ביהמ"ש: לשקול להעמיד לדין את המעביד על עבירות מסוימות של הנהג השכיר

השופט ד"ר אברהם טננבוים דן בנהג משאית שנהג למעלה מ-12 שעות ברציפות, בניגוד לחוק. "נהג שכיר מואשם בעבירה שלמעבידו יש יכולת מעשית יותר למנוע אותה. לא זו בלבד, אלא שלעיתים נמצא הנהג השכיר במצב שבו אם יתנגד לביצוע העבירה, ייתכן כי יפוטר או לכל הפחות ייפגע במשכורתו על-ידי המעביד", ציין.

לדבריו, האינטרס הכלכלי של המעסיק ברור. "כשהמעסיק נדרש לבצע הובלה, והנהג היחידי האפשרי כבר מיצה את שעות עבודתו - לא תמיד יבחר המעביד לבטל את הנסיעה. במיוחד כשהנזק הכלכלי למעביד הוא רב, ומנגד העונש (אם ייתפס הנהג) יוטל ברוב המקרים על הנהג".

השופט ציין כי קיים קושי בהעמדת בעל הרכב או המעביד לדין, משום שהוא תמיד יוכל לטעון כי הנהג לא פעל לפי הוראותיו. אולם, הבעיה היא שהעסקת נהגים שכירים מעבר לשעות הנהיגה המותרת הפכה לשגרה, בין היתר נוכח לחצם של המעסיקים. "הלחץ יכול להתבטא בדרישה לעבוד ויהי מה, או דרך של תמרוץ באמצעות העלאת שכר או טובת הנאה אחרת", ציין.

טננבוים קבע כי "ראוי שהתביעה תעמיד לדין בראש ובראשונה את המעסיק. הליך זה הוא גם יותר צודק, ובעיקר מרתיע יותר ובעל יכולת למנוע תופעה זו בעתיד". עם זאת, קבע כי אין מנוס מענישת הנהג שכן הוא זה שביצע את העבירה, "אך עונשו של הנהג צריך להיות מתון יחסית בהתחשב בנסיבות". (ת' 17134/08).