המשקיעים באירופה עדיין אינם יודעים איך בדיוק בוצעו או יתבצעו מבחני העמידות לבנקים האירופיים, משום שרשויות הפיקוח מעדיפות ככל הנראה, לשמור על סודיות בנוגע לתוצאות בבחינות שכבר נערכו, ולבצע את התהליך באופן חשאי עבור הבנקים שטרם עברו את ההליך... זאת, בניגוד למבחני הלחץ שערך הממשל האמריקני לבנקים הגדולים בארה"ב, שפורסמו במלואם.
המטרה של מבחני העמידות האמריקניים היתה לצמצם את אי הוודאות בשווקים ועל-ידי כך, להביא להתאוששות מסוימת באמון שרוחשים המשקיעים כלפי המערכת הבנקאית. המטרה הזו הושגה, למרות שהבנקים בארה"ב נדרשו לגייס הון נוסף בסך 74 מיליארד דולר.
בריטניה שערכה לבנקים שלה מבחני עמידות כבר בתחילת השנה, מתעקשת גם כעת שלא לפרסם את התוצאות. ההחלטה הזו עלולה להוביל את הממשלה להוציא עוד כספי ציבור כדי לחלץ בנקים שעשויים להיקלע לקשיים נוספים ככל שיחמיר המיתון, או לאור העובדה שהמצב האמיתי של הבנקים הללו אינו ידוע.
הנס הוגרוורסט, יו"ר הרשות המפקחת על השווקים הפיננסיים בדנמרק טוען שבעצם יש כאן לחץ מצד הבנקים "לכופף את החוקים", כדי להקל על הבנקים. "מה שנחוץ כעת הוא שקיפות של מבחני העמידות, ולא נראה שזה מה שהולך לקרות במגזר הבנקאי של אירופה". הוגרוורסט טוען כי עיקר הלחץ מגיע מהבנקים ומשרי האוצר, שגם הם בחלקם בנקאים לשעבר. "באופן טבעי, ברור שאין להם עניין בשקיפות".
מבחני עמידות בוצעו באירופה בחלק מהמדינות בעקבות יוזמה של הממשלות המקומיות, ועד כה לא נחשפו התוצאות של אף אחד מהמבחנים שבוצעו ב-27 החברות באיחוד האירופי. בכל המדינות שביצעו את המבחנים גם לא מתקיים שום תהליך כלשהו לקראת חשיפה של התוצאות.
"הסיבה שהמבחנים הצליחו בארה"ב היא שהם סילקו את חוסר הוודאות. שקיפות היא דבר בריא. הליכה בין הצללים אינה טובה לשווקים הפיננסיים" אומר הארווי גולדשמיד, שייעץ לרשויות הפיקוח האמריקניות בנושא המבחנים.
לפי הערכות שפרסם קרדיט סוויס, בנקים באירופה יזדקקו לעוד 84 מיליארד אירו, אם הם היו נדרשים לעמוד בקריטריונים של מבחני העמידות האמריקניים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
