זכוכיות במקום יהלומים: גינוני הכבוד של היהלומנים יעלו לבנק מזרחי טפחות ביוקר

לפני שבועות אחדים התרחשו, לכאורה בלי קשר, שני אירועים מפתיעים בתחום היהלומים.

בנתב"ג נתפס צעיר כשבכליו אריזות, שעליהן נכתב כאילו יש בהן יהלומים בשווי 1.5 מיליון דולר. כשנבדקה תכולת המעטפות התברר שמדובר בשברי זכוכית מלוטשים ובכמה אבני חן נחותות.

פחות או יותר במקביל נפלה הפתעה גדולה עוד יותר בבנק מזרחי טפחות . פקידי הבנק ערכו חיפוש בכספות במטרה לממש בטוחות שהבנק קיבל מחברת יהלומים מסוימת, שהסתבכה ושהגיעה לכינוס נכסים, והתברר שהבנק היה ככל הנראה קורבן של תרגיל עוקץ מסוג חדש.

בנק מזרחי טפחות תובע מהחברה 14 מיליון שקל בגין אשראי שניתן כנגד בטוחות. חלק מן הבטוחות שבהן מדובר היו "קאשטים" - חבילות של יהלומים שארוזות באופן מיוחד, שמסר היהלומן כשקיבל את האשראי. הפקידים שפתחו את הקאשטים נדהמו, כאשר בחלקם מצאו זכוכיות ולא יהלומים. גורם בבנק מאשר שבחלק מהקאשטים נמצאו רק אבני חן נחותות.

את הקאשט לא נהוג לפתוח עד לרגע מימוש העסקה, נוהג שיכול להיות קיים רק בענף המתיימר להתבסס על כבוד עצמי כמו יהלומנות. משמעות המילה קאשט היא "ראיתי את החבילה, היא סגורה ומיועדת לי". שווי הקאשט מוערך בהסתמך על משקל החבילה, ומבלי לדעת אם יש בה אבנים מיוחדות במינן או אבנים נחותות. השווי האמיתי נקבע כשפותחים את הקאשט וכשבוחנים את תכולתו, יהלום יהלום.

הנוהג שלא לפתוח קאשטים, חוששים בענף, הביא לתרגיל העוקץ. כעת מתעורר חשש בבורסה ליהלומים, שלפיו יש עוד יהלומנים שעשו שימוש בתרגיל הזה כדי לזכות באשראי.

גורם המקורב לבנק מזרחי טפחות אמר שהמשטרה תצטרך לחקור את הפרשה. רשמית מסר הבנק שהנושא מטופל,יש מעריך שיבדוק את שווי כל החבילות, וכשתסתיים הבדיקה יוחלט על צעדיו. מבנק מזרחי טפחות נמסחר בתגובה כי הנזק נאמד בחצי מיליון דולר בלבד.

המפקח על היהלומים, שמואל מרדכי: "גם אם יש לאחרונה כמה תרגילי עוקץ בענף היהלומים, ולמרות המצב הקשה לאחרונה, זה ענף של 15 מיליארד דולר בשנה, ומספר הבעיות נחשב בעיניי לזניח".