נאחזים בשיניים

ביה"ס לרפואת שיניים באונ' ת"א נמצא בגירעון תקציבי כבר שנים. מאז 2002 מתנהלים דיונים סביב סגירתו האפשרית, כשסגל הרופאים המלמד בו נאחז בשיניו כדי למנוע מהלך שכזה. בשנים האחרונות צומצם הגירעון מ-20 מיליון שקל בשנה לכ-8 מיליון שקל, בעיקר בזכות פיטוריהם של 60% מסגל ההוראה בביה"ס וסגירת ההרשמה לשנים א'-ג'.

עלויות ההפעלה הגבוהות של ביה"ס הביאו לגירעון שנתי. עלות הכשרת סטודנט לרפואת שיניים בשנים ד'-ו' (השנים הקליניות והאחרונות של התואר) עומדת על כ-160 אלף שקל בשנה, עבור רכישת מכשור רפואי מתאים וחומרים דנטליים, עלויות תפעול ותחזוקה ועוד. התמורה שמתקבלת מהמדינה ומשכר הלימוד עומדת על כ-60 אלף שקל לסטודנט - הפרש של כ-100 אלף שקל.

באוניברסיטה העברית בירושלים, שם פועל בית הספר השני בישראל לרפואת שיניים, נהנים מהגב הכלכלי של בית החולים הדסה, שמממן את העסקת המרצים ואת תפעולו השוטף של בית הספר. ניסיון ליצור מודל דומה בתל אביב, באמצעות שיתוף פעולה עם שירותי בריאות כללית, לא צלח. בינתיים, חרב הסגירה עדיין מתנופפת מעל ראשיהם של הסטודנטים והמרצים, שהחליטו להשבית מיום ראשון הקרוב את הלימודים עד להודעה חדשה.

המחסור ייקר את עלות הטיפולים

אז איך כל זה נוגע לכיס שלנו? פשוט מאוד. טיפולי השיניים עולים מאות ואלפי שקלים. לאור העובדה שמדובר בשוק חופשי ופרטי ושאינו כלול בסל הבריאות הממלכתי, כל רופא שיניים יכול לגבות תשלום עבור הטיפולים כראות עיניו. סגירת בית הספר בתל אביב תביא בשנים הקרובות למחסור ברופאים, מה שיעלה את הביקוש ויקטין את ההיצע. במצב כזה, רופאי השיניים שיפעלו בשוק יוכלו לנצל את צמצום התחרות ולייקר את עלויות הטיפולים שהם מעניקים. ומי ייפגע מזה? כולנו, אבל בעיקר השכבות החלשות שיתקשו לממן לעצמם ולילדיהם טיפולי שיניים.

זאת ועוד; הפעלת בית ספר אחד בלבד לרפואת שיניים תפגע הן באיכות הכשרת הדורות הבאים של רופאי השיניים והן באיכות הטיפול. גם ההסתמכות על הסטודנטים הישראלים שלומדים רפואת שיניים בחו"ל לא מאוד תורמת; רק כ-40% מהם עוברים את מבחני הרישוי של משרד הבריאות כדי לקבל רישיון לעסוק ברפואת שיניים בישראל (לעומת 98% מבוגרי התואר בארץ). יתרה מכך, הלימודים בחו"ל עולים עשרות אלפי דולרים, מה שיצמצם את אפשרותם של מעוטי יכולת ללמוד רפואת שיניים אם בית הספר בת"א ייסגר.

ומה לגבי הקמת בי"ס חדש לרפואת שיניים בישראל? גם במקרה הזה אין סיבה להיות כל כך אופטימיים. לא רק שאין מי שיבטיח שבי"ס חדש לא יגיע גם הוא להפסד תפעולי, אלא שעלויות ההקמה גבוהות מהכסף הדרוש לכיסוי הגירעון בת"א. הקמת בי"ס חדש גם תימשך זמן רב, כמו גם הכשרת המחזור הראשון של בוגריו, מה שעדיין יביא למחסור ברופאי שיניים בישראל.

בינתיים, המרצים והסטודנטים בת"א חורקים שיניים ולא מוותרים. הסטודנטים מודאגים מעתיד רפואת השיניים בישראל, אך בעיקר מייחלים לסיים את התואר בשלום לפני שיסגרו להם את שערי בית הספר. המרצים, שספגו כבר פיטורים ופגיעה קשה בשכר ובתנאי ההעסקה, רוצים ללמד בשקט. השאלה היא מאיפה יבוא הכסף שיאפשר את השקט הזה.