לך על זה, ביבי

יש אנשים המאמינים שזהו הפתרון הרצוי היחיד, יש המעריכים, יש החושבים, יש שדוגלים בסיסמה של שתי מדינות מתוך הרגל, מבלי לקחת בחשבון מה קרה כאן בשנים האחרונות. אבל לומר בוודאות שזה טוב לנו את זה אף אחד לא יכול להגיד, אפילו לא גדעון לוי ועמירה הס. כי מי יודע, מי יכול לדעת, איך יתפתחו הדברים בעתיד?

אלה המתנגדים לנוסחה של שתי מדינות חוששים שמדינה פלשתינית תהיה איראן שניה. הם צודקים? הם טועים? אין לדעת. אני זוכר לפני כמה עשורים הדביקו חוגי המרכז והשמאל לעוזי לנדאו את התואר "פסיכופת" על כך שאמר שאין עם מי לדבר, ולכן ניאלץ לחיות על חרבנו. עכשיו אומר השמאל והמרכז על ליברמן ונתניהו את מה שנאמר בשעתו על לנדאו. מי צודק? לך תדע.

אובמה אתמול ומחר

במצב זה של חוסר וודאות לגבי הנוסחה, נותרה למתנגדי נתניהו הטענה הפרגמטית שזה לא יעבור אצל אובאמה המארח עכשיו את ביבי. זה בדוק? בסך הכל זו הערכה, והיא יכולה להיות טובה כמו כל אחרת, לא? אז אומרים: אובאמה הכריז בפרוש שמדיניותו היא שתי מדינות. יפה, אבל גם אובאמה הוא פוליטיקאי בדיוק כמו נתניהו, וכמותו מה שאמר אתמול לא בהחלט תקף היום.

עובדה: מאז נבחר קיבל הנשיא האמריקאי שורה של החלטות המנוגדות להצהרותיו לפני ואחרי הבחירות בארה"ב, כשהאחרונה היא החלטתו להמשיך את קיומו של כלא גואנטאנאמו.

ברק לא מאמין לביבי

שווה לנסות את הנוסחה העכשווית של ביבי-ליברמן על הערבים, כי אולי היא זו שיכולה לגרום להם להבין שאם לא יתעשתו לא יקבלו כלום. אבל כדי שזה יקרה, כדי שהערבים יאמינו שאכן יש שינוי מדיניות, צריך שביבי יעמוד ולא יישבר, כי שקורה כשיש לחצים בשטח. האם הוא מסוגל? נתניהו כבר המציא סיסמא חדשה על פיה שני העמים יחיו בשלום זה לצד זה. אומר אהוד ברק, בצדק, ואיפוא יחיה העם הפלשתיני בשלום אם לא במדינתו? כלומר, לדעת ברק ביבי כבר חזר בו, או לפחות התחיל את הדרך חזרה. אני הייתי דווקא מקווה שביבי כן יילך על זה.