אריאל (אייק) רוזנברג, יו"ר ומנכ"ל מתל-טק: "הטבע הוא קלינטק אחד גדול"

אריאל (אייק) רוזנברג, יו"ר ומנכ"ל מתל-טק , חגג לפני מספר שבועות יום הולדת 60, נכדו השלישי בדרך, אך את עצמו הוא מגדיר כ"איש ללא גיל". "מעולם לא הרגשתי כאילו יש לי גיל. כשהייתי ילד, שאלו אותי מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול, ועניתי שאני רוצה להיות ילד", אומר רוזנברג בראיון ראשון ל"גלובס". "כשאני מסתכל בראי אני לא מכיר את הבן אדם שניבט אליי ממנו. אך אני מספר לו בדיחה והוא צוחק, ואני צוחק בחזרה, וכך אני מתחיל את היום", הוא מוסיף בחיוך.

רוזנברג אולי מרגיש כמו ילד, ואולי צוחק מהבדיחות של בבואתו בראי, אך את מה שעובר בחודשים האחרונים על מתל-טק קשה להגדיר כבדיחה וגם לא כסיפור ילדים. החברה, הנסחרת בבורסה המשנית של אנגליה (AIM), איבדה בשנה האחרונה 88% מערכה והיא נסחרת כיום לפי שווי של 4.6 מיליון דולר בלבד. רוזנברג, אם ירצה, יוכל להאשים את משבר האשראי בקריסת שווי החברה, כמו הרבה מנכ"לים אחרים.

הביקוש לא היה קשיח

מתל-טק, המפיקה מתכות ייחודיות באמצעות מחזור של פסולת מתכתית, "חייבת" את קריסת מנייתה למתכת ששמה מוליבדנום (Molybdenum), מתכת קשיחה שעמידה בפני קורוזיה ולחץ, ולכן משמשת כמרכיב מהותי בייצור פלדת אל חלד - פלדה המשמשת לבניית גורדי שחקים, גשרים ואף צינורות להולכת נפט. מוליבדנום היא אחת מתוך שתי מתכות עיקריות אותן מפיקה כיום מתל-טק, ועם פרוץ משבר האשראי התדרדר הביקוש לפלדת אל חלד, וכתוצאה מכך התרסק מחיר המוליבדנום מרמה של 32 דולר לליברה לרמה של 9.5 דולר.

כתוצאה מכך, מלאים אותם רכשה החברה לפי מחיר של 20 דולר נמכרו לפי 9.5 דולר, ומה שנותר מהם שוערך כלפי מטה, וכך סיימה מתל-טק את שנת 2008 עם רווח גולמי של 3.3 מיליון דולר לעומת 19.7 מיליון דולר בשנה הקודמת. בשורה התחתונה, סיימה מתל-טק את 2008 עם הפסד נקי של 9.1 מיליון דולר לעומת הפסד של 2 מיליון דולר ב-2007.

למזלה הרב של החברה, ייצור המתכת השנייה לא נתקל בבעיות דומות. הפעם מדובר היה במתכת ששמה טונגסטן (Tungsten), שדומה במעט למוליבדנום, קשיחה ומאוד עמידה בשחיקה ולכן משמשת לייצור כלי חיתוך (דוגמת אלו של להבי ישקר, שבעבר נמנתה על לקוחות החברה) וכלי קידוח. במקרה של הטונגסטן, מחירה ירד בשיעור חד ספרתי, ומקור ההבדל בהתנהגות המחיר בין המוליבדנום לטונגסטן הוא סין. כמעצמת סחורות, סין אחראית לאספקת 85% מהתצרוכת העולמית של הטונגסטן, וכך שולטת במחיר המתכת. במקרה של המוליבדנום, אין ספק אחד ששולט על רוב השוק, וכך מחירי המתכת יכלו "להרשות לעצמם" לקרוס.

אך לא רק התנודתיות החדה במחיר הסחורות תרמה להפסדי החברה אשתקד. לפני כתשע שנים הקימה מתל-טק מפעל למחזור מוליבדנום באוזבקיסטן, וקראה לו Uzmetal. החברה החזיקה במחצית מהון המפעל, ואילו המחצית השנייה התחלקה בין שתיים מחברות הכרייה המובילות במדינה, כשהאחת קיבלה 30% והשנייה 20%. השותפות בין שלושת הצדדים לא ארכה זמן רב, ושני השותפים המקומיים הצליחו להביא את Uzmetal למצב של כינוס נכסים, וגרמו לחברה להכיר אשתקד בעלות של 8.3 מיליון דולר בגין הוצאות משפטיות ומחיקת שווי המפעל.

"היחסים עם השותפים המקומיים פשוט עלו על שירטון", מסביר רוזנברג, ודוחה מכל וכל טענות כי לנשיא אוזבקיסטן ו/או לבתו הייתה יד בדבר. "כרגע המפעל אינו עובד ועומד כאבן שאין לה הופכין, ואותי זה מצער". מאז המקרה, רוזנברג לא חזר לפעול באוזבקיסטן, ובמקומה בחר במונגוליה, שם הקימה החברה מפעל להפקת מוליבדנום ושאר מתכות. המפעל הוקם יחד עם חברה מקומית בשם Erdent Mining Corporation.

בין פיתרון בעיה אחת לשנייה, חזר רוזנברג לכהן כמנכ"ל החברה, לאחר פרישתו של יונתן בן-כנען מהתפקיד. בן-כנען, שהיה בעברו סמנכ"ל הכספים של בייטמן הנדסה, המשתייכת לקבוצת משאבי הטבע של בני שטיינמץ, הספיק לכהן שנה בתפקיד.

דנמרק כמודל אקולוגי

רוזנברג, שמתעקש שנכנה אותו "אייק", החל את מסעו בענף המתכות כבר לפני רבע מאה, ולאו דווקא בישראל כי אם בדנמרק, אחת המדינות בעלות המודעות האקולוגית מהגבוהות בעולם. "אשתי דנית במקור, וכך הגעתי לשם", הוא מספר. בתחילת שנות התשעים, כשהוא עוד מתגורר בדנמרק, הקים רוזנברג בית זיקוק בקזחסטאן, שהפך עם השנים לאחת מחברות הזיקוק הגדולות ביותר במערב המדינה. אך הרצון להגשים את החלום האקולוגי גם בישראל, לא הניח לו.

וכך, מתל-טק, שהוקמה בשנת 86', נפלה לידיו כפרי בשל. החברה, שהוקמה כמיזם של עמוס ברקוביץ', בעבר יו"ר מכון התקנים וחברת פז, הקימה מפעל ראשון למחזור מתכות ברמת חובב אך לא הצליחה להתרומם, ופז החליטה על סגירת המפעל ומכירת נכסי החברה. רוזנברג "נדלק", ותמורת סכום פעוט של 600 אלף דולר רכש את החברה. לשם ההשוואה, מייסדי מתל-טק השקיעו בהקמתה 20 מיליון דולר.

"רכשתי את מתל-טק בגלל ההון האנושי, שרובו בא מחבר העמים, ואפשר לי לשלב בין ידע טכנולוגי סובייטי לבין ידע הנדסי וניהולי מערבי, וכך להפיק את המיטב משני העולמות", מספר רוזנברג.

אך גם לרוזנברג לקח לא מעט שנים להגשים את החזון שלעיל. עם רכישתה נכנסה מתל-טק, שלמעשה הייתה אז חברת מו"פ ללא מוצר מסחרי, לתוך תהליך הבראה. "מרכז הכובד של החברה היה אז במחזור, ואני העברתי אותו לייצור מוצרי איכות", מסביר רוזנברג. תהליך ההבראה של החברה ארך כמעט שבע שנים. "הכניסה לתוך התחום לא הייתה קלה. לקוח שבוחר בך עושה זאת רק לאחר תהליך בדיקה בן שנתיים".

מטבע הדברים, נקודת המפנה של החברה התרחשה כשמחירי המתכות החלו לעלות. "חוג הלקוחות של מתל-טק גדל, וכך הגענו לנתח של 3% בייצור העולמי של טונגסטן, כשהיינו אחת החברות הבודדות בעולם שממחזרות פסולת מתכתית למתכות", משחזר רוזנברג.

*אולם, כשרכשת את החברה, והבנת שהיא תלויה כמעט באופן מוחלט בשוק הסחורות העולמי, לא חששת?

"לא, וגם המשבר הנוכחי, שהוא כואב, לא מפחיד אותי. ענף המתכות עומד על בסיס אחד, והוא ענף הכרייה, ועלויות הכרייה רק הולכות וגדלות עם הזמן. יש עלות כרייה מינימאלית, ויש עלות הפקה מינימאלית, וגם אם מחירי הסחורות הופכים לתנודתיים ומונעים ממניפולציות פיננסיות וגורמים אחרים, לא ייווצר מצב שבו מחירי הסחורות ירדו מתחת לעלויות ההפקה.

"בנוסף, הרצון לדאוג לאיכות הסביבה, והגידול של מספר התושבים בעולם, יכולים להבטיח הצלחה למי שיש לו טכנולוגיה שמייעלת ייצור".

*אז אולי צריך להגדיר את מתל-טק כחברת קלינטק.

"כן, אין לי בעיה להגדיר אותה כך. למען האמת, הטבע הוא קלינטק אחד גדול. מה שחיה אחת מפרישה, חיה שנייה צורכת".

"חזרתי לאחוז במושכות"

כשרוזנברג חוזר להווה, ומנסה להסביר לנו כיצד תשרוד מתל-טק את המשבר הנוכחי, הוא טורח להדגיש כי מדובר בחברה גלובלית, שהקריסה במחירי הסחורות פשוט "עצרה אותה", כדבריו. "כשזה קרה, החלטתי, כיזם, שאני חוזר לאחוז במושכות".

*ולכן לא מינית מנכ"ל אחר?

"נכון. כרגע אני גם המנכ"ל וגם היו"ר".

יו"ר או מנכ"ל, מנועי הצמיחה של מתל-טק, שאולי גם יסייעו לחברה לשרוד את המשבר הנוכחי, טמונים דווקא ביכולותיו של רוזנברג כיזם. "במהלך השנים האחרונות, מתל-טק פיתחה טכנולוגיות שונות מלבד הידרומטורולוגיה (Hydrometeorology) לייצור מתכות, וכעת הן נבדקות אצל מספר חברות כרייה. בנוסף, מתל-טק תשקיע מעתה והלאה יותר בהגדלת הייצור בתוך ישראל".

בנקודה זו, מזכיר לנו רוזנברג שמתל-טק היא החברה היחידה בארץ שממחזרת סוללות ליתיום. "כשחזון הרכבים החשמליים יהפוך למציאות, אנו עשויים להרוויח מכך", חולק רוזנברג חלום עם שי אגסי, האיש והמכונית החשמלית.

רוזנברג, אולי על רקע היותו יזם, בוחר להישאר אופטימי ורואה במשבר האשראי התפתחות חיובית. "נכון, המשבר זעזע את העולם, אך לימד אותנו שמי שלא יעיל לא יכול לשרוד".

*כשמסתכלים על המספרים של מתל-טק, קשה להגיד כי החברה הייתה יעילה.

"לא הייתי מגדיר זאת כך. רוב ההפסדים שהחברה נאלצה לספוג הם תוצאה של קריסת מחירי המתכות, אך באמתחת מתל-טק יש טכנולוגיה והון שיאפשרו לחברה להתמודד עם מכשולים כאלו. מזלנו הוא, שבשנים האחרונות השקענו במו"פ, ואם לא היינו עושים זאת, לא היינו שורדים".

*את 2008 סיימתם עם הפסד נקי כבד של 9.1 מיליון דולר. גם את 2009 אתם צפויים לסיים עם שורה תחתונה אדומה?

רוזנברג נע בחוסר נוחות בכיסאו: "2009 היא שנה לא קלה. יותר מזה, 2009 היא שנה מאוד קשה. השווקים עדיין קפואים. העולם עדיין בפאניקה ממה שקרה וקורה, אך אנשים ממשיכים לחיות ולצרוך".

* ולכן אתה מסיק שמתל-טק תשרוד.

"נכון. חברות שיידעו להתייעל ירוויחו, וכמו שאמרתי - אנשים ימשיכו לצרוך. נפוליאון אמר 'אל תעירו את הנמר הסיני', אך הנמר הסיני כבר התעורר, והדינמו (מכונה להפיכת אנרגיה מכאנית לזרם חשמלי, ט.צ.) הסיני כבר פועל. בסין יש למעלה ממיליארד אנשי עמל, והם אלו שייצרו מחדש ביקושים לתוצרת, כזו או אחרת".

*אז אתה מאמין שסין היא זו שתוביל את היציאה מהמשבר, ולאו דווקא ארה"ב.

"סין תוביל, הודו תוביל, ברזיל תוביל, ובאופן כללי - מדינות עם תושבים רבים. אף אחד לא רוצה לחזור אחורה בזמן, ולכן גם בן אדם ממוצע שחי בברזיל, ונתקל בקשיים, ינסה להתמודד עימם, וכך יוציא עצמו מהמשבר".

ואם בהישרדות עסקינן, מניית מתל-טק עדיין נסחרת בבורסה המשנה הבריטית, גם בשעה שמימינה ומשמאלה נמחקות חברות ישראליות, בין אם מיוזמתן ובין אם לא. רוזנברג, כבעל השליטה בחברה (72.8%), מודה שהמחשבה על מחיקת מתל-טק חלפה בראשו. "ברור שחשבתי על זה, אך כרגע אני לא יכול להגיד האם אעשה זאת. הגיוני שחברה שנסחרת לפי מחיר מגוחך, אם יורשה לי, תחשוב על מחיקתה מהמסחר".

*אולי לא נכון היה להנפיק את החברה.

"אני לא חושב כך. זה היה די ברור שבשלב כלשהו נהפוך לציבוריים".

לקראת סיום, רוזנברג מתעקש שנבוא לבקר גם במפעל החברה, ולו רק בשביל להבין איזו "רוח לחימה" מניעה את עובדי מתל-טק. "אין עובד, גם אם הוא מנהל בכיר, שייקרא לעבודה גם ביום חג או חופש ולא יתייצב. זו רוח לחימה שגורמת לי להאמין שיש לנו ארץ נהדרת", הוא מסכם. *