מנכ"ל אל על חיים רומנו בראיון ל"ליידי גלובס": לא אוכל נורמלי, לא ישן נורמלי, במתח מטורף. אין לי חיים"

אל על מפסידה, אבל חיים רומנו משוכנע שהוא מביא את הסחורה. מאז שנטש את פרטנר לטובת ניהול חברת התעופה, חייו הרבה פחות פשוטים. "פוטנציאל התקלות והתסכול באל על הרבה יותר גבוה", הוא אומר, אבל לא מתחרט. הוא גם לא מתרגש מקודמו עמוס שפירא, לא מאמין בסיכוי של פלאפון, זועם על משרד התחבורה, ומבטיח להילחם

בשלב מסוים בראיון, אחרי שניסה להסביר מה מניע אותו, ואיך יכול להיות שלמרות הוותק בתפקידים בכירים הוא ממותג יותר כ"מענטש" מאשר כאייקון ניהולי, שאל מנכ"ל אל על, חיים רומנו, מטאפורה מתחום הרכב. יש מכוניות שעושות הרבה רעש, אמר, אבל נוסעות לאט יחסית, ויש כאלה עם מנוע שקט, שגומאות מרחקים בשניות.

ואז הוא שתק. כמו המנוע שלו, שפועל בטורים הכי גבוהים, אבל בקושי משמיע קול ונבלע ברעש שעושים מנהלים אחרים מסביב. כמו זה שמייצר, למשל, עמוס שפירא, קודמו בתפקיד, שהיה באל על רק שנתיים וחצי, אבל עד היום עוד מתגלגלות האגדות על איך הפתיע את נוסעי מחלקת התיירים לארה"ב באחת בלילה, כדי לוודא שהם מרוצים מהשירות.

"יש לי הערכה גדולה למה שעמוס שפירא עושה", אומר רומנו, "אבל אני לא עוסק בו או בשיווק עצמי. אני לא צריך גימיקים ולא נהנה מרעש וצלצולים. יש כל מיני מנהלים, מנהיגים, סגנונות, ולכולם יש מקום.

"האנרגיות שלי מופנות לאזורים אחרים. מי שצריך לדעת יודע, ומי שצריך לראות, רואה מה אני עושה באל על".

כנראה שלא רואים מספיק.

"הגענו לנתח שוק של 58% משוק התעופה הישראלי, ורק באינטרנט אנחנו מוכרים ב-7 מיליון דולר. זה עניין של תפיסה ציבורית. אנחנו שותים כאן קפה ברמת החייל, ובבניין מעלינו יושבת פלאפון. לא משנה כמה ינסו שם לשנות את התדמית, תמיד יזכרו להם את הפאשלות בתחילת הדרך".

סלקום מצליחה לשנות תדמית.

"מה פתאום. הם לא הצליחו לסגור את הפער מול אורנג'. אבל עזבי אחרים. אני נהנה מהעשייה, ולא מלנכס לעצמי דברים. בעיניי זה בזבוז אנרגיות מיותר".

אתה מנהל את הרגשות שלך בצורה מאוד מבוקרת.

"מי שנכנס לדיכאון של שבוע או חודש, לא יכול לנהל באסטה. אין לך פריבילגיה להחצין או להיעלם. ומי שאין לו עמוד שדרה, לא יכול לנהל ארגון במשבר".

אל על היא ארגון במשבר.

"בחצי השנה האחרונה זה יותר קשה. בצבא שבו אני שירתתי, וממנו השתחררתי בדרגת אלוף משנה, זה או שאתה במלחמה, או שאתה מתכונן למלחמה. תמיד במשבר. בפרטנר נלחמנו כל יום, וכל היום. גם באל על אני לא ישן בלילות. תמיד יש איזה מטוס באוויר".

אז לדרייב שלך יש מחיר.

"בסופו של דבר זה לעשות עבודה, ולא משנה איפה. אתה עושה אותה עם הראש, השכל והלב, ולא עם הפה. לפעמים היא דורשת את כולך, בלי פשרות. זה סוג של טוטאליות ששם אותה במקום מאוד גבוה בחיים על חשבון המשפחה והחברים, ואתה גם משלם מחיר פיזי. אתה לא אוכל נורמלי, לא ישן נורמלי, נמצא במתחים מטורפים, ובמידה מסוימת אתה חייב להקרין את ההפך החוצה".

זה אומר לחיות בדיסוננס נוראי.

"לא. זה אתגר. כשנוסעים נתקעים בשדה התעופה, עד שהטיסה לא יוצאת אני לא הולך לישון".

"להישאר בפרטנר לא היה נחשק בעיניי"

מתי הדרייב הזה נולד?

"אני לא מאמין בתיאוריה הפסיכולוגית שטוענת שהמקור הוא בילדות. אני דטרמיניסט. הרי כל סימפטום אפשר להסביר איכשהו".

ניסיונות לחלץ מרומנו אירוע מכונן בילדות, שהפך אותו לאדם שאפתן שעובר מתפקיד לתפקיד בדרך למעלה, נכשלו. מדובר באדם סגור, שאחרי 20 שנות שירות בחיל הים ועוד שנתיים בשב"כ, למד דבר או שניים על קימוץ באינפורמציה. בפגישתנו הראשונה היה קשה לזהות את האש שמזינה אצלו את הדרייב, אבל מתחת לרוגע ולשליטה העצמית הגבוהה, נדמה היה שמשהו בעבע. בשנייה, במתחם אל על בנמל התעופה בן גוריון, האנרגיות שלו הפכו אחרות לגמרי. פתאום הוא התמלא אסרטיביות, נמרצות, כריזמה. "אני לא מתנהג אותו דבר בכל סביבה", הסביר. "העשייה טוענת אותי".

עמיקם כהן היה זה שהתעקש להביא את רומנו מהשב"כ לאורנג', אז חברה בהקמה. רומנו התקדם מתפקיד סמנכ"ל שירות לקוחות ותשתיות לעמדת המשנה למנכ"ל, והמנכ"ל המיועד. כהן רצה להעביר לו חפיפה ארוכה, אבל רומנו, שטוף מוטיבציה וחסר סבלנות, חשש משחיקה במעמדו והחליט להיענות להצעה של תמי בורוביץ' להתמנות למנכ"ל אל על, מה שהשאיר בחברה טעם רע.

בביוגרפיה שכתב כהן, "בגלל שההר שם", הוא סגר חשבון עם רומנו וכתב שהיו לו קשיים בניהול כספים. "הכי הגיוני היה להישאר בפרטנר", אומר היום רומנו. "הכי משגשג, נחשק. אבל זה לא מה שהיה נחשק בעיניי. רציתי ללכת הלאה".

אתה מצטער שעזבת?

"ממש לא. הלכתי לעוד מקום. זו לא חוכמה להישאר באזור הנוחות. עשיתי את זה שבע שנים וחצי, ואוקיי, הייתי צריך להמשיך קדימה. כשפנו אליי והציעו לי את אל על ואמרו שאם אגיד כן התפקיד שלי, זה נראה לי הכי מדהים בעולם. היה לי ברור שזה הולך להיות קשה ושאי אפשר יהיה להשוות את זה לפרטנר, אבל תמי מוזס נראתה לי מדהימה וגם דדי ואיזי בורוביץ' (הבעלים, ל"ר), והם לא אכזבו אותי".

אתה אכזבת את עמיקם כהן. אולי בגללך דוד אבנר עבר חפיפה של שנתיים.

"מה הבעיה? הוא קיבל הזדמנות, לקח אותה, והצליח. זה כמו שנגיד, איזה כיף לנהל את שווייץ ולא את ישראל. אתה מנהל אתגרים".