עגל הזהב

אף אחד לא זכה בזהב בקקטוס? אז מה, כולם מרוצים. אז זהו שלא כולם, בכלל לא

יום רביעי היה יום עצוב לענף הפרסום. לצערי יש לא מעט ימים כאלה. ההבדל הוא שהייתי ממש חלק מזה. לא שמעתי מרחוק על מכות שהיו, לא קראתי בגיחוך על עוד אחד שהשתן גורם לו לדבר שטויות. אתמול כל זה החוויר כשראיתי במו עיני איך זה קורה - לדור שלנו, לדור הצעיר.

חבורת אנשים מוכשרים בצורה בלתי רגילה, אנשים טובים שגדלו בענף הזה, סבלו, סלדו והבטיחו לעצמם שאם רק יהיה להם את הכוח לשנות, הם ישנו. אתמול היה להם את הכוח ולצערי הם באמת שינו.

הייתה ישיבת חירום. אמרו לנו שחלילה אסור להם להגיד מה הן תוצאות השיפוט, אבל רק שנדע, להלן התוצאות: זהב אין. מעבר לזה אסור להגיד כלום אבל יש רק 7 כסף וכמה ארד.

לא גילו את זה לכולם, גם לא לכל השופטים, יש ועדה מיוחדת שאחראית על התחרות. מסתבר שהיא כל כך מיוחדת, שהיא אחראית גם על התוצאות.

זה התחיל להרגיש מוזר בבטן כשנשאלה השאלה: "מה אתם רוצים לעשות?". מה זאת אומרת לעשות?! היה שיפוט, יש תוצאות, יש זוכים, מפסידים, התחרות נגמרה, לא? לא בענף הפרסום.

משפטים כמו "אני לא מסביר לבוס שלי שאין לנו שום זהב", היו מהמשפטים המביכים פחות שנשמעו בחדר. היה עצוב, היה עצוב לשמוע והיה עצוב יותר לא לשמוע מילים כמו "אתיקה" אפילו פעם אחת.

"בואו ניתן לעצמנו פקטור של 0.5" נשמעה הצעה. "זה לא ייתן לכם מספיק זהב", נשמעה תשובה. "אז תגיד לנו כמה כן?" מישהו אחר מציע "לפחות 0.8 וגם אז זה רק כמו בשנה שעברה".

"מי בעד ציון שלם?" כמעט כולם. זאת אומרת כולם חוץ מחצי מהשופטים שבכלל לא זימנו אותם, כולם חוץ מאלה שלא הגיעו, כולם חוץ ממשרדים ששילמו עשרות אלפי שקלים על תקנון שלא בתוקף.

מצד שני אולי בעצם היתה שם נציגות של כל הצדדים, כי היו שם גם את אלה שמחליטים מי יקבל את הפרסים, וגם את אלה שמקבלים את הפרסים. רק חבל אולי שאלו אותם האנשים.

לא לזה התכוונו, לא לזה התכוונו כשהתכנסנו 4 מנהלי קריאייטיב בחדר של אסי שביט וחלמנו בנאיביות לפני כמה שנים על מהפכה שתוביל לתחרות קריאייטיב אמיתית, נקייה מכוח, פוליטיקה ואינטרסים.

חבל לי על כך שיתכן והיה משרד, לא מהגדולים, שזכה בשלושה או ארבעה מתוך שבעת פרסי הקקטוס, עשה היסטוריה וזכה למשרד השנה. חבל, כי אף פעם לא נדע.

ואם תגידו, שזה לא נכון, כי פשוט כיסחנו אחד את השני, סגרנו חשבונות ולא שפטנו קריאייטיב, אז אני אגיד לכם שמגיע לכם, ולמי שזכה מגיע לדעת שהוא זכה. אבל כנראה שכאלה אנחנו ולא נפסיק לחטוא ולזרוק את כל מה שאנחנו מאמינים בו כשמדובר בפסל מזהב.

הכותב הוא מנהל קריאייטיב ושותף בפרסום פוגל-אוגילבי. חבר בוועדת הקקטוס ובוועדת השיפוט.

צרו איתנו קשר *5988