בוימלגרין לשלם למזרחי טפחות תשלום ריבית בהיקף של כ-10 מיליון שקל, אך על פי הערכות הוא לא ישלם את הסכום. לפי ההסדר המסתמן בין הצדדים, הבנק, בניהולו של אלי יונס, צפוי לפרוס את תשלומי החוב למספר שנים. דחיית התשלומים תיתן לבוימלגרין שקט תעשייתי, שיאפשר לו להמשיך בתוכנית ההתייעלות של החברה הבת, אזורים.

בתמורה לפריסת החוב יגדיל בוימלגרין את ביטחונותיו לבנק באמצעות מתן ערבות אישית. נכון להיום משועבדות האחזקות של בוימלגרין באזורים לבנק, ושוויין עומד על 290 מיליון שקל. בנוסף לכך, שיעבד בוימלגרין למזרחי טפחות גם נכסים אישיים בשווי של כ-200 מיליון שקל. אל מול הביטחונות הללו מסתכם, כאמור, חובו של בוימלגרין ב-650 מיליון שקל.

על רקע ההסדר ההולך וקרב עם מזרחי טפחות, צפויים גם מחזיקי האג"ח של החברה להגיע איתה להסדר. לאלה חייב בוימלגרין כ-400 מיליון שקל, כאשר איגרות החוב שברשותם נסחרות כיום בתשואה של מאות אחוזים. במסגרת ההסדר צפויים המוסדיים לוותר על חלק מהחוב בתמורה למניות בחברת בוימלגרין, כך שבוימלגרין עצמו, המחזיק בקרוב ל-90% ממניות החברה, צפוי להיות מדולל. יחד עם זאת, המשקיעים המוסדיים לא מתכוונים להשתלט על החברה.

המוסדיים כן מתכוונים לדרוש שיעבוד ראשון על נכסים אחרים של החברה, שברשותה שלושה נכסים מרכזיים. הראשון שבהם הוא 64% ממניות חברת אזורים, אך כל האחזקות הללו משועבדות למזרחי טפחות, ולכן לא ניתן לשעבד אותם למחזיקי האג"ח. נכס נוסף של החברה הוא מתחם אסותא, וכמו כן היא מחזיקה ב-25% מרשת המלונות שרתון (שאר האחזקות נמצאות באזורים). אולם כרגע עדיין לא ברור האם בבוימלגרין יסכימו לשעבד את הנכסים הללו לטובת מחזיקי האג"ח.

בינתיים, בצעד חריג, הסכים בוימלגרין לשאת בעלות הייעוץ הכלכלי והמשפטי של מימון נציגות מחזיקי האג"ח והיועצים. זהו, כאמור, אינו צעד טריוויאלי, שכן בדרך כלל המשקיעים המוסדיים הם שנושאים בעלויות הללו המסתכמות ביותר מ-100 אלף שקל.

הפיצוי למוסדיים - מניות בבוימלגרין

כרגע נראה כי מרכיב הפיצוי המרכזי שיקבלו המוסדיים הוא מניות בחברת בוימלגרין. אלא שבמצב הנוכחי, לא ברור מה בדיוק שוויין, שכן, כאמור, שווי השוק של החברה כולה מסתכם כעת בכ-32 מיליון שקל בלבד. המוסדיים רואים במניות הללו מעין אופציה על מניית אזורים, במובן זה שאם שווי המניות של בוימלגרין באזורים יעלה באופן משמעותי, ושוויין יהיה גבוה יותר מאשר היקף החוב למזרחי טפחות, הם יוכלו ליהנות משאר האפסייד. כך שבסופו של דבר שיפור במצבה ושוויה של אזורים הם אינטרס גם של מזרחי טפחות שהמניות משועבדות לו וגם של המוסדיים.

בהנחה שהצדדים השונים אכן יגיעו להסדרים הללו, הרי שבוימלגרין צפוי להמשיך ולהחזיק באופן רשמי במניות אזורים. יחד עם זאת, לפי הערכות, מזרחי טפחות יהיה מעורב במתרחש בחברה ויצטרך לאשר כל צעד משמעותי שהיא תבקש לעשות. בשוק ההון מציינים גם כי הבנק הוא שדוחף את מינויו של דוד לב, לתפקיד מנכ"ל אזורים במקום מתי דב, שהודיע על התפטרותו בשבוע שעבר. במזרחי היו גם מעוניינים שרו"ח צבי יוכמן ימונה ליו"ר אזורים במקום בוימלגרין, אולם כרגע עדיין מרחף סימן שאלה סביב הסוגיה הזאת.

אזורים נמצאת בימים אלה בעיצומו של מהלך התייעלות הכולל בין השאר פיטורים. עיקר הפעילות המכבידה על אזורים היא חברת לגנא , הפעילה במזרח אירופה. לגנא סובלת ממצב פיננסי בעייתי ומרמות מינוף גבוהות. מצבה מעיב על אזורים, שגם ביצעה מחיקה של יותר מ-200 מיליון שקל בדו"חותיה האחרונים בעקבות השקעתה בחברה.

מחברת בוימלגרין נמסר בתגובה: "החברה אינה מתכוונת להתייחס לפרטי ההסדר המתגבש עם מחזיקי האג"ח אל מול שמועות שמפיצים גופים מוסדיים אינטרסנטיים".