חייב שהחל להסתבך משום שחתם על מספר ערבויות לבני משפחה לא ייראה כחסר תום-לב

העליון מקל את העול על כתפי החייבים: השופט אשר גרוניס קובע כי חלוף הזמן מאז ההסתבכות הכלכלית עשוי לרפא את חוסר תום-לבו של החייב בתחילתה

הפרמטר החשוב ביותר הנבדק, בעת שאדם מבקש להכריז עליו כפושט רגל ולפטור אותו מחובותיו, הוא שאלת תום-הלב. האם ההסתבכות הכלכלית לא היתה מכוונת והאם החייב התנהל מול נושיו בתום-לב ובהגינות, בתקופה בה צבר את החובות.

החלטה מפתיעה-משהו שניתנה באחרונה בבית המשפט העליון מקלה מעט את העול שעל כתפי החייבים. ראשית, נפסק שחלוף הזמן מאז ההסתבכות הכלכלית עשוי לרפא חוסר תום-לב של החייב בתחילתה; שנית, נקבע שחייב שהחל להסתבך משום שחתם על מספר ערבויות לבני משפחה, לא ייראה כמי שפעל בחוסר תום-לב.

אברהם בן-דוד ביקש ב-2005 להכריזו כפושט-רגל בגין חובות של 2.4 מיליון שקל ל-17 נושים. למזלו, הוגשו נגדו רק 4 תביעות חוב בסך 365 אלף שקל. בן-דוד הסביר שהסתבכותו הכלכלית החלה בסוף שנות ה-80, כשחתם על ערבויות שונות עבור גיסו וגיסתו. בהמשך הוא ורעייתו מכרו דירה ביוקנעם כדי להחזיר משכנתא וכן פרעו חובות שונים לנושים. בשנות ה-90 נוהלו נגדו תיקי הוצל"פ שאוחדו, אך בשלב מסוים הוא הפסיק לשלמם.

הכנ"ר התנגד להכרזתו כפושט רגל בשל חוסר תום-ליבו, ושופטת המחוזי בחיפה, דיאנה סלע, קיבלה את עמדתו. נקבע שבן-דוד חתם על ערבויות שונות בעת שהוא היה מסובך בחובות ולא מסר פרטים לגבי ההסתבכות בחובות של גיסו וגיסתו. כן התברר שהיה "לקוח מוגבל מיוחד" משום שהמשיך לפזר צ'קים ללא כיסוי אף שהיה שקוע בחובות. סלע אף זקפה לחובתו את העובדה שב-2001 שכר בית בן 7 חדרים באילת תמורת 1,300 דולר לחודש, מה שמעיד על "חיי בזבזנות ופאר תוך יצירת חובות חדשים".

באמצעות עו"ד שי דנה עירער בן-אברהם לעליון ומצא שם אוזן קשבת. "נראה לנו כי בית המשפט המחוזי החמיר יתר על המידה עם המערער וכי חלק מקביעותיו לעניין חוסר תום ליבו של המערער אינן יכולות לעמוד", קבע השופט אשר גרוניס, עימו הסכימו מרים נאור ואסתר חיות. "לא ניתן לומר שעצם חתימה על ערבויות שונות לטובת בני המשפחה מצביעה על חוסר תום-לב. במציאות הישראלית תופעה ידועה היא שלעיתים נדרשים אנשים לחתום על ערבויות, ומה טבעי יותר מכך שבני המשפחה יהיו אלה שיתבקשו לחתום על הערבויות".

אלמנט הזמן

כמובן, הדגיש גרוניס, שאין להצדיק מצב בו אדם השקוע בחובות ייצור חובות חדשים ויחתום על ערבויות. אולם כאן הערבויות נחתמו לפני כ-20 שנה. לכן גם דחה גרוניס את עמדת הכנ"ר שבן-דוד חטא בכך שלא המציא העתקי ערבויות ומסמכים מלפני שנים רבות. "הכנ"ר העמיד במקרה זה דרישות מוגזמות ומיותרות, שכלל לא ניתן לקיימן. בחלוף שנים רבות מעת שניתן פסק דין, אין להתפלא שאדם מתקשה להמציא כתבי בי-דין מקוריים".

טעות נוספת של סלע מצאו שופטי העליון בקביעתה שבן-דוד פיזר צ'קים כשהיה שקוע בחובות ולכן הוגדר כ"לקוח מוגבל מיוחד". "בית המשפט המחוזי טעה כאשר סבר כי הקביעה שהמערער היה במעמד של 'לקוח מוגבל מיוחד' נבעה בשל כך שהוא פיזר צ'קים ללא כיסוי", משום שאין קשר בין השניים. הקביעה נבעה מכך שראש ההוצל"פ הכריז עליו כעל "חייב מוגבל באמצעים".

"רמה מסוימת של חוסר תום-לב" מצא העליון רק בשכירת הבית. "כיצד זה אדם השקוע בחובות שוכר בית כה גדול ומשלם דמי שכירות גבוהים יחסית", תהה גרוניס וציין שהסבריו של בן-דוד היו חלקיים בלבד. אלא שלא היה די בכך כדי לשלול מבן-דוד הפטר חובות. "חוסר תום-לב יכול אכן להביא לדחייה של בקשת חייב להכריזו פושט רגל", הזכיר גרוניס. "עם זאת, חובה לזכור שחוסר תום-לב הינו מושג רחב ביותר, ויש להתייחס אליו על רקע הנתונים הספציפיים הנוגעים לחייב המסוים. נקודה בעלת חשיבות בהקשר זה מתייחסת לאלמנט הזמן. גם כאשר מתגלה חוסר תום-לב מסוים ביצירתו של חוב, ייתכן שחלוף הזמן ישמש כמשקל-נגד או שיהיה בו כדי לרפא את הפגם".

מידת התחשבות

לפי גרוניס, אין להתייחס באותה אמת-מידה לחייב שיצר חובות לפני שנים רבות ונוהלו נגדו הליכי הוצאה לפועל במשך שנים, תוך מימוש נכסיו, ואל חייב שיצר חובות רבים תוך תקופה קצרה ויוזם הליכי פשיטת-רגל זמן קצר לאחר יצירת החובות ובלא שהתנהלו נגדו כלל הליכי הוצאה לפועל. "אפילו אדם שהורשע בפלילים זכאי לכך שהרשעתו תימחק לאחר חלוף תקופה מסוימת. האם חייב שהסתבך בחובות אינו זכאי אף הוא למידת התחשבות בשל חלוף הזמן, גם אם פעולותיו נגועות במידה מסוימת של חוסר תום-לב?!"

גרוניס הדגיש שאין ללמוד מכך שחלוף השנים ירפא כל סוג של חוסר תום-לב. "די בכך שנאמר, כי גם הנתון בדבר חלוף הזמן ראוי שיקבל משקל לזכותו של החייב. כמובן, שיש לברר בכל מקרה את הסיבות ליצירת החובות, אך לא ניתן להתעלם מכך שקשה לדרוש מאדם להציג בפני הכנ"ר את כל המסמכים הנוגעים ליצירת החובות כאשר חלפו שנים רבות מעת יצירתם". התמונה הכוללת, סיכם גרוניס, אינה מצביעה על חוסר תום-לב ברמה כזו שתצדיק דחיית הבקשה להכרזה כפושט רגל ולפיכך הוא נענה לה. (ע"א 3224/07).

צרו איתנו קשר *5988