אין זה סוד שמשבר האשראי גרם להרבה חברות ציבוריות לשבור מסורת רבת שנים ולהפסיק לחלק דיבידנד. מזומנים הפכו למצרך יקר, וכאשר קשה לגייס מהם, עדיף לשמור על הקיים. ואכן, הרבעון הראשון של השנה הוא הרבעון הגרוע ביותר בחמשת העשורים האחרונים כשמדובר על חלוקת דיבידנדים בחברות שנסחרות בארה"ב. חברת הדירוג הבינלאומית סטנדרט אנד פור'ס (S&P) בדקה ומצאה שתשלומי הדיבידנד ברבעון פחתו בסכום של 77 מיליארד דולר. מתוך כמעט 7,000 חברות ציבוריות שנבדקו, מספר שיא של 367 חברות החליטו להפחית את תשלומי הדיבידנד או לבטלם לגמרי.
מטבע הדברים מדובר בעיקר בחברות שנמנות על המגזר הפיננסי, אך אלו אינן בודדות במערכה. "בכל סקטור יש דוגמאות לחברות שקיצצו בדיבידנדים", אומר אילן שטרק, מנהל חדר עסקאות בבית ההשקעות האמריקני אוסקר גרוס. חברת התרופות פייזר, הקונגלומרט התעשייתי ג'נרל אלקטריק וחברת הכרייה אלקואה הן חלק מהדוגמאות ששטרק מציג. "בשוק 'נורמלי' תשואות הדיבידנד נעות בין 4% ל-5%. בעקבות הירידות תשואת הדיבידנד עלתה לממוצע של 9%, ועכשיו, כשחברות מקצצות את הדיבידנד, תשואת הדיבידנד חוזרת לרמות ההיסטוריות".
*והמשקיעים מקבלים את הקיצוץ בהבנה?
"כן, כי החברות חוסכות סכומים מאוד גבוהים, מאות מיליוני דולרים בשנה, כדי לשמור על רמות הון נדרשות".
שטרק מציין, למשל, שאלקואה הפחיתה את הדיבידנד הרבעוני מסכום של 17 סנט ל-3 סנט למניה, וכך חסכה 400 מיליון דולר בסיכום שנתי. "אני לא מצאתי חברות שחותכות את הדיבידנד והשוק מעניש אותן", הוא אומר.
ולא שיש למשקיעים הרבה ברירות. חלוקת דיבידנד, נזכיר, היא מדיניות בה נוקטת החברה, ולא התחייבות חוקית או תשקיפית לה היא כפופה.
לא סוף פסוק
משבר האשראי הוא כאמור הגורם מספר אחת לקיצוץ הדיבידנדים. חברות שנקלעות למצוקה תזרימית או חוששות להיקלע למצוקה כזו בעתיד, לא ממהרות לחלק היום דיבידנדים. כמעט בלתי נתפס שבמצב כזה יחליט דירקטוריון החברה לחלק דיבידנד.
אז האם הרבעון הראשון הוא אכן תחתית של חלוקת דיבידנדים? שטרק סבור שאם התוצאות הכספיות ימשיכו להיות גרועות, "יכול להיות שיהיו חברות נוספות שיחתכו את התשלומים, אך כרגע מוקדם להעריך אם הגל הגדול מאחורינו. הרבעון השני יהיה משמעותי בבחינת המגמה".
בהסתכלות על הטווח הארוך יותר, שטרק אומר שהשאלה שצריכה להישאל היא האם החברות שחתכו את הדיבידנדים יעלו אותם בחזרה. "יכול מאוד להיות שהתשובה לכך היא חיובית. תשואת דיבידנד היא נתון שחשוב למשקיעים האמריקניים והם מחפשים את התשואות הגבוהות. כשהחברות יחזרו לפסי צמיחה ורווחיות, הן כנראה יבינו שהשוק דורש העלאה של התשואה חזרה לרמותיה ההיסטוריות".
גם בתוך המהומה הפיננסית, יש מספר חברות יוצאות דופן - כאלו שמעלות את תשלומי הדיבידנד או מכריזות על חלוקה ראשונה בהיסטוריה שלהן. אחת מהן היא חברת התוכנה אורקל, שהכריזה במארס על חלוקה ראשונה של דיבידנד. שוק ההון הגיב בהתלהבות, והמניה זינקה בשיעור של כמעט 10% ביום למחרת.
"משקיעים אמריקניים מקפידים להסתכל על הדיבידנד, כי הם מאוד מוטי מניות", אומר שטרק. "ארה"ב היא אומה של משקיעים ששמים את כספי הפנסיה שלהם בשוק ההון. בחברות שמחלקות דיבידנד, המשקיעים יכולים ליהנות גם מהתשואות החיוביות של שוק ההון וגם מתשלום קבוע במזומן מדי רבעון".
*עד כמה תשואת דיבידנד מהווה היום שיקול משמעותי בעת בחירה בהשקעה? הרי יש חברות שעלולות להפסיק את חלוקת הדיבידנדים באופן מיידי, ולכן קשה להסתמך על הנתון.
"משקיעים עדיין מתייחסים לנתון, אך נותנים יותר תשומת לב גם למאזן החברה, למצב הסקטור בו היא פועלת, ליחס חוב להון עצמי של החברה ולתזרים המזומנים שלה. אני מעריך שחשיבות הדיבידנד כשיקול בהשקעה תרד, כי מדובר בנושא קצת 'שביר' בתקופה האחרונה".
שטרק ממחיש את הערכתו באמצעות נתוני הסחירות של תעודת הסל העוקבת אחר מדד ה- Dow Jones Select Dividend (שבו כלולות חברות בעלות תשואת דיבידנד גבוהה). הסחירות היומית בתעודה עלתה בהתמדה מאז הושקה בסוף שנת 2003, והזינוק החד ביותר ברמת הסחירות נרשם אשתקד - עלייה של 67% לעומת 2007. "עליית המחזורים בתעודה היא עדות לכך שהמשקיעים אכן הפנו את כספם אל השקעות המחלקות דיבידנד", הוא אומר.
איך אומרים דיבידנד בעברית?
אורקל היא לא החברה היחידה שהפתיעה והחלה לחלק דיבידנד. גם אולטיקום, החברה הבת של קומברס טכנולוג'י, הודיעה בתחילת אפריל על חלוקת דיבידנד מיוחדת של 4.6 דולר למניה (סך של 200 מיליון דולר). אולטיקום לא מפרסמת דו"חות כבר שלוש שנים ונסחרת ברשימת הפינק שיטס של הנאסד"ק. הנהנית העיקרית מחלוקת הדיבידנד של אולטיקום היא החברה האם המסובכת בעצמה בבעיות חשבונאיות, קומברס טכנולוג'י, אשר לקופתה יזרום דיבידנד בשווי של 138 מיליון דולר.
דוגמה נוספת לחברה בת שנחלצה לעזרת האם בהזרמת דיבידנד - אם כי בסכומים נמוכים בהרבה - היא גיוון אימג'ינג. החברה הודיעה בפברואר האחרון על חלוקת דיבידנד מיוחדת בסכום כולל של 16 מיליון דולר, 3.7 מיליון דולר מתוכם זרמו לאלרון שלא מפסיקה לצבור הפסדים.
וכאן טמון ההבדל הגדול בין חברות ישראליות לאמריקניות - מבנה השליטה. מבנה השליטה בחברות הישראליות ריכוזי יותר מאשר בארה"ב ובאירופה, עובדה שעלולה אולי ליצור לחץ לחלוקת דיבידנד. ועדיין, מרבית החברות הישראליות שנסחרות בארה"ב, חברות טכנולוגיה בעיקר, לא מחלקות דיבידנד.
צ'ק פוינט, אמדוקס, נייס ואחרות אינן מחלקות דיבידנד, ולאור משבר האשראי - קשה לנו לראות אותן מתחילות לחלק, לפחות בעתיד הקרוב. *
shiri-h@globes.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.