"למה יש לכם עשרות חברות לתאי גזע בישראל? הגדולות צריכות להתאחד"

באביס מתכנן להביא את הבשורה האופטימית הזו גם לכנס ILSI-Biomed שיתקיים ב-15-17 ביוני בתל-אביב, בשיתוף "גלובס".

"עד היום הגישה של הרפואה הייתה בעיקר לטפל בסימפטומים של המחלות ולא בגורמים להם. היום, בעקבות ההתקדמות במדע ובעיקר בשל ההבנה המשתפרת של הגנטיקה, אנחנו יכולים לראשונה לתקוף את הנטייה הגנטית של אדם לחלות במחלה וכן את ההתפרצות - אותו גורם שהופך את הפוטנציאל הגנטי למחלה בפועל. כך אנחנו יכולים לטפל לא רק בסימפטומים, אלא במחלות עצמן".

גישה זו מתאפשרת באמצעות מגוון טכנולוגיות שמאפשרות הבנה מדויקת מבעבר של גוף האדם, ברמת מנגנוני הבסיס המפעילים אותו. בעבר, החוקרים היו מסתפקים בתיאור התחושה והסימפטומים והיו מבצעים מספר מצומצם יחסית של בדיקות דם לאבחון מחלות. היום יש שיטות אבחון מדויקות בהרבה, כולל בדיקות ברמת המוקולרית או הדמיה. כך, ניתן לעצור את המחלה עוד לפני שישנם סימפטומים.

"על המנגנונים לטיפול במחלה בשלב הזה", אומר באביס, "נמנים תאי גזע, שהימצאותם בתוך רקמה יכולה לאתחל בה תהליכים ביולוגיים שונים, או טכנולוגיות להנדסה גנטית של נוגדנים, שמאפשרות לייצר 'חייל' חכם, שתוקף רק מטרה אחת ספציפית בגוף. מנגנון נוסף הוא טכנולוגיות כמו RNAi, שיודעות להדליק ולכבות גנים שונים".

מהפכה מן היסוד

באביס, אמריקני במקור, יושב במטה החברה בבאזל שבשווייץ. בתפקידו הקודם ניהל את מרכז המחקר של החברה בניו ג'רזי שבארה"ב. בעבר שימש בתפקידי מחקר וניהול גם ב-GSK. יש לו דוקטורט בתחום המיקרוביולוגיה מאוניברסיטת קולומביה.

ההתלהבות שלו מהצד המדעי של פעילות רוש מבטאת מהפכה שעברה החברה בשלוש השנים האחרונות, לאחר עשור של בחינה עצמית. עד למהפך, רוש הלכה ואיבדה מתדמיתה כמובילה במדע וחדשנות, יחד עם מרבית חברות הפארמה הגדולות בעולם.

כתוצאה מכך, מדענים מבריקים העדיפו שלא להצטרף לשורות חברות הביג-פארמה, ורוש ביניהן. "במהלך העשור שקדם למהפכה, דברים שהיו פשוטים וברורים עבורנו תמיד, הפכו פתאום מסובכים. בעבר, תהליך קידום מוצרים מן המעבדה דרך ניסויים קליניים ועד רישום עבר באופן חלק יחסית וידוע מראש. לפתע העולם הפך מורכב יותר".

השינויים שביצעה רוש כללו חלוקה של חטיבת התרופות לחמש תת-חטיבות, שכל אחת מהן מתמקדת בתחום בריאותי אחר: אונקולוגיה, וירולוגיה, מחלות דלקתיות, מחלות מטבוליות ומחלות של מערכת העצבים המרכזית (נוירולוגיה).

כל חטיבה חולקה לארבע פונקציות: גילוי תרופות, מחקר קליני, פיתוח קליני ושיווק אסטרטגי, ובראש כל אחת מן המחלקות הוצב מנהל בעל סמכות רחבה - מתחילת התהליך ועד הגעת התרופה לשוק. "כך, מנענו חלק גדול מן ביורוקרטיה וגם התחלנו לקדם 20 מנהיגים חדשים בחברה", אומר באביס, שמנהל את כל מנהלי תחום הגילוי.

הכבדה לעומת החדשנית

בימים אלה עומדת רוש בפני אתגר משמעותי: רכישת ג'ננטק. לרוש היו 60% ממניות החברה והיא מתכננת להעלות את אחזקותיה ל-100%. רוש רכשה את שארית האחזקות בג'ננטק במארס השנה ב-48 מיליארד דולר. תגובת השוק לרכישה הייתה עלייה של 34% במניית החברה. כיום היא נסחרת לפי שווי של 224 מיליארד דולר.

בשוק חששו לג'ננטק, שנחשבת לאחת הנציגות של דור חברות התרופות החדש שצמח בתחום התרופות הביולוגיות. ג'ננטק גם מתגאה תמיד בהתנהלות ארגונית המעודדת חדשנות ורוש עדיין נושאת את התדמית הכבדה והמעונבת.

פתוחים לשת"פ

האם רוש תחנוק את ג'ננטק, או גרוע מכך - תאבד את כל המדענים המובילים שיעזבו בעקבות העסקה? "החששות האלה רחוקים מהאופן בו אנחנו מתכננים לפעול", אומר באביס. "רוש הבטיחה כי תשמור את ג'ננטק עצמאית לגמרי בתחום המדעי. דווקא המהלך הזה עשוי לעצור את ג'ננטק מלהפוך בעצמה לחברת ביג פארמה עם צמיחתה. "אנחנו יוצרים סינרגיות אך מאפשרים למחלקת המו"פ שלהם להמשיך לפעול כחברה קטנה וזריזה".

השינוי שעברה רוש משפיע גם על האופן שבו היא עובדת עם חברות קטנות מג'ננטק. "בעבר היינו רוכשים את המולקולה או הטכנולוגיה של החברה. היום אנחנו פתוחים לביצוע שיתופי פעולה מסוגים שונים, עם דגש על צרכי החברה השותפה. אנחנו מחפשים חברות בתחום תאי הגזע, חברות שמבצעות פעילות ב-RNAi, חברות שמפתחות שיטות מתן חדשות לתרופות, וכן חברות בתחום של פיתוח תרופות בעזרת סימולציית מחשב".

מה דעתך על החברות הישראליות בתחומים הללו?

"ישראל היא מקור מדהים לחדשנות רפואית, הן בזכות המדע המתקדם והן בזכות התמיכה הממשלתית בחברות הצעירות. אנחנו בוחנים שיתופי פעולה שונים עם חברות ישראליות. האתגר האמיתי של התעשייה שלכם הוא ריבוי חברות, שלכל אחת מהן יש קניין רוחני מועט. מדוע יש עשרות חברות תאי גזע במדינה כל-כך קטנה? אם ארבע המובילות היו מתאחדות, הן היו יכולות ליצור חברה בולטת בתחום. אלא שמיזוגים כאלה תלויים לא רק בצרכים עסקיים, אלא גם ברצונות ובצרכים של אנשים".

מה דעתך על שני המיזוגים הגדולים בין חברות פארמה - פייזר שתרכוש את Wyeth ומרק האמריקנית שתרכוש את Shire?

"מיזוגים כאלה הם לא תמיד שוויוניים ונובעים לעיתים ממצוקה אצל אחד הגורמים. הם יכולים להועיל בטווח הקצר לחיסכון בעלויות אבל לא יובילו לפתרון מצוקת החדשנות בה נמצאות החברות".

בעבר היה נראה כאילו חברות הפארמה מוותרות בהדרגה על המו"פ לטובת התמקצעות ברגולציה, שיווק והפצה. זה מודל ישים?

"נראה כאילו חברות פארמה יכולות לרכוש את כל החדשנות שלהן מבחוץ, אך אני מאמין שחברה בלי מדע חזק - תתקשה לשגשג. אנחנו מתבססים על המדענים שלנו לטובת בחינת מוצרים ורק להם את היכולת לתת תשובה מעמיקה ואמיתית, בעיקר כשמדובר במדע מאוד חדשני.

"המדע הכרחי כדי לבצע שינויים במוצר אחרי הרכישה, כדי להסביר את המנגנון של המוצר ברמה שתשקיט את החששות שלנו ושל הרשויות הרגולטוריות וגם אחרי ההשקה של המוצר יש מחקרים והתאמות שצריך לבצע בו כדי לעמוד בקצב של המדע המתקדם. כך שלמדענים יש תפקיד מכריע לאורך כל מחזור חיי המוצר".

בנוסף לחטיבה הפרמצבטית יש לכם גם חטיבה דיאגנוסטית הפועלת בנפרד. איך זה מכין אתכם לעולם של רפואה מותאמת אישית?

"השילוב נותן לנו הבנה של ההבדל בתגובת בני אדם שונים לתרופות שונות וגם מאפשר לנו להשתמש בסמנים אבחוניים כבר במהלך פיתוח התרופות, אפילו בשלב הפרה-קליני. אנחנו מרגישים יותר ערוכים מחברות אחרות לעולם שבו משיקים תרופה יד ביד עם הבדיקה שמגדירה למי התרופה הזו מתאימה. אני לא משוכנע שכל החברות בשוק מבינות את המאמץ הדרוש כדי להביא מוצר משולב כזה לשוק".