יש מקום לעוד עליות

רונן מנחם הוא מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות

ב-19/3, בטורי "לא מלכודת ולא דובים", וב- 25/3, בטור "ניצני התאוששות גלובאלית" התייחסתי לעליות השערים, שהחלו בשוק המניות בארה"ב ב-9/3, ולשאלה האם מדובר במלכודת דובים. טענתי שניתן לספק לעליות החדשות הסבר מניח את הדעת והצבעתי על מספר סימנים שניתן לשים עליהם את האצבע בהקשר של התאוששות גלובאלית אפשרית, הן במישור הכלכלי והן בשוקי ההון.

מדד S&P500 עלה מאז ב-30 אחוזים, חברות מקרטעות כגון אמריקן אקספרס ופורד פרסמו דוחות שהפתיעו לטובה והלך הרוח הכללי השתפר. כך גם מספר בנקים חשובים, שמניותיהם עלו תוך כדי המתנה דרוכה לתוצאות הרשמיות של מבחני הלחץ שנערכו להם, שתתפרסמנה ב-7/5.

בחודש אפריל עלה S&P500 ב-9.4 אחוז שהיא העלייה החדה ביותר מזה תשע שנים. בד בבד, החלו להופיע הערכות מעודדות מאוד, כגון זו של אבי ג'וזף כהן, האסטרטגית הבכירה בגולדמן זאקס, ולפיה S&P500 ירשום עלייה נוספת בשיעור 20 אחוז בששה עד 12 החודשים הבאים.

פרץ של אופטימיות

הערכות אופטימיות לגבי הכלכלה ניתן לשמוע גם מבכירים בברקליס קפיטל ובג'יי פי מורגן, וגם קברניטי המשק האמריקאי, לרבות הנשיא, שר האוצר ויו"ר הבנק הפדראלי, לא מהססים להכריז אותן.

אין ספק, מדובר במשב רוח מרענן, שלא לומר כמעט רוח פרצים, בהשוואה להערכות שנשמעו מקרן המטבע הבינלאומית, והארגון לפיתוח ושיתוף פעולה כלכלי (OECD), ולפיהן התוצר האמריקאי יצטמצם השנה בארבעה עד חמישה אחוזים, ובמדינות אחרות התמונה תהייה קשה אף יותר.

לנוכח ההבדלים הגדולים בין ההערכות, ובעקבות העליות המהירות והעקביות במדדי המניות בארצות הברית ובמקומות רבים נוספים, נכון לבחון האם לפי הנתונים הכלכליים האחרונים יש עדיין מקום לעליות נוספות. לדעתי, התשובה לשאלה זו היא "כן". זאת למרות שלפני מספר ימים התבשרנו שברביע הראשון של השנה, שעה ששוקי המניות שעטו קדימה, הצטמצם התוצר המקומי הגולמי של ארצות הברית בשישה אחוזים, בדומה לרביע שהיה לפניו.

למרות נתון זה, שלווה בעלייה מתמשכת בשיעור הבלתי מועסקים במשק האמריקאי (מ-7.2 אחוז בדצמבר ל-8.5 אחוז במרץ), אני מעריך שאכן יש מקום לעליות נוספות בשוקי המניות, שכן מדדים צופים קדימה, בהם אני נוהג להתבונן, מצביעים על השתפרות נוספת בכלכלת ארצות הברית בחודשים הבאים. זאת, בצד הביקוש וההיצע גם יחד.

המדדים הקובעים

בצד הביקוש, לאחר הקפיצה שנרשמה במדד אמון הצרכנים לפי מכון קונפרנס בורד, עליה דווחנו לפני מספר ימים, חיקה אותו מדד אמון הצרכנים לפי אוניברסיטת מישיגן, שעלה, באפריל, לרמתו הגבוהה ביותר זה שבעה חודשים. זאת הודות לפסימיות מופחתת לגבי המצב הכלכלי והעליות בשוקי המניות.

שני המדדים, שכרו תחתית בנובמבר אשתקד, היו גבוהים מההערכות המוקדמות. אזכיר, שמדדי אמון הצרכנים מהווים אינדיקציה מהימנה להוצאות משקי הבית האמריקאיים, שחלק ניכר מהן קולט מוצרים ושירותים המיוצאים ממדינות רבות בעולם, ומכאן חשיבותן המכרעת.

בצד ההיצע, מדד מנהלי הרכש בתעשיית החרושת אמנם הצביע על הצטמצמות נוספת באפריל, אך היא התמתנה ביחס לחודש הקודם. המדד, המהווה אינדיקציה למצב המגזר היצרני, עלה באפריל ל-40.1, רמתו הגבוהה ביותר זה שבעה חודשים. גם כאן הייתה הפתעה לטובה.

ניסיון העבר מלמד שרמה גבוהה מ-41.2 מצביעה על עלייה בתוצר הכללי ולכן להתאוששות המחודשת במדד חשיבות רבה. כמו כן, נתוני המדד עד כה השנה מתיישבים עם ירידה בת 1.3% בלבד בתוצר, נתון משופר בהרבה בהשוואה לירידת התוצר בשני הרביעים האחרונים.

לפי המדד המשולב של מכון קונפרנס בורד, הדומה למדד המשולב של בנק ישראל, מסתמן, לראשונה מזה חודשים רבים, שההתכווצות בכלכלת ארצות הברית תהפוך חריפה פחות בחודשים הבאים.

תוכן מוצק לעליות בשוקי המניות

ההתאוששות המשולבת - בביקוש ובהיצע, אצל הצרכנים והיצרנים - מהווה התפתחות מעודדת מבחינת ארצות הברית. כמו כן, היא יוצקת תוכן לעליות השערים האחרונות ובמידת מה מרחיקה אותם מתווית מלכודת הדובים שלא מעטים ממשיכים לייחס להן.

את האמור לעיל יש לשוב ולסייג המתאם בין ההערכות וההתפתחויות הכלכליות לבין ההתרחשויות בשוקי ההון אינו עקבי. דוגמא טובה לכך ראינו שלאחר שנמסרו נתוני התוצר הגרועים בארצות הברית, עלו שוקי המניות בשיעור חד. לכן, אפשר שנתבשר על נתונים כלכליים טובים, שעה שבשוקי המניות תירשמנה ירידות.

אולם, מאחר והמצב הכלכלי משפיע על החברות העסקיות, שנהנות גם מירידה של ממש בעלות האשראי, ככל שנתבונן על תקופה ארוכה יותר, הזיקה בין ההתאוששות הכלכלית לשוקי המניות תהפוך חזקה יותר והעליות שתירשמנה בהן תקבלנה חיזוק והצדקה נוספים.