אין שקט ושלווה: מחריף המאבק בין בעלי הנכסים והשכנים ברחוב שחראי בירושלים ובין עמותת שלווה והעירייה, על רקע בניית מוסד לילדים מוגבלים

המתנגדים טוענים: ביטולו של הכביש שתוכנן לחבר את הרחוב הפקוק עם כביש ראשי יהפוך את הרחוב לסיוט בלתי מתקבל על הדעת עם הוספת מבנה, שהתקבל ממתן זכויות בנייה של 714%; הדבר מהווה סכנה בטיחותית גדולה

המאבק הממושך בין בעלי הנכסים ותושבי רחוב שחראי בירושלים ובין עמותת שלווה (לטיפול בילדים מוגבלים) מחריף, על רקע תחילת עבודות החפירה בשטח הירוק הסמוך למגרש המיועד להקמת מבנה חדש לעמותה, בשכונת בית וגן בבירה.

בפברואר השנה עצרה למעשה ועדת ערר לתכנון ולבנייה במחוז ירושלים את הקמת הבניין של העמותה עד לדיון בהיתרים ובהתנגדויות בוועדת הערר. הוועדה פסקה, כי היה על עיריית ירושלים והוועדה המקומית לקיים הליך מסודר של שמיעת התנגדויות קודם למתן היתר הבנייה לבניין בן 15 הקומות, כאשר הפתרון שנתנה הוועדה היה קיום הדיון מתחילתו, בפני ועדת הערר בראשות עו"ד גלעד הס.

את הערעור הגישה עו"ד מרים דונין-שוב בשם מלון שלום ו"מעון נופי ירושלים" לדיור מוגן (שניהם בבעלות מיכה לוי), הממוקמים בצמוד לפרויקט המתוכנן. המגרש שבמחלוקת הוא בשטח של כ-2.5 דונם.

עיקר הטענות של לוי ושל התושבים הם כנגד הפסקת קידומה של תוכנית לסלילת כביש עוקף לרחוב שחראי בשל המצוקה התחבורתית הקשה. העותרים טוענים כי קידום תוכנית הכביש נעשה בעידודם ותמיכתם של גורמים מוסמכים בעירייה שהכירו בנחיצותו, ועל בסיס המצג שהציגו בעירייה, הוציאו העותרים על חשבונם מאות אלפי דולרים עבור מהנדסים, אדריכלים ויועצים לשם קידומה של התוכנית.

לדברי דונין-שוב, "ביטולו של הכביש שתוכנן לחבר את הרחוב הפקוק עם כביש ראשי, לאחר שהחיבור אושר לפני עשרות שנים, יהפוך את הרחוב לסיוט בלתי מתקבל על הדעת עם הוספת מבנה, שהתקבל ממתן זכויות בנייה של 714%. הדבר מהווה סכנה בטיחותית גדולה לאור העובדה שאין גישה נוחה לרכבים לבית דיור מוגן ולבית לילדים עם צרכים מיוחדים".

טענה אחרת עלתה בעתירה שהגישו העותרים גם לבג"צ בינואר השנה בבקשה לצו על תנאי כנגד עיריית ירושלים, עמותת שלוה ומשרד הפנים. בעתירה טענה דונין-שוב, בשם לקוחותיה, שעיריית ירושלים הפרה את הוראות משרד הפנים בהקצאת קרקע עירונית ללא מכרז, שלא כדין, ומסרה את המגרש בהליך של הקצאה ללא תמורה בפטור ממכרז לעמותת שלוה. לטענת העותרים, אין להם כל התנגדות עקרונית להקמתו של המוסד ברחוב אלא בצורך במציאת פתרון תחבורתי, התעלמות מההשלכה של הקמתו על הסביבה ואי רצון של עמותת שלוה להתאימה לכך.

לפני למעלה משנה ניתן היתר החפירה בשטח המגרש של העמותה, אולם הבקשות להיתרי הבנייה של המבנה, ידונו באופן עצמאי בפני ועדת הערר. ההתפתחות האחרונה במאבק בין הצדדים, נובעת מכך שלדברי העותרים בימים אלה נקבעות עובדות בשטח, כאשר בשטח הירוק הסמוך למגרש, שגם לו ניתן היתר חפירה בתחילת מארס השנה, חופרים תשתית לחניון באופן לא חוקי וזאת למרות שאמור להיות חניון תת-קרקעי בבנין של שלוה בשטח שניתן לה.

מאידך, עמותת שלווה ועיריית ירושלים מתארים את המצב באופן שונה לחלוטין, ואין כמעט נקודות השקה בין הצדדים. עיריית ירושלים מסרה בתגובה: "הנתונים המועלים אינם מדויקים. ועדת הערר דנה בישיבתה מיום 18 לפברואר 2009 בטענות הפרוצדוראליות בלבד. הטענות לפיהן ועדת הערר בטלה את היתר הבנייה, תמוהות ומשוללות יסוד שכן ועדת הערר לא טענה דבר בנושא היתר הבניה שניתן. הליכי הקצאת המקרקעין בוצעו כדין על פי נוהל ההקצאות ואף אושרו על ידי שר הפנים. שתי עתירות שהוגשו על ידי אותן עותרות באותו עניין לבית המשפט לעניינים מנהליים נדחו והעותרות אף חויבו בהוצאות לטובת העירייה".

"עמותת שלווה, הינה עמותה העוסקת בתחום חשוב ביותר של עזרה וסיוע לילדים בעלי צרכים מיוחדים הסובלים מבעיות קשות. העותרות שהינן בעלי אינטרסים כלכליים מנסות למנוע את ההקצאה ואת בניית המעון לילדים בעלי הצרכים המיוחדים בכל דרך שהיא", נמסר מהעירייה.

"הבנייה וההליכים מעולם לא הוקפאו"

עמותת שלווה מסרה בתגובה: "הטענות המועלות בידי איש העסקים מיכה לוי מופרכות ולא קיימת להן אחיזה במציאות. מסיבות לא ברורות מתנכל לוי למוסד שלווה שהוא מוסד וולונטרי לטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים ובני משפחותיהם, וזאת באמצעות מסכת ארוכה של דיונים והתנגדויות בוועדות שונות ובערכאות משפטיות.

"עמותת שלווה קיבלה את הקצאת השטח כדת וכדין ללא כל קיצורי דרך או העלמת מידע מהציבור ע"פ נוהל פרסום שבוצע במלואו. בנוסף, בניגוד לפרסומים מפיו של לוי, לפיהם ועדת הערר עצרה את ההליכים והבנייה, בפועל - הבנייה וההליכים מעולם לא הוקפאו".