בית המשפט לענייני משפחה בירושלים פסק שכר-טרחה נמוך מאוד (חצי אחוז משווי העיזבון) למנהל עיזבון, משום שפעל בניגוד לחוק הנאמנות ועבר על האיסור להימצא בניגוד עניינים.
עו"ד איתן קדמי מונה לנהל עיזבון בשווי כ-12.5 מיליון שקל. הוא תבע 1.5% משווי העיזבון כשכר-טרחה עבור הגשת בקשה למינויו כמנהל עיזבון זמני וייעוץ משפטי לבנו של המנוח, ו-2% עבור פעולותיו כמנהל עיזבון.
בנו של המנוח הכחיש כי הסכים לשלם שכר-טרחה עבור הגשת הבקשה למינוי מנהל עיזבון. נציג האפוטרופוס הכללי טען כי כאשר הבקשה מוגשת על-ידי מנהל העיזבון, השכר עבורה כלול בשכר-הטרחה של מנהל העיזבון.
סגנית הנשיא, השופטת נילי מימון, קבעה כי גם אם היה קדמי מוכיח כי הנתבע הסכים לשלם שכר-טרחה עבור הבקשה - הרי שהוא היה מקוזז מהשכר עבור ניהול העיזבון, נוכח תקנה 45(א) לתקנות הירושה.
מימון חישבה את שווי העיזבון (כ-12.5 מיליון שקל) שהיה שנוי במחלוקת וכן את שווי החובות (כ-8.2 מיליון שקל), כך שלמעשה העיזבון שווה רק כ-4.2 מיליון שקל, ממנו ייגזר שכר-הטרחה.
למרות ששכר-הטרחה המקובל הוא 3% משווי העיזבון - נפסק לקדמי רק 0.5%, משום ש"כבר מראשית ההתנהלות לאחר פטירת המוריש, נפלו פגמים רציניים ומשמעותיים ביותר בפעולותיו של קדמי כמנהל עיזבון ועוד לפני כן". כך, למשל, קדמי לא עדכן את הבן או את בית המשפט כי הוא נושה של העיזבון (בגין ייעוץ משפטי שהעניק למנוח).
"בעצם הסכמתו להתמנות כמנהל עיזבון העמיד התובע עצמו בניגוד אינטרסים, ואכן פעל תוך ניגוד אינטרסים", נקבע.
בנוסף, לאחר פטירת המנוח העביר קדמי כספים מחשבון המנוח לחשבונו, ללא אישור. "בפעולותיו אלה פעל מנהל העיזבון בניגוד להוראות חוק הנאמנות, ועבר על איסור ניגוד עניינים". (תע 42545/99).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
